לרגל יום כיפור, בדקנו איזו משמעות יש להתנצלות במשפט הישראלי. כלומר, האם להתנצלות ובקשת סליחה יש השפעה בהליכים משפטיים בתחומים שונים עד כדי הקלה בעונש במשפט הפלילי לדוגמה. ספוילר, בהחלט כן - אבל בתנאים מסוימים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"היה מקרה של צעיר שפנה למשרדי לאחר שתקף עובד ציבור (פקח) בעת מילוי תפקידו, בכך שהיכה אותו במכת אגרוף בפניו וגרם לו לנפיחות ודימום", מספר עו"ד אילן שדי, מומחה למשפט פלילי ודיני סייבר. "הצעיר, שהוא אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי אשר שירת כלוחם קרבי בעברו, העביר, לאחר סיום החקירה המשטרתית ועוד בטרם הוחלט על הגשת כתב אישום, מכתב התנצלות לאותו עובד ציבור.
2 צפייה בגלריה
"בכוחה של התנצלות כנה, כזו המשקפת חרטה והפנמת הפסול שבמעשה, להביא להקלה בעונשו של נאשם". אילוסטרציה
( אילוסטרציה: Shutterstock)
"לימים, הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום באשמה של תקיפת עובד הציבור, ואותה התנצלות, שאכן הייתה כנה ומתוך חרטה והפנמת הפסול שבמעשיו, הביאה את עובד הציבור לסלוח לאותו בחור ואת בית המשפט להקל מאוד בעונשו עד כדי סיום ההליך ללא הרשעה בפלילים, ולהסתפק בכך שאותו בחור יתרום סכום סמלי לטובת ילדים בתחום החינוך ויתנדב כמדריך בפנימיה. בכוחה של התנצלות כנה, כזו המשקפת חרטה והפנמת הפסול שבמעשה, להביא להקלה בעונשו של נאשם העומד לדין".
חרטה שווה הקלה?
בהליך הפלילי שלב הטיעונים לעונש הוא השלב שמגיע לאחר שהנאשם הורשע ולפני שבית המשפט גוזר את דינו. עו"ד שרון כהנא, שותפה וראש מחלקת צווארון לבן, במשרד AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' ולשעבר פרקליטה בכירה בפרקליטות מיסוי וכלכלה מבהירה כי בקשת סליחה ולקיחת אחריות הן הכרח במסגרת טיעונים לעונש ויש להם השפעה על תוצאות ההליך הפלילי.
עיון בחוק העונשין מלמד כי במסגרת השיקולים שעל ביהמ"ש לשקול בעת גזרת הדין, עליו לבחון את נטילת האחריות של נאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה.
"נאשם העומד בפני שופט, מרכין ראש ומבקש מחילה על מעשיו, הוא מראה תדיר בבתי המשפט ובטח בעולמות הצווארון הלבן", אומרת עו"ד כהנא. "ואולם, יש משמעות לאופן אמירת הדברים – המילים צריכות להתאים למנגינה והמנגינה צריכה להתאים למילים. אמירת סליחה מן השפה אל החוץ ערכה אפסי ואף שלילי. ולכן, נאשם צריך לשקול את דרך ניהול ההגנה, את אופן התבטאויותיו לאורך הדיונים וכלפי העדים, כך שיתאמו בסופו של יום את החרטה אותה הוא מבקש להביע.
"אדם שמביע חרטה, לא רק במילים כי אם גם במעשים יזכה להקלה משמעותית בעונשו. דוגמה קלאסית היא עולם עבירות המס, במסגרתן נאשם יכול להביע חרטה בפועל – כלומר לשלם את חובו לרשות המס, להסיר את המחדל שיצר בעבירות אותן ביצע. בפסיקה נקבע לא אחת כי מעשה הסרת המחדל, עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי, הן הערכי והן הכלכלי, ואף מלמד באופן מובהק על נטילת אחריות והבעת חרטה ומשכך יש להתחשב בכך בעת גזירת העונש".
בנוסף, בהליך הפלילי ניתן גם למצוא את מודל צדק מאחה. ד"ר דפנה אבניאלי, שופטת בית המשפט המחוזי בדימוס, ראשת המכון לאמנויות המשפט בפקולטה למשפטים בתל אביב, בוררת ומגשרת מסבירה כי "הרעיון הוא להפגיש בין הפוגע לבין הקורבן לאחר שהפוגע עבר תהליך ראשוני של שיקום ומוכן לבקש את סליחתו של הקורבן, והקורבן מוכן לשמוע את בקשת הסליחה. זה מתבצע בין השאר בעבירות קלות כמו בעבירות רכוש במסגרת בתי המשפט הקהילתיים (הוקמו כמודל חלופי לניהול ההליכים הפליליים המעניקים טיפול ושיקום לעבריינים - ל.ד).
