ועדת הכספים בכנסת קיימה היום (שני) דיון בנושא הארכת תקנות הפיצויים לעסקים בכלל הארץ בעקבות המלחמה. במהלך הדיון הציגו אנשי מילואים שנכחו בדיון את הקושי הכלכלי הכבד בו הם נמצאים במקביל לשירות המילואים שלהם.
"אני בן 45 משרת בנח"ל כבר 25 שנה, נשוי ואב ל-4 מת"א, מטפל ברפואה סינית, אני עצמאי, שאני לא בעסק הוא לא עובד ומפסיד כסף. "אני 87 ימים בעזה, חוזרים מפעילות ב-4 בבוקר ופותחים את המחשב לנסות להציל את העסק, נקודת המוצא שאני משקר", אמר רס"ן (במיל') אסף מור.
עוד הוסיף מור: "ספגתי משבר בקורונה פעמיים, ועכשיו אני במילואים, כשמשווים אותי לשנה שעברה אני כל הזמן במינוס כי עברנו ממשבר למשבר. שנה שעברה באוקטובר היו 7 ימי עבודה, העסק גדל אז לא קיבלתי מענק. למרות שאומרים לי 'תחזיר ללקוחות כסף כדי שתהיה לך ירידה מעל 25 אחוז', אני לא רוצה. אמנם ההכנסות שלנו לא פחתו ב-25 אחוז, אבל ההוצאות גדולות יותר, כי העסק גדל. אנחנו מתחילים להישבר לאט לאט, אנחנו לוקחים הלוואה כדי לשלם מיסים, אני לא יכול להחזיק את העסק, והעסקים מתחילים להישבר".
כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, השיב כי התוכנית לפיצוי אנשי המילואים תגיע לממשלה ביום ראשון והוסיף: "אנחנו משנים פאזה, הולך להיות מסלול בדומה לצוק איתן. מילואימניק יקבל בדומה מאוד למסלול של יישובי הדרום והצפון, יקבל את מלוא המחזור. ניתן יהיה להגיש גם כמה חודשים או חצי שנה אחרי התקופה. הכוונה לפצות באופן מלא. עד עכשיו הכוונה הייתה לגעת במי שנופל בין הכיסאות, אני מסכים שמי שנמצא בעזה 87 יום לא יוכל לגשת ולבקש. אנחנו מתעדים להגיש עד 20 בינואר את הצעת התקציב החדש, בתוכה גם התוכנית הזו תהייה מתוקצבת, התוכנית מוערכת בסדר גודל של 9 מיליארד שקלים".
דברי רב סרן במיל' יניב פתיה – שהשתחרר בשבוע שעבר ממילואים
מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ, התייחס להוראה שלא לנקוט בהליכים נגד אנשי מילואים: "אנחנו מזרימים הוראות למחשבים פעם בכמה ימים להקפיא למילואימניקים, אין הליכי גביה נגד אנשי מילואים, איש מילואים שלא מגיש את הדו"ח שלו, לא תהייה נגדו גבייה. אם יש נגד איש מילואים חלילה צעדים שיפנה אלי אישית ונטפל בזה".
הארכת תקנות הפיצויים אושרה בוועדה
בסיום הדיון אישרה ועדת הכספים את התקנות להארכת תוכנית הפיצויים לעסקים בכלל איזורי הארץ. מתוך הנחה שייתכן שייגרמו נזקים גם בחודש דצמבר 2023 כתוצאה מהמשך פעולות הלחימה, הובאו התקנות הקובעות הארכה של התקופה הקובעת. התקנות קובעות את התיאומים הנדרשים ככל שהתקופה מוארכת, זאת כדי לאפשר פיצוי מהיר עבור נזקים עקיפים שייגרמו בחודש דצמבר 2023. כמו כן, ההארכה של התקופה הקובעת לפי המוצע תאריך גם את התקופה שלגביה חלים התיקונים לחוק הביטוח הלאומי.
הארכת התקופה הקובעת, תקופת הזכאות של כלל הניזוקים, תהיה בחודשים נובמבר ודצמבר 2023. כלומר, תהיה פעימת פיצוי אחת בשל נזקים שנגרמו בחודש אוקטובר 2023, ופעימה שנייה לגבי נזקים שאירעו בחודשים נובמבר ודצמבר 2023. באמצעות שינוי זה, אופן הבחינה של שיעור ירידת מחזור העסקאות של ניזוק שמדווח לצרכי מס ערך מוסף באופן חד חודשי ושל ניזוק שמדווח באופן דו חודשי, יהיה זהה.
במקביל לסעיף ההסמכה, יוכפלו גם שיעורי הירידה במחזור העסקאות בכדי לשקף את הדרישה לפגיעה גם בחודש דצמבר 2023. ההכפלה האמורה של שיעור הירידה במחזור העסקאות של הניזוק, עשויה לגרום לכך שגובה הפיצוי לניזוקים אשר נפגעו בצור משמעותית בחודש נובמבר 2023, אך בחודש דצמבר 2023 שיעור הירידה במחזור העסקאות שלהם היה נמוך, יהיה קטן יותר בעקבות התקנה. בנוסף, עשויים אף להיות ניזוקים אשר לא תהיה להם זכאות לפיצוי עבור נובמבר כלל בעקבות ההכפלה האמורה. העלות על הפיצוי צפויה לעמוד על סך של 1.6 מיליארד שקלים חדשים, והמימון לפיצוי יהיה מקרן הפיצויים שהוקמה בהתאם לחוק מס רכוש.
בתוך כך, החקיקה להארכת הקלות החל"ת לחודש דצמבר בלבד עברה בכנסת, ובביטוח הלאומי דיווחו כי מתחילת המלחמה 199,905 ביקשו דמי אבטלה מהביטוח הלאומי כאשר 139,624 יצאו לחל"ת שלא מרצון. בחודש דצמבר – 40,291 אזרחים ביקשו דמי אבטלה כאשר 22,974 שהוצאו לחל"ת שלא מרצון.
