כסף חדש
מה יש לפוליטיקאים החרדים נגד בנק ישראל - והאם בעיית הפרוטקשן יוצאת משליטה? | 04.07.2023
30:50
"פול גז בניוטרל בתכנון" - כך מגדיר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, את פעילותן של ועדות התכנון והבנייה בישראל, במסגרת דוח ביקורת שערך בנושא "תכנון נקודתי ברשויות המקומיות", שפורסם היום (שלישי). מהדוח עולה כי בשבע השנים האחרונות, מרבית תוכניות הבנייה הן תוכניות נקודתיות, שמניבות מעט דירות ותרומתן לשוק הנדל"ן קטנה יחסית, באופן שמחמיר את יוקר הדיור ויוצר מעמסה ניכרת על הוועדות.
הביקורת נערכה בחודשים יוני-נובמבר 2022 בוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה ובוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה שבמינהל התכנון, כאשר חלק מהנושאים נבדקו בכל 131 הוועדות המקומיות במדינה, על פי דיווחים שהיו בידי המינהל; ואילו בשש ועדות מקומיות - באר שבע, בת ים, גבעות אלונים (מרחב התכנון של העיר שפרעם), הוד השרון, נתניה וראשון לציון התקיימה בדיקת עומק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
תוכנית נקודתית הוגדרה בדוח כתוכנית החלה על שטח שאינו עולה על 5 דונם, ומכאן שתוכניות אחרות (שאינן נקודתיות) הן תוכניות החלות על שטח שעולה על 5 דונם. לפי הגדרה זו מסיקים מחברי הדוח כי בתוכנית נקודתית, אמור, מתוכננות מעט דירות ביחס לתוכנית שאינה נקודתית.
המבקר מצא כי משנת 2016 ועד 2022 התקבלו במוסדות התכנון בישראל 15,276 תוכניות נקודתיות, ששיעורן מכלל תוכניות הבנייה של דירות חדשות עמד על כ-60.8%. על פי הדוח, 6,442 תוכניות נקודתיות הציעו תוספת של 86,277 יחידות דיור בלבד, ואילו 2,828 תוכניות אחרות הציעו תוספת של 958,222 יחידות דיור.
הכי הרבה זמן לאשר תוכנית נקודתית – במחוז ת"א
בדוח נבדקו התוכניות הנקודתיות שהציעו שינוי משמעותי, כלומר הציעו תוספת של יותר מ-20% למספר יחידות הדיור המתוכננות ביחס לתוכניות נקודתיות אחרות, או תוספת של יותר מ-50% להיקף זכויות הבנייה. הביקורת העלתה כי בכלל הוועדות המקומיות, פרק הזמן הממוצע הנדרש להליך התכנון של התוכניות הנקודתיות, שמציעות שינוי משמעותי, ארוך בכ-60 ימים מפרק הזמן הממוצע הנדרש להליך התכנון של תוכניות שאינן מציעות שינוי משמעותי (כ-421 לעומת כ-361 ימים).
על פי הדוח, הוועדות המקומיות והמחוזיות שנבדקו לא ערכו דיונים עקרוניים בעניין היקפן, מצבן והשפעתן של תוכניות נקודתיות המקודמות במרחבי התכנון שלהן. לוועדות המחוזיות נדרשו בממוצע כ-552 ימים להליך התכנון של התוכניות הנקודתיות, ואילו לוועדות המקומיות כ-375 ימים. באף אחת מחמש הוועדות המחוזיות שנבדקו לא קיימים נוהלי עבודה לטיפול בתוכניות נקודתיות.
עוד עולה מהדוח כי הוועדות המחוזיות דרום, חיפה, ירושלים, מרכז וצפון דנות בהפקדת רוב התוכניות הנקודתיות שהוגשו להן במסגרת ועדות משנה, ואילו הוועדה המחוזית תל אביב דנה ברובן (כ-91%) במליאת הוועדה, ובה נדרשים פרקי הזמן הארוכים ביותר לאישור התוכניות הנקודתיות (כ-435.3 ימים בממוצע).
הנצחה של תופעת המאכערים?
