בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה כי רווקה שהביאה לעולם תאומים מתרומות זרע וביצית באמצעות פונדקאית בארה"ב, תצטרך הליך אימוץ כדי לקבל הכרה רשמית כאמם, אבל הוא יהיה מקוצר ויותאם למצבה הייחודי. בכך קיבל השופט נפתלי שילה באופן חלקי ערעור שהגישה המדינה על פסק דין של בית המשפט למשפחה שבו נקבע שאין צורך בהליך אימוץ מלא כדי להכיר באימהות במקרה החריג הזה.
האישה, בת 55, פנתה לפני חמש שנים לפונדקאות בחו"ל אחרי שכל מאמציה להרות או לאמץ ילד כשלו. ב-2018 נולדו לה תאומים באמצעות תרומת זרע אנונימית ותרומת ביצית שהופרו אצל פונדקאית. לאחר הלידה הכיר בה בית המשפט בארה"ב כהורה היחיד של התאומים והיא נרשמה כאמם בתעודת הלידה האמריקנית שלהם. אבל משרד הפנים בישראל לא הסכים לרשום אותה כאם והיא נאלצה לפנות לבית המשפט.
בפסק הדין שניתן בשנה שעברה הוציא לה בית המשפט למשפחה צו אימוץ מהיר, תוך דילוג על השלב הראשון בהליך שבו מכריזים על הילדים כבני אימוץ אחרי שמבצעים ניתוק קשר בינם לבין ההורים הביולוגיים. בית המשפט קבע כי השלב הזה מיותר במקרה הנוכחי מאחר שאין הורים ביולוגיים.
המדינה לא קיבלה זאת וערערה לבית המשפט המחוזי. היא טענה שהמנגנון המקוצר מנוגד לחוק האימוץ. לעמדתה, האישה הייתה צריכה לבצע הליך ניתוק שכולל קבלת הסכמה ספציפית לאימוץ מהפונדקאית או חוות דעת לדין הזר שמאשרת את הניתוק, ולבצע הליך פשוט של ניתוק מאב לא ידוע. לפיכך, ביקשה המדינה לבטל את צו האימוץ ולהפנות את האישה להליך אימוץ.
האם התנגדה. היא הדגישה שהזכות להורות היא זכות יסוד חוקתית וטענה כי הליך אימוץ מלא הוא אבסורד נוכח העובדה שהיא ההורה היחיד של הילדים מאז לידתם ויש פסק דין אמריקני שניתק כל קשר בין הפונדקאית לבין הילדים.
האם הוסיפה כי עמדת המדינה מנוגדת לטובת הילדים שעד היום אין להם מעמד בישראל, תעודות זהות וביטוח רפואי. לדבריה לא ייתכן שתצטרך לפנות היום לאם הפונדקאית ולנתק קשר מתורם זר שזהותו לא ידועה. מעבר לכך, הליך אימוץ מלא דורש תסקיר רווחה ולא ייתכן שהמדינה תפקח על ההורות שלה ותפגע בזכויות שלה ושל הילדים.
השופט נפתלי שילה קבע כי לא היה מקום לדלג על השלב הראשון והמהותי של הליך האימוץ. עם זאת, היישום שלו חייב להיות גמיש ומותאם למציאות הייחודית של האם והקטינים.
כך, ציין השופט, אפשר להכריז בקלות על הקטינים כבני אימוץ כלפי תורם הזרע בהיותו אנונימי. לגבי הפונדקאית, הרי שהיא כבר הסכימה לניתוק הזיקה מהקטינים במסגרת הליכי הפונדקאות ואין צורך לדרוש מהאם להציג חוות דעת או לחפש אותה רק כדי שתחתום שוב על מסמך הסכמה.
עוד הסיף השופט שאין צורך בתסקיר שנועד למקרים שבהם יש הורים ביולוגיים וצורך לבדוק את ההורים המיועדים לאימוץ. המשפט שאול שוחט והשופטת עינת רביד הסכימו עם דברים אלה, ולפיכך נקבע כי פסק הדין של בית המשפט יבוטל והאם תפתח בהליך אימוץ שינוהל בהתאמה למצבה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד ענת בר אילן ועו"ד אורלי לוי מנצור
• ב"כ המשיבה: עו"ד שמואל מורן
• עו"ד אסף לאור עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
