הבנק המרכזי האמריקני (הפדרל ריזרב או ה"פד") הכריז הערב (ד') על העלאת ריבית נוספת ועשירית ברציפות בשיעור של 0.25% - בהתאם להערכות האחרונות בשווקים. בכך, הריבית בארה"ב תעלה לטווח של 5%-5.25% - הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2007.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
ההחלטה על העלאת הריבית ב-0.25% התקבלה פה אחד, אם כי בשונה מהעלאות הריבית הקודמות, בהצהרה שפורסמה הפעם עם ההחלטה לא נכתב כי צפויות העלאות ריבית נוספות - לאחר שבכל ההעלאות הקודמות נכתבה תחזית שכזאת.
במרץ לדוגמא, נכתב כי "הוועדה צופה שהעלאת ריבית נוספת תהיה ראויה", ולעומת זאת בהצהרה הנוכחית נכתב: "הוועדה תיקח בחשבון את ההידוק המצטבר של המדיניות המוניטרית, את ההשפעה ההשפעה של הריבית על הפעילות הכלכלית והאינפלציה וכן את ההתפתחויות הפיננסיות".
במסיבת העיתונאים שכינס יו"ר הפד, ג'רום פאוול, לאחר החלטת הריבית, אמר פאוול כי "הבנק המרכזי יקבע את קצב הידוק המדיניות המוניטרית העתידית לאחר בחינת הנתונים". יחד עם זאת הבהיר כי "לא החלטנו היום על עצירת העלאות הריבית, נבחן את הנתונים לפני כל החלטה".
בהעלאת הריבית הנוכחית הפד ממשיך לנסות ולהילחם באינפלציה, אשר על אף מגמת ירידה מתמשכת בתשעת החודשים האחרונים, נכון לחודש מרץ האחרון עדיין עומדת על שיעור שנתי של 5% - משמעותית מעל היעד של 2%.
פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל וראש חטיבת המחקר, הסביר היום בריאיון ל"כסף חדש" ב-ynet radio כי "הירידות במדידות האינפלציה בארה"ב הביאו לכך שהקצב של העלאות הריבית של הפד מתון יותר ממה שהיה, הוא התחיל עם העלאות של חצי אחוז ועכשיו ההעלאות הן של רבע אחוז, וייתכן שתהיה עוד העלאת ריבית נוספת בהמשך כי צריך להבין איזה מדדים יורדים ואיזה לא.
"ראינו ירידה די משמעותית בכל מה שקשור למחירי הנפט ולמחירי הסחורות, כי הרי כל הקפיצה הגיעה עם תחילת המלחמה של רוסיה-אוקראינה, ובינתיים העולם הסתגל לזה וננקטו כל מיני צעדים שאיפשרו למחירים האלה לרדת, והחלק שיורד באינפלציה מגיע באופן ישיר מהסעיפים האלו.
"לעומת זאת", מסביר סטרבצ'ינסקי, "ישנם סעיפים יותר דביקים, והכי משמעותי בתוכם זה הדיור. זה המשקל הרב שיש למחירי הדיור במדד בארצות הברית, וזה משהו שהוא יותר קשיח, יותר עקשן, והפעילות של הפד נובעת גם כדי לשכנע שהם לא עזבו את המשטר של יעד אינפלציה, למרות שהם בעצמם עדיין לא אישרו את השני אחוזים. באירופה אישרו אותו ובארצות הברית עדיין לא". הריאיון המלא בנגן שבראש כתבה.
ההחלטה של הפד מגיעה על אף המשך משבר הבנקאות הגדול שהחל לפני כמה חודשים, כאשר רק השבוע הבנק המוביל ג'יי.פי. מורגן רכש את פירסט ריבליק שנכנס לצרות.
בכך, פירסט ריפבליק הצטרף לשלושה בנקים נוספים שקרסו בחודשים האחרונים: סיליקון ואלי בנק (SVB) וסיגניצ'ר בנק האמריקניים, וקרדיט סוויס השוויצרי שנרכש גם הוא על ידי המתחרה UBS, בעסקה שקודמה במעורבות משמעותית של הרגולטורים השוויצרים. אולם, לצד שלושת הבנקים הללו, שורה של בנקים נוספים ברחבי העולם - אשר חלקם נחשבים הרבה יותר יציבים מאלו שקרסו - חטפו גם הם מכה קשה בעקבות המשבר בסקטור, בהם למשל דויטשה בנק הגרמני.
מנגד, המגמה השלילית בשוק הבנקאות העולמי לא בהכרח דבקה בשאר הכלכלה האמריקנית. כך למשל, מתחילת שנת 2023 ועד אתמול (2.5.2023), מדד S&P 500 עלה ב-7.73%, נאסד"ק זינק ב-16.3% ודאו ג'ונס עלה גם הוא בשיעור מתון יותר של 1.65%. זאת, לאחר שב-2022 נרשמה השנה הגרועה ביותר בוול סטריט מאז שנת 2008, עם ירידה של עד כ-20% במדדים המובילים.
מלחמה באינפלציה, או יציבות שוק הבנקאות?
גם בסוף חודש מרץ האחרון העלה הפד את הריבית בשיעור של 0.25%, ובהודעת הבנק המרכזי נרמז אז כי רצף העלאות הריבית עשוי להיות מצוי לפני סיומו, על רקע הירידה באינפלציה והאווירה סביב משבר הבנקאות. "ההתפתחויות האחרונות עלולות להוביל להקשחת תנאי האשראי למשקי הבית ולעסקים ולהכביד על הפעילות הכלכלית, על גיוס העובדים ועל האינפלציה. היקף ההשפעות הללו עדיין אינו ברור. הוועדה ממשיכה להיות קשובה לסיכוני האינפלציה", נכתב.
יחד עם זאת, במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר ההכרזה ציין יו"ר הפד פאוול כי עוד מוקדם לדעת את ההשלכות של משבר הבנקאות על הכלכלה כולה, ולכן גם מוקדם לדעת האם הבנק ימשיך להעלות ריבית בכדי להילחם באינפלציה - כפי שאכן קרה הפעם - או שיבצע עצירה כלשהי.
במקביל, פאוול הוסיף כי הבנק המרכזי יבצע ביקורת פנימית לגבי קריסת הבנקים בשבועיים האחרונים במטרה לבדוק האם יש צורך ברגולציה נוספת על הבנקים במדינה. "השאלה המרכזית ששאלנו את עצמו במהלך אותו סוף שבוע היא 'איך זה קרה'. ברור שאנחנו צריכים להדק את מדיניות הפיקוח שלנו ואני מניח שהוועדה בראשות סגן היו"ר תיתן המלצות בנושא", אמר פאוול.
אולם, היו"ר טען כי "לא מדובר בחולשה של מערכת הבנקאות ככלל, אלא בניהול כושל של בנק סיליקון ואלי בשילוב עם גורמים נוספים כמו 'ריצה אל הבנק' של לקוחות רבים בזמן קצר".
