אם תשאלו את ענת גואטה, יושבת ראש רשות ניירות ערך, קהל היעד שלה הוא ממש לא רק משקיעים מעונבים וסוחרים במניות, אלא כל מי שיש לו כסף בבנק - ואפילו מי שאין לו. "המנדט של רשות ניירות ערך, כפי שהוגדר בחוק ניירות ערך ב-1968, הוא 'שמירה על העניינים של ציבור המשקיעים'. אולם מאז ועד היום, הציבור מנהל את הפעילות שלו דרך הבנק", מסבירה גואטה בריאיון ל-ynet.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התפיסה הפילוסופית הרחבה הזו היא אולי הסיבה שלאחרונה אנו שומעים יותר ויותר על הרשות, גוף שרבים מאיתנו כנראה לא הרגישו את השפעתו עליהם בחיי היומיום, בהקשרי נושאים "חמים" כמו בנקאות פתוחה, צרכנות פיננסית ואיך לא - גם ביטקוין.
אחד האירועים האחרונים סביבו הרשות עלתה לכותרות לאחרונה הוא פרסום תזכיר חוק "הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" להערות הציבור בתחילת החודש. זאת, כשלושה חודשים לאחר שרפורמת "חוק המידע הפיננסי", המכונה גם רפורמת "הבנקאות הפתוחה", אושרה בכנסת.
הרפורמה נועדה להקל על הציבור להשוות עלויות של שירותים פיננסים, כדוגמת עמלות עו"ש, הלוואות וכרטיסי אשראי, ובכך לחסוך כסף רב לאזרחים אשר כיום מוציאים עליהם כ-9,600 שקל בשנה. במסגרת תהליכים אלו, אשר נמשכים כבר כשש שנים, הרשות קיבלה את הסמכות לפקח על נושא שירותי מידע ונושא שירותי תשלום.
"השלב הראשון של הרפורמה היה ההפרדה של חברות כרטיסי האשראי ושל הבנקים. השלב השני היה לפתוח את שוק המימון החוץ בנקאי - בו הגורם המרכזי שפעל היו הבנקים - כדי לגוון את מקורות המימון, להוזיל אותם ולפתוח את המערכת גם לגורמים שלא מצליחים לקבל מימון בתנאים טובים. השלב השלישי הוא העברת הבעלות של המידע הפיננסי ללקוח והאפשרות שלו לשתף אותו כרצונו עם כל צד ג' שיבחר - שהוא למעשה החוק שאושר בנובמבר.
"העובדה שהתהליך הזה לקח כל כך הרבה שנים, היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שהסמכויות האלה עברו לרשות כדי שהיא תוכל לטפל בנושאים האלה בזריזות וביעילות הנדרשת", אומרת גואטה ומחמיאה לארגון בראשו היא עומדת.
לדברי גואטה, "הנושא של שירותי מידע הוא לא פחות מהמפץ הגדול בתהליכים שקורים במערכת הפיננסית. בסופו של דבר, אחד הנכסים המרכזיים של המערכת הבנקאית, שעד היום שלטה במרחב השירותים הבנקאיים, הוא המידע שנצבר על הלקוח. לכן, הרפורמה בעצם משנה את חלוקת הכוח, מעמידה את הלקוח במרכז ומאפשרת לו לבחור בפועל מי יספק לו שירותים בנקאיים.
"השלב השני של שירותי התשלום הוא המשלים לנושא שירותי המידע, מכיוון שמעבר לניתוח ולהצגת המידע הכולל על הלקוח, כדי לבצע את העסקה בפועל - למשל אם הלקוח בחר לקחת הלוואה אצל ספק חוץ בנקאי - הוא צריך כלי כדי לסלוק את העסקה. לכן, הנושא של היכולת לחייב ולזכות את חשבון הלקוח הוא קריטי בשביל שהרפורמה הזאת תושלם באופן שבו הלקוח יוכל גם לבחור בהצעה הטובה ביותר וגם לבצע אותה בו-זמנית", היא מסבירה.
