כמעט בכל שבוע אנחנו שומעים על עוד סטארטאפ שהגיע למעמד של "יוניקורן" (חד-קרן) - חברה פרטית ששוויה עלה על מיליארד דולר. לפי חברת המודיעין העסקי ס.בי אינסייטס (CB Insights), נכון לחודש אוגוסט 2021 קיימות 784 חברות יוניקורן ברחבי העולם והן בעלות שווי כולל של כ-2.51 טריליון דולר. החברות הללו גדלות לרוב בקצב מסחרר ומצליחות לעניין המוני משקיעים ברחבי העולם שרק מחכים שהחברה תונפק והם יוכלו להיכנס לחגיגה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כמובן שישראל, "אומת ההייטק", לא נשארה מאחור. בשנת 2020 אחת מכל 10 חברות יוניקורן הייתה ישראלית. בין חברות היוניקורן המוכרות בישראל ניתן למנות את סנטינל וואן (SentinelOne) ומאנדיי.קום (Monday.com) - שכבר נרשמו בבורסה; בנוסף לגונג איי.או (Gong.io) ופורטר (Forter) - שתיהן עדיין פרטיות. השנה הצטרפו אליהן בין היתר גם חברת הסייבר וויז (Wiz) וחברת השבבים היילו (Hailo).
ברקע, בשנים האחרונות קיים שוק הולך וגדל של חברות ומשקיעים שהחליטו לא "לחכות לבוא המשיח" ומתמחים ברכישת מניות מעובדים עוד לפני שהחברה מונפקת בבורסה. זה נקרא שוק ה"סקנדרי" (מילולית: משני) והמטרה העיקרית שלו היא להרוויח מהזינוק בשווי המניה עם הנפקת החברה ואחריה - שלעיתים עשוי להגיע לעשרות ואף למאות אחוזים.
קונים מניות - עוד לפני ההנפקה
לאחרונה, יש כמה מיזמים ברחבי העולם שמנסים לאחד בין שני התחומים ולהשקיע בחברות יוניקורן עוד לפני שהן מונפקות. אחד מאותם מיזמים, הפועל בארץ, הוא יוניק-טק (Unic-Tech) הישראלי, שהחל להיסחר בבורסה רק בחודש מאי האחרון, אז גייס 26 מיליון שקל מהציבור.
בשיחה עם ynet, מסביר מנכ"ל השותפות, אבי גפן, על המודל העסקי: "אנחנו מתמקדים ברכישת מניות של חברות פרטיות בעלות שווי של מיליארד דולר ויותר - מה שמכונה יוניקורן. בגלל שמדובר לרוב בחברות מוכרות, מוכיחות, עם מכירות, נוצר מצב שיש הרבה בעלי מניות, ביניהם עובדים ועובדים לשעבר שעבדו בחברה, קיבלו אופציות, מימשו אותן למניות, עזבו את החברה, רואים את השווי שלה עולה ומעוניינים למכור לפחות חלק מהמניות שלהם".
5 צפייה בגלריה
מימין: אבי גפן, מנכ"ל יוניק-טק; חיים שיף, סגן יו"ר הדירקטוריון; שוקי כהן שרת, יו"ר הדירקטוריון
(צילום: יח"צ, סיגלית כהן ומאי בינסטוק)
חיים שיף, סגן יו"ר הדירקטוריון של יוניק-טק ומנכ"ל משותף בחברת דה אלפנט (The Elephant), המתמחה במסחר בשוק הסקנדרי, הוסיף: "אנחנו נותנים בלעדיות לקרן לבחון כל עסקת מניות שמגיעה אלינו ועונה על הקריטריון של יוניקורן. הפלטפורמה שלנו מאפשרת ליוניק-טק לקנות, ובמידת הצורך גם למכור, מניות של חברות מובילות לפני שהן מונפקות בבורסה. בנוסף, היא מספקת כלים שמאפשרים ניתוח נתונים על אודות החברות - דבר שנחוץ במיוחד כאשר מדובר בחברות פרטיות שלא מדווחות לבורסה.