על פי הביקורת, שיעורן הגבוה של התוכניות הנקודתיות מטיל מעמסה ניכרת על עבודת הוועדות בשני הדרגים – המקומי והמחוזי – דבר שלדברי המבקר "עלול לפגוע ביעילות תפקוד הוועדות, וביכולתן להעניק שירות איכותי לציבור ולקדם מהלכים תכנוניים נרחבים וכוללניים יותר, ובעקיפין אף להגביר את חשיפת מוסדות התכנון ללחצים או לפניות מיותרות מצד בעלי עניין, משום שכל תוכנית מעין זו נדרשת לעבור את כל ההליך התכנוני".
בכך רומז המבקר כי קידום תוכניות נקודתיות עלול "להנציח את תופעת המאכערים שמהווה פתח לשחיתות". עורכי הדוח מבהירים כי נושא המאכערים אינו ייחודי או ייעודי לתוכניות נקודתיות. מדובר בנושא כללי שקשור בין היתר לפעילות מוסדות התכנון ובעבודתם מול מייצגים בתחומים שונים כמו רישוי בנייה, תכנון וקידום תוכניות.
הביקורת העלתה עוד כי בקובץ הנתונים של מינהל התכנון חסרים מועדים רבים מאוד של שלבי הטיפול בתוכניות נקודתיות שמקודמות בוועדות המקומיות. לגבי מועדי חלק מהשלבים (פרסום ההפקדה של התוכנית להתנגדויות הציבור בעיתון, סיום ההפקדה ופרסום האישור הסופי של התוכנית בעיתונים) היו החוסרים בשיעור העולה על 90%, ובשלבים "דיון להפקדה" ו-"החלטה לאשר" כמעט שלא תועדו המועדים כלל.
עוד נמצא כי מינהל התכנון לא קבע נהלים לגבי קבלת שירות ממוסדות התכנון באמצעות מייצגים ("מאכערים") ובדבר מגבלות שיש להחיל על עובדי מוסדות התכנון בעבודה מול מייצגים על מנת למנוע העדפות, משוא פנים ואי-שוויוניות במתן השירות ובקבלתו, וכן לא הנחה את הוועדות לקבוע ולפרסם נהלים בנושא.
על פי המבקר, הוועדות המקומיות באר שבע, בת ים, נתניה וראשון לציון ועיריית שפרעם לא קבעו מנגנונים למניעת תופעת המאכערים. מבין הוועדות שנבדקו, רק הוועדה המקומית הוד השרון קבעה ב-2016 נוהל פנימי שמגדיר את הגורמים שיוכלו לקבל מידע ישירות ממחלקות ההנדסה, עם זאת נוהל זה לא פורסם לציבור. לפיכך ממליץ המבקר אנגלמן לתכנן תוכניות נקודתיות תוך בחינת השפעותיהן המצטברות. למשרד הפנים הוא ממליץ להורות לרשויות המקומיות להקים מנגנוני פיקוח ובקרה על התקשרויות עם יועצים חיצוניים.
ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "ההגדרה לתוכנית נקודתית, כפי שמוצגת בדוח המבקר, איננה קיימת בחוק התכנון והבנייה. מדובר בהגדרה מלאכותית שלא לוקחת בחשבון את מורכבותה של התוכנית ומסתכלת על שטח התוכנית בלבד. בניגוד לנטען בדוח, מינהל התכנון פועל מתוך ראייה ציבורית כוללת למתן מענה לכלל הצרכים של התושבים, מקדם תוכניות גדולות ומשמעותיות. בשנים האחרונות אושרו למעלה מ-30 תוכניות כוללניות ליישובים עירוניים, מועצות מקומיות וכפרי מיעוטים, ועוד 70 תוכניות מצויות בשלבי הכנה או אישור. חשוב לציין כי בחוק ההסדרים שאושר לאחרונה, כבר נקבע כי תוכניות בהיקף קטן יטופלו במסגרת הוועדה המקומית. באשר לבקרה של מינהל התכנון על מוסדות התכנון המקומיים, אין זה מתפקידו של מינהל התכנון לבקר את הרשויות בכל הקשור למניעת תופעת ה'מאכרים', לשם כך לכל רשות מקומית יש יועמ"ש שמלווה את עבודתה, והרשויות המקומיות כפופות לדיני המכרזים ולמשפט המנהלי".