המטרה: שירותים פיננסים נוחים וזולים, לכולם
גואטה טוענת כי אחד הערכים המרכזיים שהרשות העמידה לעצמה בהקשרי קידום האסדרה (רגולציה) בתחום, הוא רווחת הצרכן. "הטכנולוגיה יכולה להגדיל בצורה משמעותית את רווחת הצרכן ולהעניק לו שליטה טובה ביותר בעולם הפיננסי ובעתיד הכלכלי שלו, באמצעות כלים שמשלבים בינה מלאכותית ויכולת התאמה אישית בין הלקוח למוצרים ולשירותים פיננסיים.
"נושא מרכזי נוסף הוא ההכלה הפיננסית. יש כיום לא מעט בחברה הישראלית שהם גורמים מוחלשים שאין להם גישה לשירותי בנקאות, אין להם כרטיסי אשראי והם מתנהלים במזומן. מדובר במגזרים מאוד משמעותיים, בהם גם המגזר הערבי שבחלקו הנכבד מודר משירותיים בנקאיים.
"העובדה הזו מרחיקה את האנשים מחיבור לשירותיים קריטיים, פחות או יותר כמו חשמל ומים, מונעת מהמדינה לגבות מהם מיסים ומייצרת מעגל סגור של בורות פיננסית ושל חוסר יכולת לשלוט או לנהל את העתיד הכלכלי ולייצר עצמאות כלכלית. את הדבר הזה, האסדרה הזו תוכל לפתור".
הדרך: טכנולוגיה, בדגש על ישראלית
כיצד מתכוונים ברשות לעשות את המהפך? באמצעות הסרת חסמים וקידום פעילות מקומית של חברות פינטק (טכנולוגיה פיננסית), ישראליות בעיקר. "ישראל היא מעצמת פינטק גלובלית. יש בין 500 ל-700 חברות פינטק ישראליות שמציעות שירותים שיכולים לפתור כמעט כל בעיה פיננסית שקיימת באופן דיגיטלי, מהיר, עם נגישות מאוד גבוהה ועם פיתרונות מותאים ללקוח.
"חלק זעום מהחברות האלה ניסו אי-פעם את המוצר שלהן בישראל או פעילות בארץ כיום וזה מצב מאכזב. חברות עומדות בתור בשביל להיכנס לשוק דובאי ומקבלות שם קבלת פנים ממלכתית, במקום שאנחנו ננסה לעשות לפחות את אותו הדבר.
"הנכסים האלה הם נכסים שלנו, האנשים שעובדים בחברות האלה יושבים במרכז תל אביב ומנהלים את המוצר שלהם בכל העולם, אבל המוצר שלהם לעולם לא יגיע לישראל. המטרה הלאומית שלנו היא לגרום לחברות האלה לנסות את המוצר שלהם בשלב ראשון קודם כל בישראל ואז לצאת לשאר העולם.
"לגבי החברות הגלובליות שכבר פעילות", היא מוסיפה, "המטרה שלנו היא לאפשר להן להתחבר לישראל בעלות רגולטורית שלכל הפחות דומה לעלות הרגולטוריות שהן משלמות באירופה ובארה"ב ומבלי לייצר נטלים מיותרים".
פתיחת השוק הזה והפיכתו לדיגיטלי עלולה גם להוביל לצריכה מוגברת. הרבה יותר קל להוציא כסף כשזה רק לגעת עם הפלאפון במסוף.
"הנושא הזה נקרא 'כאב התשלום'", היא מציינת. "הבעיה בצריכה הדיגיטלית היא שהיא לא כואבת לנו ובגלל זה אנחנו לפעמים עלולים לעשות שטויות או טעויות. מה שיפה בטכנולוגיה, זה שהיא גם יודעת לייצר פיתרונות לכל מיני בעיות וגם לנושא הזה יש קבוצה שלמה של חברות שמסייעות בשליטה בהוצאות וביצירת תרבות של בריאות פיננסית. האסדרה הזאת תאפשר לאותן חברות לפעול בארץ בצורה רחבה ומשמעותית הרבה יותר".