"אחרי שראינו מה קורה למניות האלה שנסחרות אצלנו החלטנו להיכנס לתחום של הקרנות ולהנגיש את ההזדמנויות האלה גם לקהל יותר רחב ולא רק לאנשים שמצטיינים בשוק הסקנדרי. יצרנו קרן פרטית יחד עם טוגדר (Together), ראינו תוצאות טובות מאוד והיום אנחנו משתמשים בכלי הזה שנקרא שותפות מו"פ כדי לפרוס את המודל שלנו לציבור הרחב ולא רק למשקיעים כשרים".
"חיה חריגה בשוק ההון הציבורי"
הכלי הזה, אותו מציין שיף - שותפות מו"פ, הוא נקודת מפתח לסיפור שלנו. למעשה, מדובר בכלי חדש יחסית בבורסה הישראלית הנועד לקרב בין שוק ההון הישראלי לשוק ההייטק הישראלי - והוא שונה מהותית מחברה ציבורית רגילה שנסחרת בבורסה. על אף שזה נשמע כמו פרט טכני ומשעמם, יש לכך משמעויות רבות שעשויות להעיד על כלל שותפויות המו"פ והסכנות הפוטנציאליות בהשקעה בהן. לכן, רשות ניירות ערך פרסמה בחודש מאי האחרון מסמך המכיל "דגשים למשקיעים בנוגע להשקעה בשותפויות מו"פ" - כלומר, דגשים עבור המשקיעים ממה יש להיזהר.
5 צפייה בגלריה
שותפות מו"פ: ניסיון לקרב בין ההייטק הישראלי לבין שוק ההון הישראלי. הבורסה בתל אביב
(צילום: shutterstock)
היועצת המשפטית של מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, עו"ד צפנת מזר-לייסט, מסבירה כי בישראל יש רק שלושה סוגים של שותפויות: נפט וגז, תעשיית הסרטים (זניחה יחסית) ומאז 2019 גם שותפויות מו"פ. הרעיון כאמור הוא לקרב בין שוק המו"פ וההייטק הישראלי לבין שוק ההון הישראלי - להוביל את אותן חברות להתממן באמצעות ההון הישראלי וגם לגרום לישראלים ליהנות מהפירות.
"זו חיה חריגה בשוק ההון הציבורי, מאחר שבשותפויות אין בהכרח התאמה בין ההון שמשקיעים מנהלי הקרן לבין סך ההון של הקרן והשליטה שלהם בה", מסבירה מזר-לייסט. "בעוד שבחברה ציבורית רגילה לרוב החברה מושקעת ב-50% וב-70% מסך ההון, במקרה של שותפויות מו"פ המינימום ההכרחי הוא 10% בלבד. מה שזה אומר למעשה זה שהמנהלים לא בהכרח מושקעים בעצמם בקרן ועשויים לקחת סיכונים שלא היו לוקחים אם זה היה הכסף שלהם - בעוד הם גם המנהלים הבלעדיים של השותפות.
עורכת הדין צפנת מזר-לייסטצילום: רמי חכם"בגדול, המכשיר הזה מאפשר לקחת עולם שהיה פתוח רק לאנשים אמידים או לגופים מוסדיים ולפתוח אותו גם לציבור הרחב. זה נשמע מצויין, אבל יש כמה דברים שצריך לשים לב אליהם. למשל, צריך להבין שהמודל הזה עלול ליצור מצב שהמנהלים מפסידים מעט, אם יש הפסד, אבל מרוויחים הרבה כשיש רווח. צריך לקחת את זה בחשבון. יכול להיות שיש להם ניגוד אינטרסים והם יהיו פחות שמרנים. כדאי לשים לב לכמה הם משקיעים - ככל שההון שהם שמו גדול יותר ככה הסיכון שלהם משמעותי יותר".
בתוך כך, נציין כי בישראל קיימת שותפות מו"פ נוספת שעוסקת גם היא בהשקעה בחברות יוניקורן - ביג טק 50. השותפות, המנוהלת על ידי המנכ"ל יוחאי זייד-רונן והיו"ר אריק צ'רניאק, הונפקה בחודש פברואר האחרון וגייסה כ-85 מיליון שקל. כשמה כן היא, ביג טק 50 מכוונת לבנות תיק השקעות הכולל את 50 חברות הטכנולוגיה הפרטיות הגדולות בישראל.
