רועי מונין (35) הוא עצמאי שמנהל עמותה שמתעסקת בפיתוח כלכלי בירושלים, ויש לו גם חברת תוכנה שאוספת מידע על תעסוקה לערים. כמו מאות אלפים אחרים הוא התגייס במהלך מלחמת חרבות ברזל, וכמו לא מעט עצמאים אחרים ראה את העסק שלו מפסיד המון המון כסף בזמן שהוא מגן על המדינה.
"שני העסקים שלי בתקופת המילואים קרסו, איבדתי מאות אלפי שקלים", הוא מספר בשיחה עם ynetLive. "לפני שבוע הגשתי בקשה להשתחרר ממילואים, אישרו לי וחזרתי לעסק. מאוד רציתי להמשיך ולשרת כמה שאפשר, אבל אם המדינה לא נותנת פיצויים אז בשלב מסוים אין ברירה אלא להגיד להם 'תקשיבו, אני חייב לחזור'".
תעסוקה בזמן מלחמה - רמי גראור ורועי מונין בראיון לאולפן וויינט
בגלל שאתה עצמאי ולא שכיר אתה נופל בין הכיסאות.
"כן, וגם התוכנית החדשה שיצאה של מתגייסים למילואים היא מצג שווא, אין לי דרך להגדיר את זה יותר טוב מזה, אנשים לא מקבלים סכומים רלוונטיים. אם עושים את החלוקה של כמה אנשים נמצאים במילואים כרגע בעלי עסקים ועצמאים, ובכמה כסף הם נפגעים, רואים שהם מקבלים אולי אחוז מזה. זה לא רציני וגם מה שמגיע לא מגיע, זאת אומרת אנשים מחכים חודשים והכסף לא מגיע אליהם. יש קרן סיוע של המילואים ויש קרן סיוע של המדינה, קרן סיוע של המילואים רק 500 אנשים קיבלו כסף, להערכתי יש 50 אלף עצמאיים, לפי האחוזים ביחידה שלי, ולפי האחוזים במדינה. הם לא משחררים את הנתונים האלה אפילו. 500 רק קיבלו, וגם הכסף שקיבלו זה 3 מיליון שקל. קצין אחד ביחידה שלי איבד 3 מיליון שקל, אז גם אם היו מפצים רק אותו לא היה מספיק כסף. אז אין מספיק כסף, שיגידו את האמת, ואם הם לא יכולים לפצות אז לפחות שישחררו את מי שלא יכולים לפצות אותו".
מה המשמעות מבחינת עובדי העסק?
"זה מאוד תלוי. כל עסק עובד בצורה שונה. יש מצבים שהעובדים בעצמם במילואים, כלומר הם מקבלים משכורת מהצבא. בעסק שלנו כולם עצמאיים אז כולם בעצם, אני לא יכול לקבל עליהם החזר וגם הם נדפקים בצורה אחרת, זה בעייתי מאוד. אגיד שכן בתור שליש אני רואה אנשים שמגיעים אליי הצבא כן יודע לטפל יותר טוב בשכירים, הם מקבלים פחות או יותר אותם תנאים כמו קודם וגם יש אנשים שהם מובטלים ורוצים להתגייס כי הצבא ייתן להם משכורת"
אם היית יודע את זה קודם על ההפסד הזה, על הקריסה הפוטנציאלית של העסק, יכול להיות שלא היית מגיע למילואים?
"ידעתי מהיום הראשון שזה הולך לקרות. גם בשבוע שאני מגיע לתרגיל אני מפסיד לפעמים עשרות אלפי שקלים. ציפינו כן שיהיה איזשהו יחס שונה במלחמה, שהמדינה לא תיתן לנו ליפול כי זו מלחמה ויש תקציבים שמיועדים לזה. התבדיתי, זה לא נכון, למדינה לא אכפת שניפול, ובאמת זה שובר אותי. ציפינו ליותר וכשאני חושב שאם המדינה לא יכולה לפצות לפחות שהיא תגיד ונוכל לעשות את החשבון בהתאם. אגיד משהו אחר, אין אפשרות להשתחרר ממילואים בחירום. רק לדבר עם משרד העבודה או משרד הביטחון, ואם אתה בתעשייה חיונית משחררים אותך. אם אני בעל חנות שמפסיד את כל העסק שלי אין לי עם מי לדבר".
