מה הפתיע אותך בישראל, אני שואלת את פטריק לפארג (lasfargues), נשיא החטיבה הבינלאומית של רשת קארפור, שהגיע בשבוע שעבר לביקור השמיני שלו בארץ מאז פברואר האחרון, אז הבשיל הסכם הזכיינות של הרשת עם הזכיינית בארץ, אלקטרה. "הדינמיות שלכם, הביטחון ברחובות, הפטריוטיזם - ויוקר המחיה הנוראי שלכם. גם הופתעתי מאיכות השירות הירודה", עונה לפארג, ומדרג בעדינות את רמת השירות הישראלית כ"בינונית מינוס". "בין אם מדובר בבית מלון, מסעדה או סופרמרקט, אני מתרשם שהעובדים נינוחים מדי, לא ממש אכפת להם מהצרכן", הוא אומר.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אני זעה בחוסר נוחות, לא נעים לשמוע, והוא מדגים: "שהיתי במלון בוטיק מפואר בתל־אביב. ירדתי לעבוד עם המחשב, ורציתי אספרסו. פניתי לצעיר בדלפק וביקשתי שיביא את הקפה למקום שבו ישבתי. עליך להמתין כאן, אמר, כשהקפה יהיה מוכן תיקח בעצמך, וכשתסיים תחזיר לכאן את הספל. את זה אני מחשיב שירות אפס. ויתרתי על הקפה".
ללפארג - שאחראי על סניפי הזכיינות של קארפור ב־40 מדינות ועל ההשקות של רשת הענק המתרחבת בעולם - יש מה לומר גם על השירות בסופר. "אם את נכנסת לחנות ולוקחת קפה מכאן, קופסת דגני בוקר משם, וידייך עמוסות, אני מצפה שמישהו מהעובדים יבחין בכך, ייגש אלייך ויאמר: חכי גבירתי בבקשה, אני מיד מביא לך עגלה". אני אומרת לו שנדמה לי שאם זה יקרה בארץ, הלקוח/ה יתעלפו, כי אנחנו מורגלים לעבוד אצל הרשתות - להכניס מטבע, לשלוף עגלה, לרוץ להחזיר אותה בסוף הקנייה. "השיטה הזאת ארכאית", הוא אומר, "אנחנו נחולל בישראל מהפך, בשירות כמו במחירים".
לפארג (54) נחשב לאחד מאנשי אמונו של אלכסנדר בומפאר, מנכ"ל ויו"ר קארפור, שנכנס לתפקידו ב־2017, עצר את הדימום במכירות הרשת בעקבות כישלון בשורה של מדינות, התווה לה מטרות ברורות בתוכניות אסטרטגיות, והניח אותה על מסלול של גידול בהכנסות וברווחים ופריסה דינמית בעולם. היום קארפור היא רשת המזון השביעית בגודלה בעולם אחרי וולמארט, קוסטקו, סבן אילבן, קרוגר, שוורץ גרופ ואלדי.
אחת המטרות האסטרטגיות החשובות שהציב בומפאר היא כניסה למדינות נוספות, ולפארג אמון על החלק הזה בתוכנית. מאז נכנס לתפקידו בתחילת 2018, הכניס את קארפור לעשר מדינות חדשות, בהן ישראל, שאותה הוא מגדיר "שוק בעדיפות ראשונה", ובה יפתחו סניפים של הרשת במהלך הרבעון השני של השנה.
בשבוע שבו הודיעה שופרסל על כניסה לשותפות בהקמת רשת המזון הבינלאומית SPAR בישראל, מה שמעיד על רעידת האדמה הצפויה בשוק הסופרמרקטים, מעניין להקשיב ללפארג, מאנשי חוד החנית של עולם הסופרמרקטים בעולם, איש רהוט, נעים שיחה, ולא נרתע משאלות קשות.