"במסגרת התהליך של חזרה לקהילה באמצעות בתי המשפט הקהילתיים, מי שנכנס לתוכנית הזו של צדק מאחה, אם הוא עובר את ההליך בהצלחה, זה נחשב כחלק מהאפשרות שלו להקלה בעונש. בנוסף, כיום יש אפשרות לקיים גישור בהליכים פליליים וזה מאוד מוצלח. הגישור הפלילי נעשה על ידי שופט שהוא איננו השופט שדן בתיק ותפקידו לנסות להביא את הצדדים (הנאשם באמצעות הסנגור שלו, הנפגעים וקורבנות העבירה באמצעות עורכי דינם וכמובן מי שמנהל את ההליך, אם זו הפרקליטות או המשטרה) לידי הסכמה על תוכן כתב האישום ועל העונש".
פרסום התנצלות יכול לעזור?
עוד תחום במשפט הישראלי במסגרתו יש משמעות להתנצלות הוא תחום לשון הרע (הוצאת דיבה). בהקשר זה מבהירה עו"ד דנה בטאט, שותפה במחלקת ליטיגציה ויישוב סכסוכים במשרד AYR, כי בחוק איסור לשון הרע ישנם שורה של סעדים שאדם שפורסם נגדו פרסום דיבתי יכול לדרוש במסגרת תביעתו ובהם: פיצוי כספי ודרישה לצו שיחייב את מי שפרסם את הדיבה לתקן ו/או להכחיש את דבר הפרסום. סעד ההתנצלות אינו אחד מסעדים אלו.
עו"ד דנה בטאט צילום: ניר עמוסבעת הצגת החוק בקריאה ראשונה בכנסת, שר המשפטים דאז דב יוסף, הבהיר כי הוחלט שלא לכלול צו שמחייב את המפרסם בהתנצלות משלא ניתן לכפות על אדם להתנצל.
גם בפסיקה נקבע כי התנצלות היא פעולה מחשבתית ורגשית, ולכן לא ניתן לחייב אדם לחוש חרטה ולבקש את סליחת הנפגע. מחשבותיו של הנתבע אודות התובע ורגשותיו כלפיו אינם בשליטתו של בית המשפט ולכן כפייה על נתבע להתנצל עלולה לייצר מצב בו יכפה עליו לפעול באופן המנוגד לאמונתו וערכיו ופיו וליבו לא יהיו שווים.
כך לדוגמה, מציינת עו"ד בטאט, פסקה השופטת יהודית שבח בבית המשפט המחוזי בתל אביב כי "תיקון עוולת פרסום פוגעני ייעשה על דרך פיצוי הנפגע ופרסום ברבים כי מדובר בדברי בלע שאינם אמת, לא על דרך אילוצו של הפוגע להצהיר הצהרת חרטה, שכולה זיוף ושאין בה לבין האמת ולא כלום".
אז איפה כן נזכרת פעולת ההתנצלות בדיני לשון הרע?
עו"ד בטאט מציינת כי "בסעיף 19 לחוק נקבע, כי במסגרת השיקולים שבית המשפט שוקל בקביעת גובה הפיצוי (בהליך אזרחי) או גזר הדין (בהליך פלילי) הוא רשאי לשקול, בין היתר, נסיבות בהן הנתבע "התנצל בשל הפרסום" ובלבד שההתנצלות פורסמה "במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים".
"בהתאם, לבית המשפט סמכות לבחון האם אותה 'התנצלות' היא מאולצת או כנה ומה הנסיבות שהביאו לפרסומה, וזאת בטרם יחליט האם מוצדק לתת לה משקל בקביעת גובה הפיצוי. זאת, בין היתר משפרסום הודעת התנצלות מאולצת עלול לפגוע יותר מאשר להועיל באם יש בה חזרה על דברי הדיבה ובאם ניכר מלשון הפרסום כי מדובר בפעולה מתגוננת שאין מאחוריה כוונה לתקן את העוול או להכיר בו. על כן, גם מקום בו פורסמה התנצלות נבחנת תוכנה ונסיבותיה בטרם ניתן לה משקל כלשהו בקביעת גובה הפיצוי".