שוקי כהן שרת, יו"ר יוניק-טק: "זה כמו להיכנס לכיתה של מחוננים ולבחור תלמידים. סטטיסטית הם יצליחו יותר"
אם כן, המטרה של יוניק-טק ושותפויות דומות לה, ברורה: לקנות את המניות עוד לפני שהחברה מונפקת וליהנות מהזינוק בשווי. ומה אם שווי החברות יורד או שהן לא מונפקות? שוקי כהן שרת, יו"ר דירקטוריון יוניק-טק ומייסד טוגדר, טוען כי הם לא חוששים ממצב שכזה. "זה כמו להיכנס לכיתה של מחוננים ולבחור תלמידים. ברור שיהיו פה ושם גם כאלה שלא יצליחו, אבל סטטיסטית הם יצליחו יותר. החברות שאנחנו בוחרים לא פעם הוכיחו את עצמן, לא סתם הן שוות למעלה ממיליארד דולר".
שיף מדגיש כי מעבר לבחירה בחברות "מצטיינות", יוניק-טק מתמקדת בחברות מבוססות בלבד. "יש תופעה לאחרונה של חברות שמגיעות למעמד יוניקורן בתוך שנה. אלו פחות מתאימות לעולם הסקנדרי מכמה סיבות: קודם כל, בפעמים רבות המניות של העובדים לא הבשילו והרי אסור למכור אופציות - רק מניות. בנוסף, אלה שכן הבשילו, כלל לא מעוניינים למכור, כי הם אומרים 'רגע אם הגענו בשנה למיליארד דולר, נחכה עוד'. למרות שראינו עסקאות סקנדרי גם בחברות כאלה, אנחנו מתמקדים בחברות שכבר יותר זמן על הכביש והוכיחו את עצמן. שווי זה יפה אבל אם המניה תחתך פתאום בחצי, אין לנו את המרווח טעות הזה. לכן המודל שלנו פחות מתאים לחברות כאלו".
"לא תמיד יש מידע על מה קורה בחברות הפרטיות"
יחד עם זאת, גם בנושא הזה יש למה לשים לב. עו"ד מזר-לייסט מסבירה כי "היתרון בשותפויות שמשקיעות ביוניקורן נובע מזה שלרוב הן מחזיקות באחוזים מאוד קטנים בתאגידים מאוד גדולים ומבוססים שעדיין לא הונפקו וזו הדרך היחידה של הציבור להחזיק בהן. זאת, בניגוד לשותפויות אחרות שמחזיקות למשל באחוזים יותר גדולים בסטארטאפים בשלבים הרבה יותר מוקדמים, עם הרבה יותר סיכון.
5 צפייה בגלריה
לא תמיד יודעים מה קורה בחברה פרטית. WeWork דחתה את ההנפקה ב-2019 בסערה ציבורית גדולה
(צילום: AFP)
"מנגד, זה שהן מחזיקות באחוז מאוד קטן בחברה שהיא פרטית, אומר שגם אין להן תמיד מידע על מה קורה בחברות האלה. יכול להיות יוניקורן שמתרחשים אצלו אירועים בתוך הבית והן כלל לא מודעות אליו. זאת, בניגוד למשל לשותפות מו"פ אחרת שבה יש לה חבר בדירקטוריון החברה או אחוזים הרבה יותר גדולים ואז יש לה גם גישה למידע של החברה", טוענת מזר-לייסט.
משקיעים מעט ומרוויחים הרבה
שני דברים נוספים שיש לשים לב אליהם בהקשרי שותפויות מו"פ ככלל, לפי מזר-לייסט, הן הניסיון העסקי של השותפים והתגמול שהם מקבלים. "בשוק קרנות ההון סיכון מחקרים מראים שיש שני סוגי תגמול עיקריים שמשולמים ליזמים: דמי ניהול - לרוב בגובה 2% מהתיק, ודמי הצלחה, שעומדים על כ-20% מהרווח. בשותפויות המו"פ העיקריות אנחנו רואים בדרך כלל שדמי הניהול ודמי ההצלחה הם גבוהים הרבה יותר".