איך דווקא אלקטרה, חסרת הניסיון בתחום הסופרמרקטים, נבחרה להיות הזכיין הישראלי שלכם?
לפארג: "ישראל הייתה קשה יחסית, לא הכרנו מספיק את השוק ולא מצאנו מועמדים. אני יודע שהיו מגעים ברמה התחלתית עם רשת ויקטורי לפני 7-6 שנים. מה שמצא חן בעינינו בקשר לאלקטרה הייתה העובדה שהרגשנו אצל צביקה שווימר (מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה - ש"ח) והצוות שלו רוח טובה של יזמות, דווקא מכיוון שלא הכירו את שוק הקמעונאות. הם לא היו שחצנים, לא הגיעו עם פוזה של 'אנחנו יודעים הכול על עולם הסופרים'. הם קנו את יינות ביתן במאי 2021 ואחר כך חיפשו גוף מקצועי שיעזור להם, ובאו מוכנים ללמוד".
והעובדה שלפני ההסכם איתכם אלקטרה חתמה על הסכם עם רשת סבן אילבן האמריקאית לא הפריעה לכם?
"לא, כי אנחנו שונים לחלוטין. לסבן אילבן חנויות קטנות מאוד, שירותיות, מבוססות על מכירות של 'און דה גו' (לקחת וללכת), אוכל מוכן. בזכיינות צריך לכבד את השותף ולהיות בעל מטרה זהה. בקרב צביקה שווימר, צוותו והצוות הניהולי החדש של יינות ביתן הרגשנו זאת".
"הפער בין ישראל לשווקים אחרים ענק ואיננו מוצדק. הוא נובע מאחוזי יתר של רווחי היבואנים המקומיים - בין אם מדובר בסוכנויות מקומיות של המותגים הבינלאומיים, ובין אם מדובר בנציגויות שפתחו כאן המותגים בעצמם"
מה מחפשת קארפור בישראל? אחרי הכול, מול מכירות המיליארדים שלכם אנחנו שוק קטן, 10 מיליון תושבים.
"אבל כוח הקנייה שלכם גדול, וזה טוב לנו יותר משוק עם 30 מיליון תושבים וכוח קנייה קטן. גם אנדורה, למשל, אליה נכנסנו במשמרת שלי היא מדינה מעניינת מבחינתנו. רק 80,000 תושבים, אבל 8 מיליון תיירים, שקונים הרבה, גם מסיבות מס. היא צרכנית אדירה של טבק ואלכוהול. תושבי טולוז הצרפתית וברצלונה הספרדית מגיעים לסניפים שם כדי לרכוש את המוצרים האלה. בכוונתנו להיכנס לעוד עשר מדינות עד סוף 2026. אנחנו נכנסים למדינה אם אנחנו חושבים שנוכל לחולל בה שינויים בעולם הסופרים, כמו שקורה בישראל. היום האסטרטגיה שלנו היא לתת יותר ויותר זכיינויות. בעבר הרשת נכנסה בעצמה למדינות שבהן פעלנו. נותרו רק שמונה מדינות כאלו, ביניהן צרפת כמובן, בלגיה, איטליה, ספרד, גרמניה וברזיל. למדנו שהמקומיים יודעים יותר מאיתנו על השוק המקומי. אנחנו מספקים את המוצרים והידע ומפקחים, וההשקעות הן של הזכיין. לשוק הישראלי הצמדנו איש צוות בכיר שעשה רילוקיישן לכאן עם משפחתו. שישה אנשים מהצוות שלי מגיעים אליכם אחת לשבועיים, דבר שאנחנו עושים רק במדינות שאנחנו רוצים להטמיע בהן את הרשת במהירות, ושאנחנו משוכנעים שיש בהן הרבה דברים לשנות".
לפני שנדבר על כל השינויים המרשימים, מה ההסבר שלך למחירים הגבוהים שאנחנו משלמים בישראל? אפילו אתם נכנסתם אלינו עם מחירים גבוהים בהשוואה לאירופה.
