בצה"ל שירתו בחודש שעבר פי שניים מילואימניקים ממה שתוכנן בתקציב 2024, כך נודע לכלכליסט. הסיבה העיקרית לזינוק המשמעותי במספר המילואימניקים היא המשך הלחימה בעצימות גדולה מהצפי המקורי, בין השאר בעקבות התעצמות העימות בצפון והכניסה לרפיח. עם זאת, במערכת הביטחון סבורים שהסבר נוסף לשיטפון הלא צפוי במספר המילואימניקים הוא ניהול כוח אדם לקוי ביחידות השונות בצה"ל שבהן קיימת תרבות של שימוש לרעה במשאב ימי המילואים (ימ"מים).
בחודשים האחרונים פורסמו בכלכליסט כמה כתבות העוסקות באובדן השליטה בשימוש בימ"מים בצה"ל: לפי הערכות האוצר והביטחון, עלות השימוש בימי מילואים תעלה למדינה בשנת 2024 כ־10 מיליארד שקל יותר מהתקציב שהוקצה לעניין. מלבד העלותהתקציבית האדירה, השימוש המוגבר במשאב ימי המילואים מוביל לשחיקה הולכת וגוברת בקרב המשרתים.
אם עד לאחרונה הכחישו בצה"ל כי קיימת בעיה של בזבוז במערך המילואים, אז כיום מודים בקיומה ופועלים לצמצם את השימוש בצווי 8 פתוחים. בחודשים האחרונים החלו להתקיים ישיבות תקופתיות בנושא אצל סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם והוחלט על כמהצעדים שיובילו לצמצום השימוש בימי מילואים שלא לצורך. בין השאר, הוחלט על הטלת קנסות כספיים על יחידות שיחרגו ממכסת ימי המילואים שהוקצתה להן, על "שיימינג" נגד אותן יחידות מול הרמטכ"ל ועל פקודות שיעשו סדר בנושא.
בתחילת חודש אוגוסט צפוי להיכנס לתוקף מנגנון "מקל וגזר" כלכלי בצה"ל: יחידות שיחרגו מיעדי ימי המילואים שהוצבו להן יספגו קיצוץ בתקציב הרכש שלהן ואילו יחידות שיצליחו להעביר כוח אדם מצווי 8 לחתימה על קבע יזכו לתגמול כספי. שכן ימי מילואים עולים לצבא יותר כסף מאשר שכר קבע. מלבד החיסכון הכספי, בצבא סבורים שהשימוש המוגבר בימי מילואים וגם היקף התגמול למילואימניקים יצרו תופעת לוואי לא רצויה שמייצרת תמריץ לחיילים שלא לחתום על קבע מפני ששירות בתנאי מילואים משתלם יותר כלכלית.
במערכת הביטחון מבקשים להתמודד גם עם מנגנון ניפוח התגמול שנחשף לפני חודש וחצי בכלכליסט והוביל להגדלה לא מתוכננת בהחזרים שמקבלים מביטוח לאומי מילואימניקים שעובדים במקביל. אך לטענתם הדבר דורש שינוי חקיקה בכנסת ובימים אלו בוחנים כיצד לעשות זאת מבלי ליצור מצב שבו מילואימניקים ייאלצו להחזיר רטרואקטיבית כסף למדינה.
"המשמעות תהיה עזיבת המשרתים"
בחודש שעבר יצאה פקודה חדשה בנוגע לשירות מילואים במפקדות צה"ל השונות. אם עד אז חיילי מילואים שירתו במפקדות במדיניות של "צו פתוח" שמשמעותו קבלת שכר מלא גם כאשר הם אינם נוכחים פיזית בבסיס, אז כעת המדיניות השתנתה ומשרתי המילואים במפקדות יקבלו ימי מילואים לפי הנוכחות האמיתית שלהם בבסיס עם הטבות צנועות יותר: מילואימניק שמשרת יום אויומיים יקבל ימ"מים של יום או יומיים בהתאמה, מילואימניק שישרת שלושה ימים יקבל ארבעה ימ"מים, מילואימניק ששירת ארבעהימים יקבל שישה ימ"מים, ורק מי שמשרת חמישה ימים מלאים יזכה לשרת במתכונת של צו פתוח. כמו כן, נקבע כי משמרת תוגדררק כעבודה של 8 שעות ומעלה.
