ההסתדרות וועד עובדי חברת ההסעדה שולץ קיימו אמש (ב') כינוס חירום בעקבות בקשתה הפתאומית של החברה מבית המשפט לעיכוב הליכים לצורך גיבוש הסדר חוב. בכינוס, שנערך בבית ההסתדרות בתל אביב, הוסכם על נקיטת כל האמצעים הנדרשים לצורך הגנה על זכויות העובדים וביטחונם התעסוקתי. בחברה, שנמצאת בבעלות קרן אייפקס, מועסקים לטענת ההסתדרות 596 עובדים, 129 מהם נמצאים בחל"ת.
יו"ר הסתדרות עובדי המזון והפרמצבטיקה, אליעזר בלו, מסר כי "עמדת אייפקס בבקשה לבית המשפט המחוזי, שבה נטען בין היתר כי העלאת שכר המינימום ושכר העובדים הן חלק מהגורמים למשבר בחברה, חסרת ביסוס ומהווה זריית חול בעיני הציבור. נגן על העובדים ונלווה אותם במאבק, ככל שיידרש, לשמירה על זכויותיהם".
יו"ר ועד עובדי שולץ, לירון ששון תבור, מסרה כי "למרות שנציגות העובדים לא עודכנה במהלך המפתיע של אייפקס, ולמרות שבכל התקופה ניסו פעמים רבות להכשיל את הוועד, אנחנו מתגייסים בכל דרך אפשרית בשביל לאפשר לחברה להבריא את עצמה בזמן שבית המשפט קבע, וגם במקרה שתינתן ארכה. עם זאת, נדאג לשמור על כל זכויות העובדים גם אם התהליך לא יצלח". את העובדים וההסתדרות מייצגים עוה"ד גלילה הורנשטיין ואלון הורנשטיין.
ביהמ"ש לא הוציא צו עיכוב הליכים במעמד צד אחד
בינתיים, שופט בית המשפט המחוזי בת"א, חגי ברנר, לא הוציא היום צו עיכוב הליכים לחברת שולץ במעמד צד אחד וקבע דיון למחר (ד').
"לא שוכנעתי שיש הצדקה למתן צו במעמד צד אחד", ציין השופט וקבע כי יש לשמוע את תגובת הנושים המהותיים וכן הממונה על חדלות פירעון. כאמור, מחר יתקיים דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב במהלכו יחליט השופט האם להוציא צו עיכוב הליכים ולמנות מנהל הסדר. כל עוד לא יוצא צו עיכוב הליכים לחברה אין הגנה מפני נושיה.
שולץ הגישה אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לעיכוב הליכים למשך 3 חודשים לצורך גיבוש הסדר חוב. חובות החברה לנושיה עומדים על כ-60 מיליון שקל ויש לה גם חוב כלפי הבעלים של כ-40 מיליון שקל.
על פי הבקשה שהוגשה באמצעות עו"ד אמיר ברטוב ושמרית מלמן ממשרד שמעונוב ושות', החרבה חייבת כ-24.4 מיליון לבנק המזרחי, כמיליון לעובדים, כשני מיליון לרשויות ומוסדות, כ-31 מיליון שקל לספקים ונותני שירותים ו-38.7 מיליון שקל הלוואת בעלים. כלומר, החוב של שולץ בהפחתת החוב לבעלים עומד על כ-58 מיליון שקל. כמו כן עד כה הבעלים לא משכו דיווידנד.
שולץ היא חברה ישראלית שהוקמה בשנת 1997 והיא בין החברות המובילות בישראל במתן שירותי הסעדה למגוון לקוחות נרחב במשק הישראלי. בין לקוחותיה: רשות שדות התעופה, משרד הביטחון וחברת אמדוקס. בחודש מאי 2015 נרכשה השליטה בחברה (80% ממניות החברה) על ידי בעלת השליטה בחברה היום, חברת סוואן הולדקו אמי - חברה בשליטה בשרשור של קרן - AMI קרן השקעות הקשורה לאייפקס פרטנרס.
ההליך בו נקטה אתמול חברת שולץ נוצר רק לאחרונה על ידי המחוקק למען חברות שנקלעו לקשיים בשל הקורונה ומקנה לחברה יתרונות רבים שלא היו קיימים לחברות שנקלעו לקשיים לפני הקורונה. ב-1 במרץ 2021 התקבל בכנסת תיקון מספר 4 לחוק חדלות פירעון (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש). מטרתה של הוראת השעה היא ליצור מסלול ספציפי להתמודדות עם עלייה בהיקף החייבים, שיבקשו לפנות להליכי חדלות פירעון או הסדר חוב, בעקבות תקופת מגיפת הקורונה.
למעשה, תיקון מספר 4 מאפשר לחברה הגנה מפני נקיטת גבייה נגדה למשך שלושה עד ארבעה חודשים, במהלכם יוכלו החייבים, יחידים ותאגידים, לפעול לגיבוש הסדרי חוב בליווי של מנהל הסדר שימנה לכך בית משפט. יש הטוענים שמדובר בהליך המספק הטבות מרחיקות לכת. ראשית, לא צריך במסגרת ההליך להוכיח קשר סיבתי בין הקורונה לבין הקשיים של החברה שבגינם מתבקש צו עיכוב הליכים. כך למשל, ניתן לראות חברות שהגישו בקשות לפי התיקון שטענו כי מצבם הורע בשל הקורונה, אבל סריקת מצב החברה לפני הקורונה מעלה שגם אז מצבו לא היה מזהיר.
שנית, שלא כמו תאגידים שנכנסו לפני הקורונה לצו עיכוב הליכים או הקפאת הליכים ומונה להם נאמן, לחברה שמגישה בקשה לפי תיקון 4 לא ימונה נאמן אלא מנהל הסדר. האם יש הבדל בין השניים? בהחלט כן. מנהל ההסדר מתפקד לצד ההנהלה הקיימת ולא משתלט על ניהול החברה כמו נאמן שמחליף את הנהלת החברה. מנהל ההסדר יסייע בגיבוש הסדר חוב. למעשה, תחת תיקון 4 דירקטוריון החברה לא מוחלף. יחד עם זאת ההליך מחייב את החברה לפעול בתקופת עיכוב ההליכים רק במתווה של תוכנית הפעלה מאושרת בידי בית המשפט.