"המחירים אצלכם אסטרונומיים, מטורפים. אנחנו מבינים שיש לכם בישראל עלויות להכשרים, ולמרות זאת הפער בין ישראל לשווקים אחרים ענק ואיננו מוצדק. הוא נובע מאחוזי יתר של רווחי היבואנים המקומיים - בין אם מדובר בסוכנויות מקומיות של המותגים הבינלאומיים, ובין אם מדובר בנציגויות שפתחו כאן המותגים בעצמם. בגלל עלויות של הובלה וכשרות תמיד ישראל תהיה יותר יקרה מהמחירים שלנו בצרפת, אבל אנחנו נהיה זולים יותר ממה שהורגלתם. תראי באיזה מחירים יימכרו וכבר נמכרים המוצרים שלנו מול המתחרים על המדף".
אתה לקוח גדול של כל המותגים הבינלאומיים שנמכרים אצלנו, פרוקטר&גמבל, נסטלה, יוניליוור ועוד. אתה לא שואל אותם מה ההסבר שלהם לפער המחירים בין ישראל לאירופה?
"הם אומרים לי שהכשרות אשמה, אבל אני רואה במתח הרווחים את האשם העיקרי".
למה שלא תביאו לכאן את מוצרי הספקים הבינלאומיים באותם מחירים שאתם משלמים להם?
"עדיין לא דיברנו עם הספקים על הנושא הזה. בשלב ראשון אנחנו מעוניינים לדחוף כמה שניתן את מוצרי המותג הפרטי שלנו. אחר כך יבואו שלבים נוספים. אנחנו עכשיו בשלבי עיבוד תוכנית רכישה מקיפה למוצרי החברות הרב־לאומיות עבור שלוחותינו באירופה. חברה שהקמנו תרכוש מהספקים העיקריים, כמו קוקה קולה, פרוקטר & גמבל, נסטלה, מונדלז (בין השאר יצרנית טובלרון ואוריאו - ש"ח), מוצרים לכל חנויותינו באירופה. אולי בעתיד נרחיב את הרכש גם לישראל. לא נבקש מהם מחירים זהים למחירי קארפור באירופה, כי קיימת עלות הכשרות, אבל ניכנס למו"מ".
איך אתם מתמודדים עם הספקים שדורשים העלאות מחירים? כפי שאומרים לנו בישראל, הבעיה היא כלל־עולמית.
"לא בדיוק. בדרום אמריקה נושא ההתייקרויות לא קיים. הוא אכן בולט בישראל ובאירופה - ספקים מגיעים אלינו עם דרישות להעלאות מחירים של 20%-30% שלא ידענו בעבר. יצרני הפסטה, לדוגמה, ביקשו העלאות של 20%, בגלל התייקרות החיטה והאנרגיה. אמרנו להם ולכל מי שדרשו העלאות מחירים בעשרות אחוזים שזה בלתי אפשרי. אם ניקח את ההתייקרויות של הספק ונוסיף את התייקרות העלויות שלנו בהוצאות אנרגיה לדוגמה, נגיע למחירים בלתי אפשריים מבחינת הצרכן. אנחנו מנהלים מו"מ. במקרים שהעלינו מחירים זה היה בשיעורים ממוצעים של 7%-8%.
"אנחנו מנהלים מאבק קשה להתנגד להעלאות המחירים. רואים את תגובת הצרכנים, שעוברים ממותגים מובילים לזולים. אפילו במותג הפרטי שלנו עוברים למוצרים ברמה הנמוכה והזולה ביותר, ל'קארפור ריינג'' - קטגוריה שלא חשבנו להכניס לישראל. התבססנו על קו 'קארפור קלאסיק' הפופולרי והיקר יותר. עכשיו אנחנו שוקלים להכניס גם לישראל מוצרים מקו המחירים הנמוך. המותגים הוותיקים מאבדים נתחי שוק, גם בגלל מעבר הצרכנים וגם בגלל בעיות באספקות".