"בינואר תהיה אפילו ירידה יותר גדולה בדורשי העבודה"
אתמול (שלישי) פרסם שירות התעסוקה כי מספר דורשי העבודה בדצמבר צנח ב-34 אלף איש לעומת נובמבר. רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, התייחס לנתונים ולסיבות שחל כזה שיפור במצב. "אני חושב שיש לנו משק מאוד חזק, וגם ניסיון רב בכניסה למצבי חירום", טוען גראור. "רק לא מזמן היה לנו את הקורונה, והמשק למד איך להתמודד איתה. אנחנו רואים חזרה של כ-11% בהגעה לעבודה, שזה כ-34 אלף דורשי עבודה. הסתכלתי גם על מה שקורה לנו בינואר ואני יכול כבר לומר שתהיה ירידה נוספת, אולי אפילו קצת יותר גדולה, בדורשי העבודה".
אנחנו רואים שהמדיניות של הממשלה בכל מה שקשור לדמי אבטלה שונה מתקופת הקורונה, שם נתנו באופן גורף ואף האריכו את התקופה. למדו בעצם לעודד אנשים לחזור לעבוד.
"לגמרי מדויק. ההחלטות של הממשלה שונות מהקורונה, למדנו מהתקופה הזו, ועכשיו זה חודש בחודשו. אני חושב שזה מעודד חזרה למעגל העבודה".
יש עדיין נקודות תורפה?
"קודם כל יש לנו גיוס ענק עדיין של משרתי מילואים, והם חסרים, אבל אנחנו רואים גם שהמעסיקים לאט לאט מצליחים כן להתגבר על המחסור עם עובדים חדשים שאנחנו מצרפים להם. עדיין יש מפעלים שלא הגיעו למצב התפוקה שלהם של לפני ה-7 באוקטובר. דבר נוסף זה כמובן המפונים, וכמובן העוטף. הפריפריה חוזרת קצת יותר לאט מאשר היתר, ושם צריך בהחלט לשים את הדגש בתקופה הקרובה. מנסים לעזור למפונים גם בדרום וגם בצפון על ידי זה שבכל זאת מוצאים סידורים של הסעה, של הלנה, של מקומות עבודה חליפיים".
מה עם האוכלוסייה הערבית, ראינו המון דורשי עבודה. מה קורה עכשיו?
"יש זחילה מאוד מאוד איטית. בהתחלה הייתה כמעט חסימה מוחלטת קשה. השבוע הראשון היה די הלם אבל אנחנו הולכים ומשתפרים. אני רואה שמעסיקים מוכנים כבר בהחלט לראיין ולקלוט עובדים טובים. עדיין לא חזרנו למה שהיה לפני כן, זו נקודה שצריך לטפל בה, חייבים לטפל בה. אם אנחנו מדברים שחסרים עובדים זרים בוא נראה איך אנחנו מצרפים אותם לענף הבנייה ולענפים אחרים. אנחנו כן רואים חזרה גדולה באוכלוסייה הערבית מאשר באוכלוסייה היהודית הלא חרדית".
נגעת בנקודה מעניינת, אני לא כל כך מצליחה להבין את החרדים, הרי אם הם לא נלחמים ואנחנו מדברים על אוכלוסייה עובדת, לא מי שיושב בישיבות, אז למה בעצם לא בשוק העבודה?
"אז הם בשוק העבודה, אבל החזרה שלהם איטית. אני חושב שבעניין הזה ייקח זמן. הנשים כן חוזרות, ובאחוזים גבוהים, הרבה יותר מהגברים".
בכמה אחוזים?
"87%. אצל הגברים אנחנו צריכים בהחלט ללחוץ יותר. אני יודע שיש מתנדבים גם לצבא וגם לשוק העבודה, אבל זה עדיין מעט".
מה בעצם מקבלים המילואימניקים שלא יחזרו לעבודה שלהם מסיבה זו או אחרת?
"הם יקבלו את כל סל התמיכה שאנחנו נותנים לכלל, עם תשומת לב בהחלט למילואימניקים שלא היו בעבודה, שפוטרו כתוצאה מהמלחמה, או שגם העסק נסגר, גם זה יכול להיות. נראה מי שיש לו מיומנויות ונדע להחזיר אותו די מהר למעגל העבודה כי יש משרות פנויות. יש כ-96 אלף משרות פנויות. כמו כן, נוכל לתת לו סל של תמיכה, הן בנושאים הרכים והן הכשרות שאני בטוח שיהיו. אנחנו מדברים עכשיו על תקציב 2024, בטוח שיהיו גם תקציבים להכשרות. נוכל בהחלט לסייע".