וממה קורה ביוניק-טק? גפן מסביר: "אנחנו מכוונים לחברות שינפיקו בתוך שנה וחצי-שנתיים. לרוב בהנפקה רגילה ולפעמים בצורת מיזוג. אחרי שנה אנחנו בוחנים את ההשקעות שעשינו ולוקחים 20% מהרווח שנוצר למשקיעים עד ל-100% מהיקף ההשקעה. כלומר, אם מימשנו בפי שניים - לקחנו 20%. אם מימשנו ביותר מזה - אנחנו משתתפים ב-30% מהרווח". בנוסף, השותפות גובה מהמשקיעים דמי ניהול לא מבוטלים של 25 אלף דולר לחודש או 0.2% מהנכסים, עד לגובה של 100 מיליון שקל. אם וכאשר הקרן תגדל למעלה מסכום זה, דמי הניהול יורדים בהדרגה.
באשר לסוגיית היקף ההשקעה העצמית של השותפים, מסביר שיף: "בהנפקה שלנו היו מעל ל-500 משקיעים שהשקיעו סכומים נכבדים בסך כולל של כ-26 מיליון שקל. אנחנו השקענו אישית כשישה מיליון שקל מהשותפות (כ-23% - ד.ר) ואנחנו בתהליכים להגדיל את הקרן".
מי קהל היעד של השותפות?
גפן: "אנחנו פלטפורמה נסחרת, שבה כל אחד יכול לקנות בכל סכום - זה יכול להיות באלף שקל, במאה אלף שקל ובחצי מיליון שקל. אין לנו העדפה לחתך אוכלוסיה כזה או אחר. כמובן שזה לאנשים שמעוניינים לפזר חלק מההשקעות שלהם גם בעולמות הטכנולוגיים". שיף: "אנחנו רוצים לאפשר ל'גברת כהן מחדרה' להיות שותפה בהנפקה של החברות הכי גדולות בעולם".
הדרך אל מניית הזהב
למעשה, אחת השאלות המרכזיות בנושא הזה היא למעשה מה האינטרס של אותו מוכר, עובד או עובד לשעבר של חברת הייטק מצליחה, למכור את המניות שלו. גפן מסביר: "המוכר הוא אותו עובד שהצטרף למשל לחברה לפני שמונה שנים, עזב אחרי שלוש והוא כבר חמש שנים רואה את השווי של המניות שלו עולה. על הנייר יש לו 20 מיליון דולר, אבל אין לו את הכסף והוא עדיין ממשיך לחכות.
"אנחנו מציעים לו למכור 10%-20% מהמניות שלו ולקבל חלק מהכסף במזומן, כש-80% מהחלום עדיין נשאר לו. הוא מימש את זה במחיר מסויים ועכשיו מוכר את זה בפי 6-5. אז מבחינתו אם הוא יכל למכור בפי 7 הוא עדיין הרוויח המון כסף והוא פחות רגיש לזה, לכן אין לו בעיה לתת הנחה כלשהי - הנחה שאותה אנחנו מחפשים ומכוונים אליה".
מהו תרחיש האימים?
"תרחיש פחות נחמד יכול להיות עיכוב", אומר גפן. "צפינו שהחברה תנפיק תוך שנה וחצי והיא מתעכבת בגלל כל מיני סיבות שלה או אחרות. אנחנו פחות חוששים מהמצב הזה כי יש לנו את היכולת למכור את המניות באמצעות אותה פלטפורמה שקנינו אותן".
תרחיש נוסף, לפי גפן, הוא ירידה בשווי המניה. "בשביל זה אנחנו לא חושפים את השותפות לחברה אחת ביותר מ-10% מהיקף ההון המנוהל. כלומר, תמיד יהיו לנו לפחות 10 חברות או יותר בתיק השקעות בכל רגע נתון. בנוסף, אנחנו משתדלים שיהיה גם גיוון בתוך התיק בין תחומים שונים כמו פינטק, ביטחון מידע, תקשורת וכד'. ככה שגם אם השקעה אחת נופלת, יש לנו פיזור. אני מאמין שנראה מעט מאוד אם בכלל מקרים כאלו, אבל אנחנו לא חסינים וגם אנחנו עשויים לטעות", מודה גפן.