איך נראה בעיניך נושא הכשרות, שאתה נכנס אליו לראשונה?
"הנושא אצלנו בסדר עדיפות גבוה. לפני הכניסה לישראל לא היה אפילו מוצר אחד כשר בכל מוצרי המותג הפרטי שלנו. התחום מורכב בגלל רמות הכשרויות השונות. צריך למצוא את הרמה הנכונה ללקוחות שאתה רוצה לפנות אליהם. יש לנו 7,000-6,000 מק"טים בתחום המזון, ואנחנו עובדים עם ספקים ממדינות רבות. התברר לי שלרובם המכריע הכשרות לא הייתה נושא חדש. לקבוצת קארפור זו הייתה מהפכה. גילינו שהנושא פותח דלתות לשווקים נוספים שבהם לא היה לנו קודם מה להציע. כרגע האספקה לישראל נמצאת בעדיפות הראשונה. ב־2023 נתחיל למכור את המותג הפרטי עם חותמות כשרות גם בצרפת, ספרד, ברזיל ומרוקו".
אתה מדגיש את הייצור המקומי כאחד מערכי הרשת. אתם מתכוונים לייצר בישראל?
"בהחלט. עם אורי (אורי קילשטיין, מנכ"ל קארפור ישראל - ש"ח) וצוותו הגדרתי רשימה של מאות מוצרים שנייצר בישראל ויישאו את הכיתוב made in israel by carrefeur. ייצור מקומי יחסוך בהוצאות הובלה. נתמקד תחילה במוצרי חלב, בשר, ופלים, טונה. כשמוצר ייוצר בישראל נוכל לחשוב על ייצוא שלו לאירופה, כי תהיה לו גם חותמת כשרות. זו צורת החשיבה של קארפור - מוצרים לוקליים. טוב יותר להביא לחנות מוצר שמיוצר במרחק עשרות ק"מ מאשר לייבא מאירופה או מצפון אמריקה. זה טוב לכדור הארץ ולעלויות המוצר".
בינתיים אתם מייבאים. הייבוא לישראל מסובך יותר בהשוואה למדינות אחרות?
"הרבה יותר מסובך. במדינות רבות מסתפקים בתקנים ובאישורים האירופאיים שיש לנו, לישראל יש דרישות משלה. התהליך לאישור מוצרי היגיינה לדוגמה נמשך כאן 6-4 חודשים, לעומת חודש וחצי מקסימום בעולם. נפגשנו עם ברביבאי (אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה בממשלה היוצאת), ליברמן (אביגדור ליברמן, שר האוצר היוצא), אנשי משרד הבריאות ועוד, כולם טענו שהם מבינים את הבעיות, אבל לשנות את המציאות לוקח זמן. הודיעו שמקילים על הייבואנים, בינתיים אנחנו לא רואים את זה בשטח, אם כי זה מעודד אותנו לגבי העתיד. כעת אנחנו עומדים לפני חסמים משמעותיים. צריך להשקיע הרבה אנרגיה כדי לעבור את הבדיקות הנדרשות בכל מוצר. היה הרבה יותר קל לפעול בשוק הישראלי אם ניתן היה להשתמש באישורים האירופאיים. זה גם בהחלט יכול לסייע להפחית מחירים".
איזה מוצרים מאתגרים אתכם בהבאה לישראל?
"חיתולים, מוצרים עתירי נפח. אנחנו בוחנים חברות ענק טורקיות שמייצרות חיתולים לקארפור".
