בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קיבל לאחרונה עתירה של אזרח רוסיה בן 50 נגד ארגון "נתיב" במשרד ראש הממשלה, והורה להעניק לו מעמד מכוח חוק השבות כנכד לסב יהודי. השופט דוד גדעוני דחה את עמדת הארגון, שלפיה העותר לא הוכיח באופן "חד-משמעי" שסבו היה אביה הביולוגי של אמו, וקבע שדחייתו הייתה פגומה ולא סבירה.
"נתיב" הוא ארגון מטעם משרד ראש הממשלה שאחראי על העלאת יהודי מדינות ברית המועצות לשעבר. לפני כשלוש שנים דחה הארגון את בקשת העותר בהודעת דוא"ל. בעתירה שהגיש המבקש בעקבות זאת הוא הבין שהבעיה הייתה שסבו התחתן עם סבתו ארבע שנים לאחר שאמו נולדה, ורק אז התווסף שמו המלא לתעודת הלידה שלה. עניין זה עורר חשד שזהו לא סבו הביולוגי.
העותר הסביר כי סבו לא נרשם בתעודה הראשונה מאחר שבאותה תקופה היה עדיין נשוי לאשתו הראשונה, ושמו התווסף מיד אחרי שהתגרש והתחתן עם סבתו. מסמכים רבים שהציג לתמיכה בגרסתו עדיין לא סיפקו את הארגון, שביקש הוכחה למגורים משותפים של הסבא והסבתא בסמוך ללידת האם.
לאחר שבית המשפט ציין בפני הארגון שעמדתו בעייתית לנוכח המסמכים של העותר, ביקש הארגון לבחון את הבקשה בשנית, והעתירה נמחקה. אלא שבשנה שעברה הבקשה נדחתה שוב משום שלעמדת "נתיב" המסמכים לא מהווים הוכחה חד משמעית לכך שמדובר בסב ביולוגי.
הפעם, עתירה שהגיש העותר נגד ההחלטה התקבלה. השופט דוד גבעוני קבע כי המסמכים שהציג העותר – בהם תיעוד רשמי של רשויות ברית המועצות לשעבר – מספיקים כדי לקבוע שהוא זכאי למעמד לפי חוק השבות.
בפסק הדין צוין כי ברישום הלידה הראשון של האם אמנם לא הופיע שם האב המלא, אבל שמו הפרטי כן נרשם – והוא זהה לשם סבו של העותר. כמו כן, שמו המלא של הסב צוין כמי שהודיע על הלידה לרשות האוכלוסין והכתובת של המודיע זהה לכתובת של היולדת (הסבתא). כלומר, העותר כן הוכיח שסבו וסבתו גרו יחד בסמוך ללידה.
השופט הוסיף כי תעודת הלידה המתוקנת של אם העותר ותולדות חייו של הסב בתיקו האישי בצבא ברית המועצות לשעבר העלו כי אכן – בעת לידתה היה הסב נשוי לאישה אחרת. כחמש שנים לאחר מכן הוא התגרש ממנה ותוך כשבועיים נישא לסבתו של העותר. זמן קצר לאחר מכן רישום הלידה של האם תוקן ושמו המלא התווסף כאביה.
השופט לא הבין מדוע הארגון לא סבור שהמסמכים האלה מספיקים כדי לתמוך בטענה שהסב היה האב הביולוגי של האם, תוך שציין כי גם רישום של אדם מלכתחילה כאב של ילד לא מוכיח באופן "חד-משמעי" שזהו אביו הביולוגי.
לפיכך נקבע כי החלטת הארגון ניתנה תוך התעלמות מהתמונה הכוללת שעלתה מהמסמכים וללא כל חשד מבוסס להיעדר זכאות. מכאן, שהיא לא סבירה ונפל בה פגם שמצדיק התערבות. השופט קיבל את העתירה והורה להעניק לעותר מעמד מכוח חוק שבות כנכד של יהודי. הארגון חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ לא צוינו בהחלטה
• עו"ד מיטל שוורצברג-חזן עוסקת בתחום אשרות ואזרחות בישראל
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
