למען הצרכנים בישראל: בית המשפט המחוזי מרכז קבע אתמול (ד') כי אין מקום למנוע מבית המשפט בישראל לדון בתביעה העוסקת בציבור רחב של צרכנים ישראלים רק משום שחברת אמזון היא תאגיד זר.
אמזון היא אחת מחברות הסחר האלקטרוני והקמעונאות המקוונת הגדולות בעולם, הפועלת בהיקפים גדולים גם בשוק הישראלי. הפסיקה אתמול הגיעה בעקבות תובענה ובקשת אישור לתביעה ייצוגית בה נטען שבחלק מהעסקאות אמזון מציגה מחיר בדולר ולא במטבע ישראלי, וכי בעסקאות אלו היא גובה שער המרה מדולר לשקל, הגבוה מהשער היציג ומן השער המותר לפי חוק הגנת הצרכן.
השופט רמי חיימוביץ קבע כי "בהקשר זה יש לזכור כי התובענה עוסקת בסוגייה צרכנית ייחודית לציבור הישראלי, שכן המרה מדולר ארה"ב לשקל רלוונטית בעיקר (וככל הנראה רק) לצרכנים ישראליים". משמעות ההחלטה היא כי הבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד אמזון תתברר בישראל ויחול עליה דין ישראלי (חוק הגנת הצרכן).
"להגן על האדם הקטן"
השופט קבע בהחלטתו כי "קיימים פערי כוחות כמעט בלתי ניתנים לגישור בין אמזון, שהיא אחת מחברות הקמעונאות הגדולות בעולם, ובין הצרכן הישראלי. פערים אלה יוצרים, באופן מובנה, מצב בו התאגיד עלול לנצל לרעה את מעמדו ומחייבים את בית המשפט להגן על 'האדם הקטן' אשר מתנהל התנהלות עסקית מול תאגיד הענק".
החלטת בית משפט ניתנה בהמשך לבקשת אמזון לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום בטענות שונות, שהעיקרית בהן היא שבהסכם השימוש נקבע כי מחלוקות יתבררו בבוררות מקוונת, על-פי דין מדינת וושינגטון בארה"ב, והמשתמשים ויתרו על אפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד אמזון, ואילו המבקש הגיש תביעה ייצוגית בבית משפט בישראל לפי הדין הישראלי. עוד טענה אמזון כי היה על המבקש להגיש תביעתו לפי דין וושינגטון או להגיש חוות דעת שתוכיח כי מדובר בדין זר מקפח.
המבקש מצדו טען באמצעות עוה"ד יצחק אבירם ושחר בן מאיר כי אמזון בחרה לפנות במכוון לציבור הישראלי ולכן יש לברר תביעות צרכניות נגדה לפי חוק הגנת הצרכן בישראל. נוכח חשיבות הנושא, הגישה גם היועצת המשפטית לממשלה עמדה משפטית המצדדת בהחלת חוק הגנת הצרכן על עסקות צרכניות מקוונות מהסוג הנדון, במיוחד נוכח פערי הכוחות בין הצדדים ופניית התאגיד הזר לציבור הישראלי.
עיקר המחלוקת בתיק הנוכחי עסקה בשאלת תחולתו של חוק הגנת הצרכן על העסקאות שבין אמזון והצרכנים הישראלים, וביתר פירוט האם סעיף ה-disputes בהסכם של אמזון עם לקוחותיה - המחייבם לפנות לבוררות בחו"ל בהתאם לדין מדינת וושינגטון, ומונע מהם הגשת תובענה ייצוגית, הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד. מקורה של מחלוקת זו בשינוי במאפייני הסחר הבינלאומיים, שעבר מסחר פיזי לסחר מקוון, כשמצד אחד ניצבת חברה בינלאומית, המבקשת לכלכל צעדיה מראש ועל פי דין אחד, ומנגד ניצב צרכן או משתמש, שרגיל לכלכל פעולותיו בהתאם לדינים שבמדינתו, וכשנגרם לו עוול הוא מבקש להגיש הליך בבית המשפט המקומי ובהתאם לדין המקומי.
השופט קבע בהקשר זה כי "שלילת אפשרות להגיש תובענה ייצוגית בישראל היא תנאי מקפח מובהק בחוזה אחיד. התובענה הייצוגית היא אמנם מכשיר דיוני, אך לא ניתן להשקיף עליה באופן זה לבדו שכן מדובר באחד הכלים המרכזיים לאכיפת זכויותיו המהותיות של 'האזרח הקטן', ובהעדרה תיגרם פגיעה בצרכנים באשר הם".
כמו כן הורה השופט לאמזון להשיב לבקשת האישור עד אוקטובר וקבע דיון ראשוני לינואר 2023.
