משרד הביטחון דורש להוציא מחוק ההסדרים את הפרק העוסק בהגברת הפיקוח על תקציב מערכת הביטחון. מדובר בקרב השלישי שמנהל המשרד מול האוצר בתקציב זה.
הפרק הנוכחי כולל שורה של תיקונים שיאפשרו לממשלה ולכנסת לפקח בצורה הדוקה יותר על תקציב הביטחון. בין היתר, דורש האוצר לאפשר פיקוח הדוק יותר על התקציב של ועדת השרים לענייני הצטיידות, אך הצבא מתעקש שהוא לא יצטרך לדווח לוועדה על רכש צבאי שממשיך פרויקט קיים.
כמו כן, מסרבת מערכת הביטחון לתיקון של חוק יסודות התקציב שיבהיר באופן ברור כי יש לקבל אישור של הכנסת לכל שינוי של יותר מ-50 מיליון שקל בתקציב הביטחון. הנוסח הקיים כיום עמום מעט ומאפשר למשרד הביטחון לבצע מספר העברות תקציביות של 49 מיליון שקל באותה תוכנית, בלי לקבל את אישור הכנסת.
בנוסף, מסרב משרד הביטחון להעביר לאוצר ולקבינט דיווחים רבעוניים על כמויות אמצעי הלחימה ברשותו שנוצלו, ועל כמויות כוח האדם שיש בצה"ל. באוצר מסבירים, כי ללא דיווחים אלה יימשך המצב במסגרתו הכנסת והממשלה חסרות אונים מול המצב האמיתי בתוך תקציב הביטחון.
יוזכר, כי משרד הביטחון מגיע למשא ומתן מול האוצר כשידו על העליונה, שכן כבר בשבוע שעבר סוכם תקציב הביטחון בין ראש הממשלה, שר האוצר, ושר הביטחון. התקציב כלל גידול של כ-13 מיליארד שקל, בעוד שהעמדות המקצועיות של הממשלה היו כי ניתן להסתפק בגידול של כ-5 מיליארד שקל.
משרד הביטחון ניצח גם בעימות אחר, והצליח להוציא מהנוסח הנוכחי של חוק ההסדרים את הדרישה לנציג של החשב הכללי ביחידת מופ"ת, היחידה שאחראית על התשלומים לחיילים ולגמלאי צה"ל. דרישה זו הייתה מהותית מבחינת האוצר, שהחל לפתח תקווה כי יצליח לפקח מקרוב על השכר בצה"ל.
