יצוא האבוקדו עקף לראשונה את יצוא התמרים, שנחשבו ליצוא הרווחי ביותר של חקלאי ישראל (בערכים כספיים). על פי נתוני משרד החקלאות, שנמסרו ל"ממון" ול-ynet, בשנת 2020 יצוא התמר הסתכם בכ-30 אלף טון והערך הכספי עמד על כ-570 מיליון שקל. בשנת 2020 יצוא האבוקדו עמד על כ-60 אלף טון והערך הכספי על 600 מיליון שקל.
לדברי מגדלי האבוקדו, בעונה הקרובה צפוי שיא לענף: נטיעות שבוצעו בשנים האחרונות והגיעו כעת לבשלות, כמעט יכפילו את יבול האבוקדו וכמות היצוא מישראל. השנה יחל גם לראשונה יצוא ליפן. ראובן דור, יו"ר מגדלי האבוקדו, אמר כי "בעקבות הנטיעות הרבות שבוצעו בשנים האחרונות, במיוחד בעוטף עזה והדרום, יבול האבוקדו השנה צפוי להסתכם ב-220 אלף טון, כאשר היצוא צפוי להגיע לשיא של 110 אלף טון".
בעוד ענף התמרים בארץ סובל מירידה ברווחיות בגלל התגברות התחרות מצד מרוקו וארצות אחרות, שגרמה לירידה בביקושים ובמחירי המג'הול הישראלי בחו"ל, האבוקדו הישראלי ממשיך ליהנות באירופה מיתרון בעיתוי הגעתו לשוק. עדיין, התחרות שלו מועטה ביחס לתחרות בענף התמרים.
מהארגון הקיבוצי אזורי "גרנות", שהוא המגדל הגדול ביותר בישראל של אבוקדו, נמסר כי מאחר שהביקושים בעולם לאבוקדו עולים בהתמדה, הדבר מקזז את התחרות שמתגברת גם באבוקדו. הצריכה בארה"ב, למשל, עלתה ב-5 שנים אחרונות מ-200 אלף טון בשנה ל-1.2 מיליון טון בשנה. בעוד הישראלים צורכים כ-12 ק"ג אבוקדו לשנה, הרי שבאירופה עדיין הצריכה לנפש נעה בין 2-3 ק"ג, אבל גם שם היא במגמת עלייה. היתרון של האבוקדו הישראלי באירופה הוא שבחלון זמן מסוים בשנה הוא נהנה כמעט מבלעדיות.
זן "האס" בעל הקליפה השחורה והמחוספסת הוא הנדרש בחו"ל, משום שקל יותר להבשילו באמצעות תהליך, ומאחר שבחו"ל האבוקדו נמכר בשל לצרכן, בניגוד לישראל.