לפארג, נשוי ואב לארבעה, נולד בצרפת וגר בפריז. הוא בעל תואר ראשון במינהל עסקים מאוניברסיטה בפריז ותואר שני מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. לאחר לימודיו עבד בקבוצת BEL, יצרנית הגבינות, אחר כך בחברת הייעוץ האמריקנית BCG, שממנה עבר לחברות קמעונאיות, בין השאר בתחום הבנייה, בקבוצת החברות של משפחת פינו, כאחראי אסטרגיה ואי קומרס באפריקה. משם עבר לחברת הסופרים הענקית קזינו גרופ, המפעילה היום 11,500 נקודות מכירה בעולם, וב־2015 עזב והקים חברת ייעוץ. "כשאלכסנדר (בומפאר, המנכ"ל ־ ש"ח) נכנס לקארפור, הוא החליט לצמצם משמעותית את מספר עובדי ההנהלה ולקחת אנשים חדשים עם אמביציה. כך הגיע אליי", הוא אומר. "מאז שהוא נכנס לתפקיד המחזור שלנו גדל פי שישה, נתח השוק בצרפת גדל, והגדלנו את נתח המותג הפרטי ל־24%. תחת אחריותי יש 2,000 חנויות".
אתם ידועים בגודל החנויות שלכם. את החנות הגדולה ביותר פתחתם בבייג'ין ב־2015 בשטח של 71 אלף מ"ר, יותר מפי 2 מקניון איילון. אחר כך עזבתם את סין. מהי החנות הגדולה ביותר של קארפור היום?
"23 אלף מ"ר, במרחק 50 ק"מ מפריז. מה שמעניין איננו גודל החנות אלא המחזור, והמחזור הגדול ביותר הוא של החנות שלנו בדובאי, ב'מול האמירויות', שמגיעה ל־350 מיליון דולר בשנה".
בסין וביפן נכשלתם. את סין עזבתם כי לא איתרתם במועד את העלייה המטאורית ברכישות האונליין של הסינים.
"העזיבות של שתי המדינות האלו היו לפני זמני, ביפן הרבה לפני, ובסין התהליך התחיל לפני שהגעתי. בשלב מסוים סין הייתה אחד מסיפורי ההצלחה שלנו, אבל לא עשינו מספיק באונליין, ולא הספיקו המיקומים המעולים של החנויות שעשו אותנו לסיפור הצלחה. היום היחס שלנו לאונליין השתנה. לפני כניסת אלכסנדר היה לנו מעט אי קומרס גם בצרפת. אלכסנדר הביא שינויים משמעותיים, כולל השקעות אדירות, אבל לסין זה כבר היה מאוחר מדי. הלקח העיקרי הוא שיש להתאים את עצמך לצורכי המדינה שאתה פועל בה. אם בישראל חברות המשלוחים יאנגו ווולט פופולריות ומדברות לצעירים, התאמה שלנו לשוק תצטרך לקחת זאת בחשבון. אנחנו גם רואים במדינות רבות שאנשים רוצים חנויות קטנות".
בצרפת אתם מציעים בין השאר זמני אספקה קצרים לרוכשים באונליין, תוך שלוש שעות כסטנדרט, ואפילו תוך שעה ותוך 15 דקות.
"מהשוק הצרפתי למדנו שאנשים הכי מעדיפים אספקה תוך שעה. אספקה תוך 15 דקות לא ממש חשובה לרבים - זהו הדובדבן שבקצפת. נשקיע גם בישראל באספקה מהירה. נבדוק עם אורי מהי ההיתכנות לכך. נבדוק כאן כל אופציה שאנחנו מציעים בעולם. נבחן את פורמט קאש & קארי (מכירת מוצרים באריזות גדולות ותשלום במזומן - ש"ח), וגם את פורמט קליק & קולקט (מזמינים אונליין ואוספים בסופרמרקט - ש"ח). הפיכת האי קומרס לרווחי היא אתגר קשה מאוד. המעבר ממלקטים למחסן עם רובוטים חוסך כסף, אבל דורש השקעות. אנחנו פועלים כך בצרפת, דובאי וסעודיה. האם זה מתאים לישראל? נצטרך ללמוד את השוק לעומקו. בישראל השימוש באי קומרס בסופרמרקטים הוא ברמה בינונית, אבל מתקדם במהירות".
