הצעת חוק שהונחה השבוע על שולחן הכנסת מבקשת לחייב את הבנקים בישראל לשלם יותר ריבית ללקוחותיהם ולצמצם את הפערים בין ריבית הזכות לריבית החובה שהבנקים גובים. מתברר שלא במקרה זימן הנגיד פרופ' אמיר ירון ביום שלישי השבוע את ראשי הבנקים ל"שיחת נזיפה" ומתן עצה שיקדימו את החקיקה בכנסת ויודיעו מיוזמתם על שיפור הריביות ללקוחותיהם. מתברר שהצעת החוק, שעליה חתומים חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה גם יחד, הוגשה בדיוק ביום שבו הזעיק הנניד ללשכתו לפגישה למחרת את בכירי שבעה הבנקים העיקריים בישראל.
על הצעת החוק חתומים חמישה חברי כנסת - לצד יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן, ח"כ אוהד טל וח"כ ינון אזולאי מהקואליציה. חתומה על הצעת החוק גם חברת האופוזיציה ושרת המדע לשעבר ח"כ אורית פרקש הכהן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
על פי הצעת החוק לא תיפגע עצמאות בנק ישראל, שכן הכנסת לא תקבע את שיעורי הריבית שיהיה על הבנקים לשלם על יתרות זכות ופיקדונות שקליים ללקוחותיהם, אלא החוק יסמיך את נגיד בנק ישראל להורות לבנקים על אופן וגובה תשלום הריבית לבעלי חשבונות הבנקים והפיקדונות.
בהצעת החוק שתידון כבר ביום ראשון הקרוב בוועדת השרים לחקיקה, שם צפויה לה רוב, נאמר: "נגיד בנק ישראל יקבע כללים לעניין אישור הריבית שמשלם תאגיד בנקאי ללקוחותיו לרבות על פיקדונות ויתרת כספים בחשבון העובר ושב. כללים כאלה יכול שיתייחסו לציבור לקוחות מסויים, כגון משק הבית ועסקים קטנים, או רק בהתקיים תנאי ריבית או תנאי שוק מסוימים, לפי שיקול דעתו של הנגיד".
יצוין שבחשבונות העו"ש של ציבור לקוחות הבנקים "שוכבים" מבלי לקבל ריבית כ-550 מיליארד שקלים. לאחרונה הודיעו פייבוקס ובנק לאומי כי יתחילו לשלם ריבית על הכספים הללו, אולם לפי שעה מדובר בסכומים קטנים יחסית, כמו מכסימום תשלום של 100 שקל על יתרות העו"ש בשנה בבנק לאומי.
כלכלנים ובנקאים צופים שבימים הקרובים מאוד, כנראה כבר בשבוע הקרוב, יודיעו בנקים אחדים על הטבה בתנאי תשלום הריבית הן על יתרות בחשבונות העו"ש והן על על הפיקדונות השקליים.
הנגיד: "צריך לעזור ללקוחות להעביר את הכסף לפקדונות"
בהקשר ישיר לכך, נגיד בנק ישראל אמר היום (ה') בכנס השנתי ה-39 של האגודה הישראלית לכלכלה, שנערך בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, כי "הבנקים צריכים להאיר את עיני הלקוחות לסביבת הריבית הגבוהה, ולסייע להם להבין שכדאי להם להעביר את הכסף לפקדונות, לפחות לפקדונות לזמן קצוב, כדי שיותר לקוחות יוכלו להינות מהיתרונות הנלווים לסביבת הריבית הגבוהה, שהציבור בישראל אינו רגיל לה". עוד אמר כי הוא "חושב שכדאי לבנקים לנהוג פה בצורה הוגנת", ככל הנראה גם בהתייחס לחקיקה שעלולה להתרחש אם לא יעשו כן.
עוד הסביר הנגיד כי "ישראל לא יוצאת דופן מבחינת ההשפעה של העלאת הריבית על ההכנסות של הבנקים מריבית נטו, שכן במדינות מסויימות המצב מובהק יותר". עם זאת, הוא ציין כי "בישראל שיעור ההלוואות בריבית משתנה הוא גבוה יחסית למדינות בעולם, ועל כן העלאות הריבית בישראל משפיעות יותר על ציבור הלווים, בעיקר לווי המשכנתאות, ביחס למדינות אחרות בעולם.
"מבחינת המדיניות המוניטרית זה אומר שבישראל העלאת ריבית משפיעה מיידית על על ההכנסה הפנויה של חלק גדול מהציבור, בעיקר ציבור נוטלי המשכנתאות, וכמובן שזה משפיע על חוזקה של המדיניות המוניטרית".
עוד הוסיף כי "ברור שהעלאת הריבית היא כלי כואב, אבל חשוב לי להדגיש שהיא הכרחית כדי למגר את האינפלציה. התייקרות המשכנתאות היא חלק בלתי נפרד מהצעדים האלה. אנחנו בבנק ישראל ערים לכאב הזה ועם יד על הדופק כדי לוודא שאנחנו מתכללים את האירוע הזה.
"אנחנו נחושים במדיניות המוניטרית שלנו למרות הקושי של לווי המשכנתאות וכמובן של חלקים נוספים במשק, אבל בעיקר של הלווים. נעשה מה שצריך בנושא הזה למרות אי אלו רעשים".