בית המשפט המחוזי בחיפה הורה לאחרונה להכיר בקשר בין פגיעה נפשית שאיתה מתמודד שוטר לבין אירוע שחווה במהלך שירותו ובסיומו הודח לתפקיד זוטר. בכך קיבלו השופטים ערעור שהגיש השוטר על החלטת משרד הביטחון שסירב להכיר בכך.
המערער (63) התגייס למשטרה בשנות ה-80, והתקדם לדרגת רב סמל בכיר. בשלב מסוים הוא הוצב לבקשתו בתחנת נהריה כרכז מודיעין נוער. באפריל 2012 ניתנה הטבת רכב צמוד לתפקידי רכז גם למי שאינו קצין. לטענת המערער, מאותו רגע הוא הוטרד בבקשות מגורמים שונים שרצו לעצמם את כלי הרכב שקיבל, ביניהם קצין בילוש שהיה ממונה עליו.
ביוני 2013 פרץ ויכוח בין השניים בעניין השימוש במכונית, ולמחרת התבשר המערער שהוא מפסיק לשמש בתפקידו ומודח לעבודה כשוטר סיור. לדבריו בתגובה הוא חש זעם, לחץ וכאבים בחזה לצד אי שקט. לאחר שמצבו לא השתפר, הוא פנה לרופאת משפחה והופנה לפסיכיאטר.
בדצמבר 2013 הוא הגיש בקשת הכרה לקצין התגמולים במשרד הביטחון. הוא הופנה לפסיכיאטרית, שכתבה כי לדעתה תחושתו שמדובר היה בהתנהלות לקויה ולא הוגנת כלפיו היא סובייקטיבית. על רקע זה נדחתה בקשתו להכיר בקשר בין מצבו הנפשי לבין התנכלות המפקד, וגם ועדת ערר דחתה אותו כשפנה אליה.
בערעור שהגיש לבית המשפט טען השוטר כי די בחוות הדעת של המומחית מטעם קצין התגמולים, שמבססת קשר סיבתי, כדי לקבל את התביעה. אבל משרד הביטחון סבר מנגד שהמומחית מטעמו קבעה שהמערער סבל מפגיעה נפשית קלה שחלפה ולא הותירה נכות. הוא התעקש שהיה על המערער לבסס את התביעה על חוות דעת רפואית מטעמו, ומשלא עשה כן - אין ולו גורם רפואי אחד שתומך בטענתו לקשר סיבתי.
עו"ד גיא ורטלירן לוינוביץ'אבל השופטים בטינה טאובר, סארי ג'יוסי ומאזן דאוד קיבלו את הערעור. הם הגיעו למסקנה שלא יכולה להיות מחלוקת שההפרעה הנפשית התפתחה אצל בעקבות הוויכוח עם הקצין הממונה וההתנכלות שחווה. לדבריהם, גם המומחית מטעם קצין התגמולים אישרה זאת בחקירתה הנגדית והפנתה לתיעוד רפואי מתאים.
נקבע כי טענת הוועדה שהמערער לא הוכיח את הקשר הסיבתי וכי הוא נותר ללא פגיעה, לא מתיישבת עם חוות הדעת של המומחית, ועם מכלול עדותה, שלפיה לא מדובר בפגיעה חולפת. המומחית ציינה במפורש כי במועד הבדיקה (יולי 2015) היא מצאה את השוטר סובל ממצב רוח כבוי, אפקט מתוח ובעיקר - כי קיימות אצלו מחשבות "חודרניות" לגבי האירוע. בנסיבות אלה, חוות הדעת מבססת פגיעה נפשית רפואית בסמוך לאירוע וגם בשלב מאוחר יותר.
השופטים קיבלו את גרסת המערער כי אופן העברתו מתפקידו והוויכוח הקשר והקולני עם הקצין במסדרון התחנה הסבו לו השפלה ומועקה, פגיעה עצומה בכבודו ותחושת חוסר צדק ועוול. הם כתבו בהקשר זה שהמערער הועבר מהתפקיד הבכיר ביותר האפשרי למי שאינו קצין, לתפקיד זוטר המתאים לאלה שרק גויסו למשטרה.
בפסק הדין הובהר שמדובר באירוע חד וחריג שבו "הועבר המערער מאיגרה רמה לבירא עמיקתא". השופטים סיכמו כי המחלה שממנה הוא סובל כיום התפרצה בעקבות השירות. קצין התגמולים חויב בהוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד ערן בקר
• ב"כ המשיב: פרקליטות אזרחית מחוז חיפה
• עו"ד גיא ורט עוסק בצבא ומשרד הביטחון
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