מה נתח הקניות אונליין מסך המכירות של קארפור?
"אנחנו רואים גידול מתמיד. ב־2021 נרשם גידול של 12%, והגענו ל־3.5 מיליארד דולר. המטרה היא להגיע ליותר מ־10 מיליארד דולר ב־2026. אנחנו מאמינים בלקוחות שקונים גם באונליין וגם בסניפים. לקוחות כאלה מוציאים בממוצע ב־27% יותר מלקוחות שקונים בחנויות פיזיות בלבד - הן בסל הממוצע והן בתכיפות הקניות. אנחנו מאמינים שמגמת השילוב תגדל בעתיד. אם ב־2021 11% מלקוחות קארפור שילבו קניות בשני הערוצים, ב־2026 השיעור יגיע לקרוב לשליש מסך לקוחות הרשת".
תפתחו חנויות אוטומטיות בישראל?
"יש לנו את ה־carrefure flash בדובאי ובפריז - את נכנסת עם סלולרי ואחרי חמש דקות את בחוץ. בישראל זה יכול לעבוד אולי בתל־אביב. גם בעולם אנחנו מנתחים את השיטה, שיכולה אולי לעבוד באוניברסיטאות ובבתי חולים, במקומות רחוקים במדינות צפון אירופה כמו בפינלנד. בישראל אנחנו צריכים קודם לפתח את קונספט האי קומרס".
"למרות שאתם צרכני ירקות ופירות גדולים, לא התרשמתי ממראה המחלקות האלה ברשתות. גם במאפים המגוון שלכם לא מספק. בקטגוריה כמו פסטה אין לכם מספיק מוצרים. קטגוריות הגבינות והבשר זקוקות בדחיפות להרחבה"
מה נתח המותג הפרטי מכלל המכירות שלכם?
"33%, אבל אנחנו רוצים להגיע ב־2026 למצב שהמותגים הפרטיים יהוו 40% מהמגוון, ושבכל קנייה של לקוח - חצי מהמוצרים יהיו של המותג הפרטי".
לאחרונה הבטיחה קארפור שעד 2026 תעביר את כל עובדיה הכשרה בדיגיטל במסגרת האוניברסיטה שייסדה בשיתוף גוגל. האם גם העובדים בישראל ייהנו מההכשרה הזו?
"אנחנו דוחפים את הזכיינים שלנו לאמץ את העקרונות של קארפור בהעסקת עובדים ובהתנהלות הכללית. לדוגמה, אריזות הפלסטיק אסורות בשימוש בחנויות שלנו. אולי בהתחלה תראי מעט שקיות ניילון, אבל אנחנו לא רוצים אותן, ומציעים ללקוחות שקיות נייר או רב פעמיות. נחליף גם את קופסאות הפלסטיק שבמאפייה לאריזות מחומר הניתן למיחזור. בחנויות יישמרו כללי ההיגיינה: מוצרים כמו בשר, גבינה, ירקות ופירות חתוכים, סנדוויצ'ים, חייבים להיות באיכות מיקרוביאלית מושלמת. בין אם מדובר במונגוליה, אפריקה או ישראל - הקריטריונים וההקפדה הם כמו בפריז או בברצלונה".
מה השינויים שתכניסו אצלנו בהשוואה לרשתות האחרות בארץ?
