המושג "אנחנו בדקה ה-90" שאוב ממשחקי הכדורגל ומשמעותו: הגענו ממש לרגע האחרון. אבל, יש עוד כמה רגעים אחריו המכונים "זמן פציעות". בנושא העלאת שכר המינימום הנמצא בימים אלה במרכזה של סערה ציבורית, כבר עברנו את "הדקה ה-90" והגענו ל"זמן פציעות", תרתי משמע. הסיבה: בשבוע הבא הכנסת תצא לפגרת האביב ואי אישור החוק עלול לעכב את העלאת התשלום לעובדים עם השכר הנמוך ביותר במשק, שנקבעה ל-1 באפריל.
לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אין כמעט ספק שיהיו מי ש"ייפצעו" כשהדיונים על העלאת שכר המינימום יתחילו מחר (ב') בכנסת, במסגרת ועדת העבודה והרווחה, לאישור "עסקת החבילה" במשק. כי אם שכר המינימום ישונה, חרף "איומיו" של שר האוצר אביגדור ליברמן, שלא ירשה שום שינוי – הוא יהיה "הנפגע". ואם חוק שכר המינימום יאושר בכנסת בנוסחו המקורי, מפלגות הקואליציה שדורשות במפגיע לשנותו, ובראשן מפלגת העבודה ומרצ, "ייפגעו" ויישארו עם כל תאוותם בידם.
אז במה בעצם מדובר? בסוף שנת 2021, אחרי משא-ומתן ממושך, חתמו הממשלה, המעסיקים במגזר הפרטי וההסתדרות על "עסקת חבילה" ראשונה במשק מאז שנת 1986. שני סעיפים בעסקה הרגיזו במיוחד את העובדים במשק: שכר המינימום, שעלה לאחרונה לפני ארבע שנים, יעלה אמנם ל-6,000 שקל, אולם זה יקרה בכמה מדרגות עד לסוף שנת 2025, כלומר במשך ארבע שנים.
ויותר מכך - בחודש אפריל הקרוב יעלה שכר המינימום רק ב-100 שקל, מ-5,300 שקל ל-5,400 שקל, בפחות מ-2%. זאת, כאשר שיעור האינפלציה בישראל ב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2021 עד ינואר 2022) כבר עלה ב-3.1%. מדובר בשחיקת שכר משמעותית בארבע השנים האחרונות, שבהן לא עלה שכר המינימום כלל, ואגב כך גם קצבת הזקנה לא עלתה אלא בשישה שקלים לפני ארבע שנים. וזאת פגיעה ממושכת, עוד מימי הממשלה הקודמת הנמשכת גם עכשיו, דווקא בציבור החלש ביותר בישראל.
הסעיף המקומם השני הכלול ב"עסקת החבילה" פוגע קשות בציבור העובדים ומהווה הישג למעסיקים, ובראשם נשיא המגזר העסקי דובי אמיתי ונשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, החתומים על ההסכם.
הסעיף הזה שולל למעשה ממאות אלפי עובדים, המבצעים שעות נוספות במסגרת עבודתם, חלק מהשעות, אם יחסירו בימי עבודה (לא בעת חופשה) שעות עבודה אחדות. עד שלא ישלימו את השעות שהחסירו, לא יזכו למעשה בתשלום גבוה יותר על השעות הנוספות שעבדו בהמשך החודש מעבר לשעות עבודתם הרגילות. אגב, השיטה הזאת נהוגה במספר מדינות לא מבוטל כיום.
כנגד הסעיפים הללו, שהמעסיקים טוענים בגלוי, כי הם מהווים ניצחון על ההסתדרות, התקוממו חברי מפלגות לא רק מהאופוזיציה, אלא גם כאמור מהקואליציה, ונראה שאין רוב בכנסת לאישור ההסכם בנוסחו הנוכחי. זאת, מעבר כמובן להתנגדות התקיפה של ארגונים חברתיים, ובראשם אלה הזועקים כי שכר המינימום צריך לעלות באופן חד יותר, כמו תומכי "מינימום 40", ומיד, כך ששכר המינימום יהיה גבוה מ-7,200 שקל בחודש, עלייה של כמעט 40% לעומת המצב כיום.
ברור שדרישות לעלייה כה גבוהה בשכר המינימום לא יצלחו. גם במערכת הפוליטית מבינים כי העלאת שכר המינימום בשיעורים לא סבירים תגרום לגידול עצום באבטלה ולפיטורי עשרות אלפי עובדים במשק.
אולם, מי שהגדיל לעשות הוא השר ליברמן, שבתנועות חברתיות זועמים עליו במיוחד, כאשר הוא הסביר חד וחלק: אם יבוצע שינוי כלשהו ב"עסקת החבילה" - הממשלה פשוט תמשוך את כל החוק בחזרה ושכר המינימום לא יעלה כלל החל מהחודש הקרוב.
על כך הגיבה בשבוע החולף היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, בפנייתה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי איום כזה פוגע בפעילות הכנסת ואינו תקין. זאת, משום שהוא שולל מחברי הכנסת את הזכות הבסיסית שלהם כמחוקקים לדון בכל חוק לגופו.
קריטי לעתידו הפוליטי של ליברמן
המבחן ומלחמת המוחות-כוחות תתחיל בוועדת העבודה מחר. האם תתקבל התביעה הראשונית לפחות להגדיל כבר בעוד שלושה שבועות וחצי, ב-1 באפריל (לא כבדיחה) את שכר המינימום ב-100% מההחלטה המקורית ולהעלותו מיידית ב-200 שקל במקום ב-100 שקל?
האם ישונה כל התוואי של העלאת שכר המינימום וייקבע, למשל, שהוא יועלה בעוד ארבע או חמש שנים ל-6,500 שקל ולא רק ל-6,000 שקל?
האם תבוטל או תשונה שיטת החישוב שתפגע בתשלום לעובדים עבור השעות הנוספות?
אמירתו של שר האוצר כי אין כסף לשלם כבר השנה לתוספות שכר לחיילים הסדירים שונתה ביוזמתו, בעקבות לחץ כבד בציבור, בתקשורת ובכנסת, ושכר החיילים עלה בחודש שעבר ב-50%. האם שר האוצר, שמצטיין, ולא באמירה אירונית, בשמירה על קופת המדינה, יבין שעניין שכר המינימום הוא קריטי גם לעתידו הפוליטי ותימצא פשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים? דבר אחד בטוח: משעמם לא יהיה מחר בכנסת, עם תחילת הדיונים לאישור "עסקת החבילה" מעוררת המחלוקת.
ויותר מזה, הכנסת תצא לפגרה כבר בשבוע הבא. אי אישור העלאת שכר המינימום עד לסוף החודש לא יאפשר את העלאתו. האם אנחנו בפני הפרה של הסכם "עסקת החבילה"?