לדבריה, "זה לא קיים בעולם הפיננסי הישן. אני לא מכירה בנק שעושה אופטימיזציה לחשבון הלקוח בכל נקודת זמן ואומר לו 'הפיקדון או ההלוואה שלך בריבית נמוכה מדי'. הבנקים נכנסים לאט-לאט לשירות הזה כי הם מבינים שהעולם משתנה, אבל זה לא האופן שבו המערכת התנהלה עד היום.
"זה יצריך מאמץ מהמדינה להשקיע בחינוך פיננסי במובן הזה שנצטרך ללמד את האנשים איך נוהגים במכונית האוטונומית הזאת, אבל בסופו של דבר זה מצב הרבה יותר בריא ללקוח מכזה שבו הוא הפקיד 200 אלף שקל לפני עשור, מתעורר בוקר אחד ורואה שהוא היה יכול לייצר עם הכסף שלו תשואה הרבה יותר גבוהה".
ומה באשר לקלות שאפשר לקחת הלוואה שלא בהכרח צריכים, או עם ריבית מאוד גבוהה?
"זה תמיד היה המצב, בעבר אפשר היה לקחת את ההלוואות האלה בשוק האפור. היום השוק עבר סוג של טרנספורמציה דיגיטלית והפך להיות מפוקח. אני לא חושבת שצריך לעודד את הציבור לקחת הלוואות שלא צריך, אבל הטכנולוגיה הפיננסית מאפשרת לאדם לעבד בצורה טובה יותר את תהליך קבלת ההחלטה שלו בנושאים פיננסים.
"ככה אפשר לעשות סדר בכאוס ולהמליץ המלצות חכמות אותן אתה יכול לקבל, או לא. בשביל לעשות אופטימזציה של כל השורות שנמצאות בחשבון שלך, אתה תצטרך בערך שבוע כדי לבנות את האקסל הזה. כמעט אף אחד לא עושה את זה ואף אחד לא עושה את זה בשבילנו. הטכנולוגיה פותרת את הבעיות האלה והתפקיד שלנו, הרגולטורים והמדינה, היא לאפשר לציבור כלים של חינוך פיננסי. יכול להיות גם שמי שכותב את האלגוריתמים יש לו איזשהו אינטרס והוא יכתוב אותם בצורה שתפגע בקהלים כאלה ואחרים, אבל בשביל זה יש רגולטורים והם יצרכו לפקח גם על האלגוריתמים".
"הגברת התחרות במערכת הפיננסית היא אינטרס ציבורי"
כאמור, גואטה סבורה כי חלקה של הרשות לניירות ערך ברפורמות הללו נובע מעצם הגדרת פעילותה בחוק. כשכזו, היא גם לא חוששת להביע ביקורת נגד אחד הענפים הגדולים והחזקים במשק: "אנחנו נמצאים בפברואר 2022, במדינה עם טכנולוגיה מתקדמת ומערכת בנקאית ריכוזית. עדיין כמעט 100% מהפעילות של הפצת קרנות הנאמנות ושל ייעוץ השקעות מתנהלת בתוך המערכת הבנקאית.
"בשנים האחרונות פעלנו כדי לבזר את המערכת וכדי לייצר מערכות אלטרנטיבות לציבור. מחקר שלנו ושל רשות התחרות מ-2019 הראה ש-97% מהשוק הקמעונאי מנהל את פעילות המסחר שלו דרך הבנקים ומשלם פי כמה עשרות ממה שהיה יכול לשלם בחוץ. יש לנו אינטרס ציבורי להגביר את התחרות במערכת הפיננסית וגם הנושא של הגברת התחרות בשוק ההון נמצא בתוכנית האטסטרגית של הרשות כבר מתחילת 2019".
ובכל זאת, אין בארץ אפליקציות כמו "רובינהוד" למשל והמשקיעים משלמים המון עמלות.