הצעד החדש הוביל להתנגדות בקרב חלק ממשרתי המילואים. מכתב בנושא שהגיע לידי כלכליסט מתאר את מחאתם של חיילי הרבנות הצבאית במחנה שורה, שעסקו בין היתר בזיהוי גופות חללים. הם מבקשים לשנות את הפקודה החדשה מפני שחלקם נדרשים להיות בכוננות או לחילופין יש להם אחריות פיקודית שמובילה אותם לעסוק בתפקידם הצה"לי גם בחיי היומיום שלהם. "האתגר הנ"ל גרם לכך שכוח האדם המדובר, יתקשה לבצע את משימתו ללא ימ"מ על הימים הללו. לא נוכל לדרוש ממשרת לשנות את כלאורחות חייו לשם מוכנות להקפצה, ואם בסוף לא יוקפץ יקבל על כך ימ"מ, או שלא נוכל לבקש ממפקד שמנהל משימות ארוכות טווח ויומיומיות להתעסק במשימות אלו רק כשהוא בפועל בבסיס. ישנו חשש אמיתי ומאומת שבמידה שיוחלט שאין להעניק לאותם מערכים ימ"מים על משימות אלו, המשמעות תהיה עזיבת אותם סוגי משרתים בתוך זמן קצר, כאשר לא יוכלו עוד לעמוד בשילוב הדברים של שגרה בצל מילואים במלחמה", נכתב במכתב שעליו חתום קצין בדרגת רב סרן שמייצג חיילים נוספים.
ש', ששירת עד לאחרונה במילואים ברבנות הצבאית באחד הצוותים שאחראים על זיהוי חללים, שוחח עם כלכליסט על הקושי בשירות מילואים שלא בצו פתוח. לדבריו, הוא סבור שיש מאות אנשים ברבנות הצבאית עם סיטואציה דומה לשלו. "זה הרבה אנשים בתורנות, בין שאלו אנשי רפואה, מטביעי טביעת אצבע, אנשים שמובילים את המיטות, מתעדים, רופאי שיניים, עורכי דין, והרוב המוחלט מילואימניקים. בצוות שלי הרוב המוחלט אלה רבנים", אומר ש'.
מאז 7 באוקטובר הרבנות הצבאית מחזיקה כמה צוותים בכוננות כשהכוננים במתכונת צו פתוח. "לא כל הזמן החזיקו סדר כוחות מלא, תלוי בהערכת מצב. השתמשו בנו בערך פעמיים בשבוע, כולל בלילות", הוא אומר. כאשר ש' נשאל מה הוא חושב שצריך לעשות הוא עונה כי "אני חושב שעם המתכונת שהיתה קודם צריך להמשיך. יכול להיות שבמצב עכשיו שהלחימה פחות עצימה אז אפשר להחזיק רק צוות אחד, אבל כרגע הנהלים לאיאפשרו לגייס אפילו צוות אם לא יעניקו לו את הימ"מים על הכוננות הזו. אני מבין את הצורך. היה פיזור של ימ"מים בלי לתת את הדעת, לא רוצה להגיד שמות אבל זה קרה גם ברבנות ובחיל חינוך, ואני מבין למה צריך לתת להם רק על הזמנים שהם עובדים בפועל.
אבל יש חוסר הבנה כבד מה זה להתעסק עם חללים, עצם הכוננות מלווה בהמון מתח וחרדה. אני לא מבין איך פוגעים לאנשים האלה בתנאים, הרוב רוצים לחזור לחיים שלהם ורק צריך לתת להם עוד הטבות ולא הפוך". דבריו של ש' משקפים את הקושי שביישום מדיניות של צמצום בשימוש בימי מילואים, אך באותה מידה מראים את הבעייתיות שבהסתמכות הצה"לית על מילואימניקים במקום על חיילי סדיר ואנשי קבע. מפחדים לגעת בלוחמים במערכת הביטחון סבורים כי חלק מהפעולות שננקטו ובהן הפקודות לצמצום השימוש בימי מילואים במפקדות, כבר הובילו לשינוי התנהגות ולצמצום בבזבוז בימי מילואים. עם זאת, כעת בצה"ל צריכים להתמודד עם בעיה מורכבת בהרבה - שימוש בעייתי בימימילואים ביחידות הלוחמות.
"אנחנו בקשר עם כוח שמחפש תגבור לשלושה שבועות... הימ"מים יחושבו לחודש וחצי והפעילות תהיה ברצף לשבועיים וחצי. מישמעוניין לפנות בפרטי". הודעה זו הועברה בימים האחרונים באחת מהיחידות הלוחמות והיא אינה חריגה. לצד לוחמים שנמצאים בסבב שני או שלישי של תעסוקה מבצעית בעזה, בצפון או ביו"ש ומקבלים ימי מילואים רק על התקופה שבה הם משרתים בפועל,ישנם לוחמים שמבצעים שירות חלקי או נמצאים בכוננות ומקבלים ימי מילואים שלא לפי החוק. בחלק גדול מהמקרים היכולת להשתמש בפזרנות בימי מילואים מוגבלת למשרתי מילואים ביחידות הלוחמות המיוחדות, אך ישנם גם מקרים בהם לוחמים נמצאיםבביתם במעין כוננות גם כאשר הם שייכים לחטיבות החי"ר השונות.
כדי להקל על התנגדות הלוחמים לצעדים שיפגעו בתנאיהם, בצה"ל שוקלים לקדם מערך שעליו מדברים כבר תקופה ארוכה, שכולל תגמול דיפרנציאלי למילואימניקים לוחמים.