2 צפייה בגלריה
הוצאת דיבה בעבודה. לא ניתן לחייב אדם לחוש חרטה ולבקש את סליחת הנפגע
(צילום: Shutterstock)
עו"ד גיא אופיר המתמחה בלשון הרע ודיני אינטרנט מבקש להדגיש כי אומנם סעיף 19(ד) לחוק איסור לשון הרע, קובע הקלה לנתבע או נאשם שהתנצל על הפרסום הפוגעני, אולם, התנצלות, אפילו כנה ומיידית, אינה שוללת את הזכות לפיצוי.
פרסום התנצלות על דברים שפרסמתי שהם בבחינת לשון הרע תמיד נכון?
עו"ד אופיר מציין כי "כמי שעוסק בתחום קרוב ל-20 שנים, אני סבור כי בימי האינטרנט יש בהתנצלות בדרך כלל יותר נזק מתועלת, שכן ההתנצלות מנכיחה מחדש את הפרסום הפוגע. מי ששכח מהפרסום ההתנצלות תזכיר לו אותו, ומי שלא שם לב לפרסום הפוגע, כעת עלול לשים לב. אפילו התנצלות שלא מזכירה את הפרסום המקורי עלולה לעורר סקרנות ולגרום לחיפוש באינטרנט שלא שוכח אחר הפרסום המקורי.
"בית המשפט העליון אף הוא העלה שאלה בדבר שוויה של ההתנצלות, ודאי בחלוף הזמן מן הפרסום המקורי: 'ייתכנו מקרים שבהם מושא הפרסום לא יהיה מעוניין בהתייחסות מחודשת... משום שפרסום תיקון או עדכון לגבי דברים שהיה בהם משום לשון הרע עלול לשוב ולהסב את תשומת הלב אליהם, ובכך עלול להיגרם לנפגע נזק נוסף'".
כשהבוס או העובד מתנצלים
יחסי עבודה, בין אם מדובר ביחסי עובד-מעסיק ובין אם מדובר ביחסים קיבוציים בין מעסיק לארגון עובדים, הם יחסי אמון המצמיחים את חובת תום הלב. השופט בדימוס יגאל פליטמן, נשיא ביה"ד הארצי לעבודה לשעבר המשמש כיום יועץ מיוחד למשרד AYR, מציין כי "חובת תום הלב הכללית מוצאת ביטוייה ביחסי עובד-מעסיק, הן במשפט העבודה המגן והן בדיני השוויון ואיסור האפליה במקום העבודה, לרבות בכללי ההלכה המשפטית האוסרת פיטורים ללא שימוע וללא עילת פיטורים מוצדקת.
"ביחסי אנוש הכלל – אין אדם שלא יחטא. לפיכך, ישנה חשיבות לעצם ההכרה בחטא ולמעשה תשובה אמיתי, שכן הם מעידים על גדלות רוח וכך הם הדברים. ואפילו מקל וחומר ביחסי כפיפות ותלות המאפיינים יחסי עובד-מעסיק".
השופט בדימוס פליטמן מוסיף כי "להודאת המעסיק כי לא התנהל כראוי וחזרתו בו מהתנהגותו יש השלכה ישירה על הסעד שיינתן כנגדו וסכום הפיצוי שיחויב בו, אם בכלל. לכן למשל, מעסיק לא יחויב בתשלום פיצויי פיטורים לעובד המבקש להתפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה – לאחר שתיקן המעוות שיכול לתקון, שהרי כבר נאמר, במשנה תוקף, בתפילת 'נתנה תוקף' ליום הכיפורים שתשובה מעבירה את רוע הגזירה".
בתי המשפט אימצו את ההלכה לפיה "עבירות שבין אדם למקום - יום הכיפורים מכפר; עבירות שבין אדם לחברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה חברו". "בהתאם", מסבירה עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה, שותפה מייסדת במשרד עו"ד דפנה שמואלביץ ושות', "ניתן משקל בפסיקה לעיקרון השיקומי שלפיו אין לפקוד אדם על חטאיו עד סוף ימיו, אלא יש לעודדו לתקן את דרכיו הן במשפט הפלילי והן ביחסי העבודה".
מקום העבודה הוא סביבה עתירת לחצים, בשל הצורך לעמוד ביעדים, לוחות זמנים, ציות לנהלים ועוד. אלו מייצרים נקודות חיכוך שמביאות להתנהגות לא ראויה כגון התבטאויות פוגעניות, דיווח לא מהימן, מריבות עם עמיתים ואי קבלת מרות.