"אחד האתגרים המשמעותיים שלנו בהקשר הזה, הוא שאנחנו מדינה עם כמות מעטה יחסית של תושבים. באופן עקרוני, לחברות כאלה אין מניעה להגיע לישראל, השאלה אם הן מוכנות להשקיע את העלות של התאמת המוצר ושל עלויות הציות בכניסה לשוק כל כך קטן. לכן, אני חושבת שבמקרה הזה לא מדובר בחסמי רגולציה, אלא בחיסרון לקוטן".
ועדיין, הרגולציה היא חסם ואחד הדברים שמייקרים את התהליך והופכים אותו לפחות כדאי, אפילו עבור חברות ישראליות.
"הרגולציה היא תוצר אבולציוני רב-שנים וכך המצב אצל הרגולטורים השונים. ההתקדמות הטכנולוגית האדירה של העשור האחרון יצרה אתגר ממשי לעדכן את הרגולציה ולהפוך אותה לכזו שמאפשרת לחברות טכנולוגיה שונות לפעול בישראל. מעבר לקוטן של המדינה, חלקים מסויימים ברגולציה הם בהחלט לא עדכניים ברמה שהחברות האלה זקוקות לה על מנת לפעול בישראל. יש חברות שמוכנות לעשות מאמצים כבירים כדי לעשות את זה ויש חברות שסדר העדיפויות שלהן שונה", מודה גואטה.
"רק עניין של זמן עד שגוף כמו 'רובינהוד' יושק בישראל"
יחד עם זאת, לדבריה, העתיד של משקיעים והסוחרים בארץ עוד מבטיח מבחינה זו. "המודעות הציבורית בנושא העמלות מתגברת בשנים האחרונות ובהחלט רואים התעוררות וחיפוש אחר פיתרונות השקעה מעניינים. אגב, באתר של הבורסה אפשר גם לראות השוואה של העמלות הללו, אם כי במשא ומתן נמרץ תמיד אפשר להוריד אותן.
"אנחנו, מהצד שלנו, הסרנו בשנים האחרונות כל חסם אפשרי מהדרך. אפילו הורדנו כמעט למינימום את דרישות ההון העצמי מחבר חדש בבורסה ויש פרויקט שבו קראנו לסוחרים דיגיטליים קמעונאים לבוא ולפעול בישראל. בינתיים התהליך לא פשוט ויש גוף אחד שהוקם, אבל אני מאמינה שיהיו גופים נוספים בעתיד", היא אומרת.
ומה באשר לעמלות הגבוהות של הסוחרים הבודדים? לדבריה, "עדיין לא קמו בישראל 'רובינהודים' שהמודל העסקי שלהם לא כולל עמלות מסחר, אבל אני חושבת שהשלב הזה ממש מעבר לפינה. זה רק עניין של זמן עד שמוצרים כאלה יושקו בישראל. אנחנו מלווים תהליכים כאלה ומעוניינים לדחוף אותם ולגרום להם להתממש בארץ בקרוב".
"כל השקעה בקריפטו - כמו השקעה בנייר ערך"
כזכור, במסגרת כנס התאגידים של הרשות שהתקיים לאחרונה, התייחסה גואטה לצוות שהקים שר האוצר, אביגדור ליברמן, במטרה לקדם את אסדרת תחום המטבעות הווירטואליים בישראל, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, ואמרה: "אני שמחה ששר האוצר הציב את הנושא הזה כאסטרטגי והקים צוות לבחינת המדיניות ארוכת הטווח. רשות ניירות ערך ערוכה לאתגר ומוכנה לקבל על עצמה את הסמכות לפיקוח הוליסטי על התחום".
ליברמן התייחס לדברים בכנס והבהיר שהנושא עדיין בדיונים: "כל כמה ימים יש מטבע חדש. אם זה מטבע - זה צריך להיות תחת בנק ישראל, אם זה נייר ערך - זה צריך להיות פה (רשות ני"ע - ד.ר.), אם זה מהלך טכנולוגי - אולי במקום אחר. אנחנו קצת מפגרים אחרי התפתחויות בעולם הזה. אנחנו בעיצומו של תהליך חשיבה ובסוף נחליט. אני חושב שהרשות לניירות ערך הוכיחה עצמה כגוף מאוד יעיל שיכול ללא ספק לקח תחלק ברפורמה החדשה, איפה בדיוק - אני לא יודע".
