"ההחלטה על גביית כסף על 'טרולי', בניגוד להחלטה על מזוודה רגילה, היא תפעולית - לא מסחרית". כך טען אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, בריאיון מיוחד ל-ynet.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
לדבריו, "לקוחות איבדו את האמון שלהם בשדות התעופה בגלל העומס שנוצר, והרבה מאוד טסים רק עם טרולי. אבל מה לעשות שבמטוס יש מקום מוגבל. במטוס של 180 נוסעים יש מקום רק ל-70 מזוודות טרולי, אז אם כל נוסע לוקח איתו טרולי אין מקום להעמיס אותן על המטוס. גם אם כל משפחה לוקחת איתה טרולי והמטוס מלא - לא יהיה מקום. מדובר בסכום סמלי שנועד להקטין את כמות הטרולי במטוסים".
עוד טען סירקיס, כי "מי שלחצו עלינו לבצע את המהלך (של לקיחת כסף על טרולי - ד"ס) הם צוותי האוויר שלא יכלו להתמודד עם הוויכוחים האינסופיים עם לקוחות שאמרו 'אני חייב לקחת את הטרולי הזה איתי למטוס כי יש לי שם תרופות, דברי קדושה או דברים סנטימנטליים שאני לא יכול להרשות לעצמי לאבד'. לכן, כל מי שיש לו את הדברים הללו משלם 20 דולר (לכיוון - ד"ס) ומעלה את זה למטוס.
"זה עשה סדר מבחינת העלייה למטוס, הקטין כמעט לאפס את החיכומים בעת העלייה והגדיל את הדיוק המבצעי שלנו, משום שבשנה שעברה מצאנו את עצמנו נאבקים ומאחרים ביציאה ולפעמים אפילו בחצי שעה, הכל כתוצאה מוויכוחים מרים על מי רשאי להעלות את הטרולי למטוס ומי לא", טען מנכ"ל ישראייר.
יצוין כי ההחלטה לגבות כסף על טרולי אינה יחידה של ישראייר. גם ארקיע החלו השנה לגבות על כך כסף, והדבר נהוג כבר שנים בחברות "לואו-קוסט" באירופה ובמדינות נוספות בעולם.
ברקע, ישראייר הונפקה השנה בבורסה, עברה לצי סילון בלבד ובלטה במקום גבוה בכמות הנוסעים מנתב"ג. בחודש אוגוסט, למשל, דורגה החברה במקום השלישי בנתב"ג עם כ-160 אלף נוסעים בטיסות בינלאומיות, אחרי ענקית התעופה האירופית וויזאייר ואל על, שמובילה את התחום בארץ. גם בדוחות האחרונים שפרסמה החברה הציגה ישראייר רווחים נאים.
"לא ראינו ירידה בביקושים מתחילת השנה"
יש לנו תשעה מטוסים צרי גוף, שאחד מהם פועל באופן יומי בקו הפנים ארצי לאילת, ושמונה בפעילות בינ"ל. הגענו למסקנה שהדרך היחידה שלנו לשרוד מול ענקיות תעופה, שרק תגדלנה את הנוכחות שלהן בנתב"ג, זה מיקוד. אנחנו נאמנים לדרך שקבענו לנו בכל מה שקשור באורך הטיסה הממוצעת שלנו שעומדת על חמש שעות וחצי, כי ככה אנחנו מגיעים ל-20 שעות פעילות, שזה מה שמאפשר נתב"ג לבצע".
אחד התחומים עליהם מתחרה סירקיס הוא הטיסות הפנימיות של ישראלים, ושל תיירים לאילת ולמצרים. לדבריו, "כל הפעילות המסחרית שלנו באילת מנוהלת היום באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית (AI). אין לנו אנשי מסחר שקובעים את המחירים, כל המחירים הללו הם מחירים שהמערכת ממליצה, ולכן מדיניות המחירים שלנו מאוד אגרסיבית. אפשר לקנות היום טיסות לאילת, אפילו בתוך החגים, באזור 95 שקל (לכיוון - ד"ס). אנחנו מאוד מרוצים מהפעילות שלנו שם, שיעור התפוסה שלנו בקו לאילת הולך וגדל.
"אם המחירים של בתי המלון באילת יהיו אטרקטיביים, אז הקהל יצביע ברגליים. אנחנו מעריכים שנתייצב על בין ארבע לשש טיסות לאילת ביום. אולם, אם המחירים ימשיכו להיות מאוד גבוהים, אז הקהל יטוס איתם לשארם א-שייח', שם כבר עלינו לחמש טיסות שבועיות ואנחנו מקווים להגיע ל-12 טיסות שבועיות. צוואר הבקבוק שלנו שם כרגע הוא חסם של אבטחת התעופה. ברגע שהחסם הזה יוסר כמות הטיסות תוכפל ואף יותר", טען סירקיס.
עוד לדבריו, "כבר לפני שנים קבענו שהמחיר הממוצע שלנו צריך להיות כ-500 דולר לנוסע עבור חבילה ממוצעת של שלושה ימים וחצי בחו"ל. בשנת 2019 עמד המחיר הממוצע שלנו על 452 דולר, ב-2022 על 485 דולר והשנה הוא עומד על 467 דולר. כלומר, עם כל הצמיחה שלנו בפעילות והגידול בכמות הנוסעים, אנחנו דבקים בנקודה שאסור לנו לחרוג בממוצע מ-500 דולר ללקוח.
"הדיוק הזה הוא שגורם לכך שהביקוש למוצרים של ישראייר, גם השנה - עם עליית הדולר, עליית הריבית וכל הרעש הפוליטי שיש סביבנו - הוא כמעט קשיח. מתחילת השנה אנחנו לא רואים ירידה בהיקף ההזמנות או בהיקף הביקושים", הוא טען.
עם הפנים ל-2024, סירקיס מתאר את האתגרים שעומדים מול החברה, שבבסיסם כמויות הנוסעים שצפויות להיות בנתב"ג. לפי הערכות, בשנה הבאה נתב"ג יחצה את רף ה-25 מיליון נוסעים, ובהתאם ישראייר מתכננת לקלוט עוד מטוסים לצי ואולי המשא ומתן על רכישת חברת הצ'רטר הצ'כית, "סמארט ווינגס", יחזור להיות על השולחן.
לדבריו, "היינו במשא ומתן, ניסינו לסגור את העסקה לרכישת סמארט ווינגס בתחילת העונה, אבל עלו קשיים בסגירת העסקה וקיבלנו הארכה. האתגר התפעולי שעומד לפנינו, ועמד לפנינו במהלך הקיץ האחרון, היה אתגר עצום והוא עדיין אתגר מאוד משמעותי. זאת משום שיש בפנינו חודש וחצי של לוח זמנים מאוד צפוף, ועלינו לקחת סיכון ולהגיע למצב בו אנחנו עלולים לצאת 'קירחים' מכאן ומכאן. כלומר, העסקה תיקח את תשומת הלב הניהולית שלנו, גם אם לא נצליח לסגור אותה ולייצר קיץ כמו שציפינו מעצמנו לייצר. לכן, הפנינו את כל המשאבים הניהוליים ואת כל תשומת הלב לפעילות המסחרית ולעונה. כשתסתיים העונה נשוב לשולחן המשא ומתן כדי למצותו עד לפברואר 2024".