עו"ד שמואלביץ מסבירה כי "הפרות מסוג זה מצדיקות עריכת בירור לעובד ואף זימון לשימוע לפי פיטורים. במסגרת השימוע, המעסיק נדרש לתת לנטילת אחריות העובד למעשיו, בקשת סליחה ממי שנפגע והתחייבות לשיפור בעתיד. מנגד, הישנות העבירות תביא למסקנה כי חרטת העובד לא הייתה כנה, ולהצדיק את פיטוריו גם מהטעם של אי הפנמת הנדרש ממנו.
במקרים של עבירות משמעת חמורות, בהן: הטרדה מינית, התעמרות, אלימות מילולית או פיזית, גניבה ממעסיק או הוצאת לשון הרע כלפי המעסיק או עובד אחר - פיטורים ייחשבו מוצדקים, גם אם העובד התנצל וחזר בו. לכל היותר, ההודאה והחרטה ישפיעו על הקלה בענישה מחמירה מעבר לפיטורים (אי שלילת הודעה מוקדמת, השלמת פיצויי פיטורים) או על הימנעות מהגשת תלונה לרשויות מוסמכות כאשר קיימות ראיות לביצוע עברה פלילית בעבודה. בדומה למשפט הפלילי, הנטל על העובד להוכיח את כל יסודות "החזרה בתשובה". בהקשר זה יינתן משקל לכך שהעובד התנצל בפני עובד אחר בו פגע, השיב כספים שלקח שלא כדין מהמעסיק, פנה לטיפול משקם ונתן פומביות להכרתו במעשה הפסול ולכוונתו להימנע ממנו בעתיד".
בת הזוג פרצה בבכי
לעתים, הבעת חרטה ובקשת סליחה יכולה למזער נזקים כלכליים ורגשיים, שנגרמים בתביעות בין בני זוג. "בדיוק כמו בשיר, 'רק מילה טובה או שתיים', יכולות לעשות את ההבדל בין סיום הליך משפטי בצורה טובה ובפשרה לבין מלחמה מיותרת וארוכה. גם שופטים מעריכים לקיחת אחריות והתנצלות ועשויים לפסוק הוצאות נמוכות יותר", מציינת עו"ד רות דיין וולפנר, מומחית לדיני משפחה וירושה ומייסדת משרד עורכי הדין שבבעלותה.
עו"ד וולפנר מביאה דוגמה: "הליך משפטי שבו אישה העלימה מאות אלפי שקלים מחשבון בנק שהיה ברשותה בלבד. בית המשפט הורה לכל אחד מבני הזוג לפרט את רשימת הנכסים והכספים שרשומים על שמו ובתצהיר שהאישה הגישה פורטו קרנות השתלמות, ביטוח מנהלים ותיק ניירות ערך בחשבון המשותף, ורק החשבון שלה לא הוזכר. היא לא ידעה שבעלה יודע על כך מאחר שמצא בטלפון שלה צילום של דף פירוט יתרות בחשבון. אני ייצגתי את הבעל ובדיוק הצגתי בפניה את החשבון והסברתי לשופט שהיא מעלימה כספים, שהתצהיר שלה חלקי. השופט, שידוע כשופט קשוח, קרא לה לדוכן העדים והחל לחקור אותה בעניין. כמובן שהיא ניסתה להסביר בכל מיני דרכים את הסתירה בין המצאות החשבון לבין התצהיר שהגישה, אבל לבסוף היא נשברה, פרצה בבכי וביקשה סליחה.
"היא הביעה חרטה עמוקה על כך שניסתה להסתיר את החשבון הזה מבעלה, ושהיא עשתה זאת כי ידעה שיום אחד הוא יעזוב אותה והיא תצטרך לשרוד לבד. 'אמא שלי תמיד חינכה אותי לשים בצד גרוש לבן ליום שחור', היא אמרה, והשופט התרכך. הוא פנה אל הבעל לסיים בהסכם ולוותר לה על החשבון הזה כנגד הפקדת כספים לחיסכון לכל אחד מילדיהם, וכך היה".
גם בעולם המסחרי יש חרטה
בתחום האזרחי ובעיקר בהליך הגישור, לבקשת הסליחה או יותר נכון הניסיון להגיע להבנה ולהסכמה בין הצדדים יש משמעות חזקה. השופטת בדימוס ד"ר דפנה אבניאלי, המשמשת כיום בין השאר כבוררת ומגשרת, מסבירה כי בהליכי גישור כשהצדדים באים בפני מגשר, הם באים מתוך נכונות להידבר אחד עם השני.