כעת, גואטה מסבירה כי היא עדיין סבורה שהחלק הארי של התחום צריך להיות תחת אחריותה של הרשות. "החוק שחוקק והגדיר בצורה ברורה את קווי המתאר של נייר ערך היה טוב במשך כמה עשורים, אבל עולם הקריפטו מאתגר כעת את ההגדרה הזאת ומייצר סוגי השקעות שאולי לא עונים באופן ישיר על ההגדרה הקלאסית של נייר ערך, אבל כן מחקים אותה בצורה סינטטית כזו או אחרת.
"מכיוון שבאופן מעשי המטבעות הללו לא באמת מהווים אמצעי תשלום, אלא בעיקר משמשים להשקעות פיננסיות, אנחנו חושבים שנכון יהיה לשייך אותם לעולם ניירות הערך מבלי להיצמד להגדרה המסורתית. הטכנולוגיה מתקדמת כל כך מהר שבכל פעם שנקבע קווי מתאר כלשהם יימצא הטכנולוג שיבצע איזשהי פעולה שתטשטש את הקווים האלה ותקבע אחרים. זה כמו מירוץ של חתול ועכבר שאנחנו לעולם לא נצליח למלא את תפקידינו בו.
"לכן, התפיסה שלנו אומרת שכל השקעה של הציבור בקריפטו צריכה להיחשב כאילו הייתה השקעה בנייר ערך ולהיות כפופה לכל החוקים שקשורים בכך. זאת, למעט מטבעות שמשמשים כמטבעות תשלום, כלומר כל עולם ה'סטייבל קוינז' (מטבעות דיגיטליים שמחירם נועד להיות צמוד לשער חליפין קבוע של כסף פיאט, כדוגמת שקל או דולר - ד.ר.), שאלו הם מטבעות שהם הלך חוקי ובהגדרה מאפשרים גם פעילות תשלום, ולכן לדעתנו צריכים להיות בשליטה ובפיקוח של בנק מרכזי".
"תעשיית הקריפטו ספגה כתם למוניטין"
גואטה מבקשת להבהיר כי לא מדובר פה במשחקי כוחות בין רגולטורים, אלא "מתוך הבנה שנוצרת כאן חשיפה ציבורית שהיא לא מפוקחת. הציבור לא מקבל את ההגנה שהוא זקוק לה ואין שום כתובת שאפשר לפנות אליה ומנגנון שיודע לטפל בעוולות ולתקן אותן. לכן, באופן טבעי אנחנו חושבים שהטכנולוגיה הזו הרחיבה את הגבולות של עולם ניירות הערך וכל מה שצריך לעשות זו התאמה של הרגולציה על מנת שציבור המשקיעים יוכל לקבל את ההגנה שהוא זקוק לה.
"בסופו של דבר, התפקיד של הרגולציה הוא לתת לגיטימציה לעסקים שמצייתים לרגולציה ולשלול את הלגיטימציה של אלו שלא. אותו דבר לגבי הקריפטו - הטכנולוגיה שעלייה נוצר הקריפטו, טכנולוגיית הבלוקצ'יין, היא טכנולוגיה טובה ומועילה להרבה מאוד היבטים של כלכלה ריאלית. מכיוון שנושא הקריפטו לא הוסדר בישראל בצורה מספיק טובה, כל התעשייה הזו ספגה כתם למוניטין שבסוף גם מבריח מפה עסקים וחברות ישראליות שהיו יכולות להתפתח בישראל והמדינה הייתה יכולה להנות מהכנסות המס בגינן.
"גם צד ההזדמנויות נפגע ולכן הפיקוח נועד מצד אחד לייצר הגנה לציבור, ומהצד השני לתת לגיטימציה לתעשייה שראוי שתמשיך להתפתח ולאפשר בנייה של הנכסים האלה בישראל ולא מחוצה לה", היא אומרת.
פורסם לראשונה: 08:10, 28.01.22