"דגש רב יותר על עולם הירקות והפירות, גם בנראות ובתאורה. למרות שאתם נחשבים לצרכני ירקות ופירות גדולים, לא התרשמתי ממראה המחלקות ברשתות השיווק. במאפייה המגוון שלכם לא מספק. גם בקטגוריה כמו פסטה אין לכם מספיק מוצרים. קטגוריות הגבינות והבשר שלכם זקוקות בדחיפות להרחבה, אם כי אלו תחומים בעייתיים יותר בגלל הכשרות. השירות הוא אחד האתגרים הקשים ביותר שיש לנו. לפנינו שתי מערכות, מגה ויינות ביתן, ויש לנו אתגר להביא תרבות אחידה של רמת שירות גבוהה לשתיהן. אני רוצה לראות את העובדים כולם במדי קארפור. היום אני נכנס לסופר ורואה עובדים בג'ינס, בחולצת טריקו, הצרכן לא יודע מי עובד ומי לקוח. רמת הנאמנות של העובדים לרשת אצלכם נמוכה מאוד וקצב התחלופה גבוה מאוד, יותר מכל מדינה אחרת שאנחנו פעילים בה".
אז אתה מתכוון להעלות את שכר העובדים כדי להשיג נאמנות גבוהה יותר?
"נאמנות אומנם תלויה לפעמים בשכר, אבל היא גם תלויה בהצלחת החברה. רק בנובמבר 2022 הודיע אלכסנדר על כוונת החברה לאפשר לעובדים לרכוש מניות של קארפור. אנחנו רוצים שאנשים יהיו נאמנים יותר, ואני דן בכך הרבה מאוד עם אורי. אין לי ספק שנדרש כאן שינוי תרבותי יסודי. אנחנו רוצים לעשות את המהפכה בשירות לא פחות מאשר במוצרים ובמחירים. אנחנו ברשת מודדים את השירות כל הזמן. גם באונליין. אם הזמנת עשרה מוצרים ונמצאים רק שמונה, זה רע מאוד. אני יכול לומר לך בכל רגע נתון מה מצב השירות באונליין בכל אחת מהחנויות ומה הדירוג לו זכתה השבוע - טוב, טוב מאוד, מעולה".
אני שמה לב שהציון גרוע לא נכלל במיתאר של לפארג, שכנראה לא הזמין אף פעם אונליין בסופרמרקט בישראל.
האם תיכנסו לתחום הפיננסי, ביטוח לדוגמה, לתחום בתי המרקחת ולעוד ממגוון השירותים שמציעות החנויות שלכם בעולם?
"יכול להיות, זה יקרה יותר לכיוון 2024, ויותר בעולם הפיננסי. אני לא רואה אותנו נכנסים לתחום בתי המרקחת בחנויות, כי אני לא רואה כל כך סיכוי להצלחה. יש לכם את סופר־פארם, שממה שראיתי היא רשת חזקה, סניפים מאורגנים היטב, וקשה להתחרות בה בתוך הסופרמרקטים".
האם יגיעו אלינו גם חנויות הענק של קארפור?
"יכול להיות, ואם כן, הן יהיו בגודל של 5,000 מ"ר, לא יותר. עדיין אין לנו תוכניות קונקרטיות. אחת הבעיות הגדולות אצלכם היא איתור מיקומים בגלל מחירי הנדל"ן הגבוהים".
הצהרתם שאתם רוצים להיות המובילים באירופה בתחום האישורים למוצרים אורגניים. איך זה ישפיע על השוק הישראלי?
"המטרה היא להגדיל ב־40% את המכירות של מוצרים אורגניים ומוצרי קיימות תחת מותג הביו שלנו ולהגיע ל־8 מיליארד יורו עד 2026. נשיג זאת באמצעות הרחבת כמות המגדלים שעימם עובדת הרשת מ־7,000 ל־9,000. ב־2021 הגיע חלקה של קארפור ל־11% מכלל מכירות המוצרים האורגניים בצרפת. בפברואר 2022 השקנו בדובאי חנות אורגנית עם 3,000 מוצרים, כ־20% מתוכם מוצרי המותג הפרטי, כולל מחלקה לאריזות גדולות, חנות קפה וחווה לצמחי תבלין וסלט. נביא גם לישראל מוצרים מהמגוון הגדול שלנו".
פורסם לראשונה: 07:34, 30.12.22