"עצם הכניסה להליך הגישור זו כבר איזושהי נכונות לוותר על העמדות שלך כפי שאתה מביע אותם בכתבי הטענות ולהגיע להידברות עם הצד השני", היא אומרת. "זאת, מתוך ניסיון להגיע להסכמה שהיא לאו דווקא 'אני אשלם לך פיצויים בסכום כזה וכזה', אלא להבנה שיכולה להביא להסדר שישקם את היחסים בין הצדדים. זה מאוד מקובל בתיקים בין גורמים מסחריים. נניח, חברת בנייה מול קבלני משנה שלה, חברת בנייה מול קבוצת רוכשים ועוד.
"בגישור אנחנו לא מבקשים את הפתרון האולטימטיבי שיכולנו לקבל בבית המשפט, ששם צד אחד מקבל פסק דין לטובתו והצד השני לרעתו, אלא מדובר בפתרון ביניים. בגישור הנפגע מרגיש כי הוא מיטהר מהמועקות, מהתסכול ומהכעסים שלו ומביע את הרגשות שלו לגבי האירוע שקרה, זה מאוד חזק בהליך גישור. כשאפשר, צריך לתת מקום לבעלי הדין עצמם להתבטא מפני שהליך של השגת הסכמה הוא מן זיכוך של כל הרעל שהצטבר בליבם של צדדים. כשאתה מגיע להליך של גישור ושומעים אותך ונותנים לך הזדמנות לומר את מה שכואב לך, הצד השני מקשיב לזה, אז אולי זו לא בקשת סליחה פורמלית אבל זה פורקן שהוא מאוד חשוב".
השופטת בדימוס ד"ר דפנה אבניאלי צילום: נוגה שחר, דוברות אוניברסיטת תל לדברי ד"ר אבניאלי, "האלמנט של בקשת הסליחה הוא מאוד חשוב כי אם יש לך נכונות לבקש סליחה או לשמוע בקשת סליחה, אתה נמצא בסטייט אוף מיינד אחר מאשר אתה אומר יקוב הדין את ההר, אני חייב הכרעה. זה חשוב לדעת לזהות בהליכים שמנהלים, בעיקר בהליכי בוררות אבל גם בגישור, אם זה בר ביצוע או לא. אם יש יכולת להביא את הצדדים להידברות, הבנה והסכמה או שזה לא יקרה. שיתוף הפעולה של עורכי הדין בתהליכים האלה מאוד חשוב".
איך להתנצל נכון?
"'סליחה אם פגעתי בך' זו לא התנצלות", מסבירה עו"ד (MBA) מירי ספיר העוסקת בפיתוח עסקי ואישי לעורכי דין, מגשרים ומנהלים. "'עשיתי טעות חמורה, גם משפטית וגם אישית, כשלא הקשבתי לצד שלך לפני שפיטרתי אותך. האם אני יכול לכתוב מכתב המלצה או לחבר אותך למעסיקים אחרים פוטנציאליים?', זה כבר יותר טוב".
עו"ד ספיר מדגישה כי לבקשת סליחה או התנצלות יש אפקט משמעותי ולעיתים אפילו מכריע עד כדי סיום הסכסוך, אם מתקיימים מספר תנאים:
1. הפוגע (המתנצל) מכיר בפגיעה ולוקח אחריות עליה.
2. בקשת הסליחה היא אמיתית ואותנטית. אם היא באה כמניפולציה שנועדה רק להשיג יתרון בסכסוך, לא רק שהיא לא תתקבל ע"י הנפגע, אלא היא עלולה לייצר את התגובה ההפוכה ולהחריף את הסכסוך.
3. היא צריכה להיות ספציפית ולהסביר על מה בדיוק מתנצלים, ולא התנצלות כללית.
4. היא צריכה להיות ישירה, ברורה ומדויקת.
5. מומלץ ורצוי להציע לתקן את הנזק של הפגיעה, לא רק באמצעות פיצוי כספי. למשל, התנצלות פומבית. התנצלות טובה לא רק שאינה פוגעת בערך העצמי של המתנצל, אלא להיפך. היא מעידה על גדולה אנושית ומאפשרת "סגירה" טובה של מערכת היחסים, ללא משקעים מיותרים. וכן, תנסו את זה גם בבית.
