בית משפט השלום בטבריה קיבל תביעה שהגיש אדם שרכש ב-2011 קרקע חקלאית בגליל העליון נגד המוכר, משום שזה ביטל לאחרונה את ההסכם וסירב להחזיר את התמורה שקיבל. השופטת ברכה לכמן קבעה שהמוכר ישלם לתובע 127 אלף שקל הכוללים הפרשי ריבית והצמדה והוצאות על התנהלותו.
התובע, בעל משק באזור, קנה את הקרקע החקלאית תמורת כ-86 אלף שקל ששולמו בשש המחאות. מאחר שבאותה תקופה הקרקע הושכרה, סוכם שהוא יקבל אותה לידיו ב-2019, לאחר שהסכם השכירות יסתיים. אלא שכחצי שנה לפני שהיה אמור לקבל את החזקה שלח לו המוכר הודעת ביטול, בטענה שאסור היה לו למכור את הקרקע ללא אישור מרמ"י, הסוכנות היהודית ואגודת חקלאי מטולה. באותו מכתב הוא גם הצהיר שיחזיר לו את כספו.
למרות זאת, הרוכש לא קיבל החזר וגילה שהקרקע הושכרה לאדם אחר. בעקבות זאת הוא הגיש בקשה לצו מניעה אבל הסכים למחוק אותה לאחר שבדיון הצהיר המוכר שיחזיר לו את הכסף.
לאחר שהמוכר שוב לא עמד במילתו נאלץ הרוכש לתבוע אותו. בתגובה לתביעה טען המוכר כי הרוכש חקלאי ותיק והיה אמור לדעת שההסכם ביניהם לא חוקי. משכך, הוא לא חייב להחזיר לו את הכסף. מלבד זאת, הרוכש לא שילם את כל התמורה וגרם לו לנזקים כיוון שהיה זקוק לכספים להחזר הלוואה. לפיכך, הוא טען שהרוכש הפר את ההסכם ולכן מותר היה לו לקזז מהתשלום פיצוי על נזקים או לפחות את הפיצוי המוסכם של 25 אלף דולר שנקבע בו.
עו"ד אלון אברהמובלאחר שהמוכר עומת עם העובדה שכל השיקים שנמסרו לו נפרעו וחתימתו מופיעה עליהם מאחור, הוא טען כי רק חלק נפרע. לאחר מכן הוא שינה את הגרסה וטען שרק שיק אחד נפרע על ידי המלווה שלו. בהמשך הוא העלה גרסה חדשה שבה טען כי חתם בטעות והחתימה על השיק שנפרע זויפה.
השופטת ברכה לכמן קבעה כי אין ספק שההסכם מבוטל, שכן לפי חוק ההתיישבות אסור להעביר זכויות בקרקע חקלאית ללא אישור. במצב כזה חוק החוזים קובע שכל צד צריך להחזיר את מה שקיבל לפי החוזה. מאחר שהחזקה בקרקע מעולם לא נמסרה לתובע – הוא לא צריך להחזיר דבר. מכאן שהנתבע צריך להחזיר לו את מלוא התמורה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום התשלום.
היא דחתה את טענות הנתבע בסוגיית התשלום. נקבע כי נציגת בנק העידה שהוא פדה חמישה שיקים במזומן והוצג גם מסמך מבנק אחר שאישר כי השיק השישי נפדה על ידי המלווה. כמו כן הפנה פסק הדין לחשבוניות ולקבלות שהנפיק הנתבע, והובהר כי גרסתו המשתנה לא הייתה מהימנה ולא סתרה את הראיות.
באשר לטענת ההפרה קבעה השופטת כי גם אם הנתבע היה מוכיח אותה – מה שלא קרה – לא נהוג לפסוק פיצויים על הפרת חוזה שבוטל בשל אי חוקיות. לפיכך התביעה התקבלה והמוכר חויב לשלם לתובע כ-103 אלף שקל (כולל הפרשי ריבית והצמדה) ועוד כ-24 אלף שקל הוצאות ושכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד ניצן אפגין
• ב"כ הנתבע: עו"ד מועתז נסאר, לפי מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי
• עו"ד אלון אברהמוב עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
