כסף חדש - דן רבן - תוכנית מלאה | 14.09
יופי, כך חושבים רבים, החלה ירידת מחירים בישראל אחרי ההתייקרויות הניכרות של החודשים הקודמים. אז בבקשה, להירגע מהאופוריה. שום בלימה של ההתייקרויות לא התרחשה בחודש שעבר, למרות שהמדד ירד ב-0.3%. למה? כי הירידה שיקפה למעשה בעיקר שני תחומים: ירידת שיא במחירי הדלק, וירידות מחירים עונתיות של מוצרי הלבשה והנעלה בשל מכירות סוף העונה.
כבר במדד חודש ספטמבר שני התחומים הללו ייעלמו כמעט לחלוטין: מחיר הדלק ירד רק מעט בחודש הנוכחי ומכירות סוף העונה כבר נכללות ברובן במדד הקודם.
פרט לכך, תירשם בספטמבר שורה של עליות מחירים, בעיקר בתחום המזון והמחירים של מוצרים רבים, שיתייקרו לקראת החגים. המשמעות היא אחת: חגיגת סוף עונת ההתייקרויות מוקדמת מדי והיא תתרחש כנראה רק ב-2023, לאחר שמחירי מוצרים רבים, כמו אלו שעלייתם נדחתה, לא יועלו עוד. ראו דוגמת יוניליוור מהשבוע, שבלי הרבה רעש הודיעה על העלאות מחירים משמעותיות כבר בחודשים הקרובים.
ואם במחירי הדיור עסקינן, כאן אין אפילו מקום לחגיגה קטנה. כל העלאות הריבית המשמעותיות שעליהן הכריזו לאחרונה הנגיד, פרופסור אמיר ירון, והוועדה המוניטארית של בנק ישראל, לא עושות רושם על רוכשי הדירות. המחירים ממשיכים לקפוץ, כשרק בחודשים יוני ויולי עלו בעוד 1.3%, והעלו את ההתייקרות השנתית לשיעור של 17.9%, הגבוה מאז יוני 2010.
נראה כי הציבור מיואש מהמצב: אין ממשלה מכהנת עם סמכויות שתוכל לבלום את ההתייקרויות בתחום הנדל"ן בתוכנית מקיפה חדשה, הסקרים מנבאים בינתיים שקיים חשש שלא יהיה רוב להקמת ממשלה יציבה חדשה והעלאות הריבית עדיין לא פועלות לבלימת נטילת המשכנתאות באופן משמעותי מספיק, שכן ירידה מ-12 מיליארד שקל בחודש לקצת פחות מעשרה מיליארד שקל עדיין לא מבשרת את בוא האביב בתחום מחירי הדירות בישראל.
אז מה הסיבה העיקרית להתייקרות הנוספת במחירי הדירות?
אין ספק שאין די היצע של דירות במרכזי הביקוש בארץ, והציבור מבין שגידול משמעותי שיסגור את הפער של כ-200 אלף דירות חסרות בשוק הדיור לא צפוי בעת הקרובה. וכך ממשיכים המבקשים לרכוש דירה ראשונה או לשפר דיור לקנות דירות כמעט בכל מחיר, גם אם דירה שעלתה ביולי 2021 מיליון וחצי שקל עולה כעת כבר 1.8 מיליון שקל בקירוב. החשש: בקצב הזה הדירה תעלה בעוד חודשים אחדים כבר 2 מיליון שקל.
מה יעשה בנק ישראל כאשר מדד אוגוסט רשם ירידה גבוהה מהצפוי, ולפי ההערכות גם מדד ספטמבר יירד בעשירית האחוז או שיהיה אפסי?
אין כלל ספק שהבנק המרכזי בישראל יעשה את מה שיעשה בשבוע הבא הבנק המקביל בארה"ב - העלאת ריבית גבוהה נוספת כבר ב-3 באוקטובר. השאלה שנשארת פתוחה כאשר קצב האינפלציה השנתי עומד על 4.6%, במקום 1% עד 3% כפי שנקבע ביעד הממשלה, היא רק האם הריבית תעלה ב-0.5% או ב-0.75%. בבנקים כבר מעריכים שהריבית הבסיסית, שעומדת כיום על שיעור של 2.0%, תגיע בראשית 2023 לשיעור שינוע בין 3.5% ל-4.0%.
האם זה מה שיבלום את עליית מחירי הדירות?
אם לא תקום במהרה ממשלה יציבה אחרי הבחירות החמישיות בישראל בתוך פחות מארבע שנים - ספק רב אם מחירי הדירות ייעצרו. ואת זה מבינים המתכוונים לרכוש דירות בעת הזאת שאינם מוותרים על כוונת הרכישה וגרמו גם בחודשי בקיץ לעוד שיא חדש בעליית מחירי הדירות בישראל.
ותארו לכם ששר האוצר אביגדור ליברמן לא היה מוריד בשקל (או אפילו רק ב-89 אגורות) את מחירו של ליטר דלק? במקרה כזה המדדים מאז אפריל היו צוברים עוד עליה מצטברת של 0.8%-0.7% והאינפלציה בישראל הייתה עומדת כעת על כ-5.5% וכנראה הייתה עולה בנובמבר בעוד כחצי אחוז מעבר לעליות המחירים שבצנרת. ההאשמה שמדובר בשוחד בחירות הייתה ודאי מתחלפת במקרה הזה בהאשמה שהממשלה לא תרמה דבר לבלימת האינפלציה הגבוהה.
פורסם לראשונה: 21:23, 15.09.22
