על רקע המחסור של מעל 75 אלף עובדים פלסטינים בענף הבנייה, הממשלה אישרה במשאל טלפוני דחוף להגדיל את מכסות העובדים הזרים בענף מ-30 אלף ל-50 אלף, וזאת בארבע פעימות של 5,000 עובדים זרים בכל פעימה ובכפוף לאיוש בפועל של כל פעימה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
בענף הבנייה מועסקים דרך קבע כ-220 אלף עובדים ישראלים, ועוד כ-76 אלף פלסטינים וכ-25 אלף עובדים זרים העובדים בעבודות רטובות. בשנת 2023 נכנסו לישראל למעלה מ-9,700 עובדים במסגרת הסכמים בילטראליים מסין וממולדובה.
בעקבות מצב המלחמה שהכריזה ממשלת ישראל ביום 7 באוקטובר 2023 והסגר שהוכרז על יהודה ושומרון, פחת באופן חד מספר העובדים באתרי הבנייה, כך שלמעשה כמחצית מכוח העבודה בשוק זה, העובד בעבודות רטובות, אינו זמין לעבודה. בנוסף, מנתוני התאחדות הקבלנים עולה כי בין 100 אלף ל-140 אלף עובדים ישראלים (בעיקר בעבודות הלא רטובות) מושפעים ויושפעו בהיעדר ביצוע העבודות הרטובות באתרים ולמעשה לא יוכלו לעבוד עד שעבודות אלה יתבצעו.
משכך, בתקופת המלחמה מדינת ישראל נדרשת למצוא חלופות לעובדים הפלסטינים העובדים באתרי הבנייה. בדומה, על מדינת ישראל להיערך לחלופות גם במצבי חירום נוספים בעתיד הקרוב והרחוק. לרציפות התפקוד של אתרי הבנייה יש חשיבות מהותית על ענף הבנייה ועל השוק בכללותו. פגיעה ממושכת בענף הבנייה תוביל לתוצאות הרות אסון על המשק, ובכלל זה על הכנסות המדינה והריבית. לאור זאת, נדרשים צעדים מיידים לצורך הגדלת היצע העובדים זרים בשוק הבנייה.
הגדלת המכסות נדרשת גם ככל שבעתיד תותר כניסת עובדים מהרשות הפלסטינית וזאת מאחר שממילא גם לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל היה מחסור חמור בכוח אדם בענף הבנייה. נדרשת הגדלת מכסות כולן או חלקן, ללא הקטנה במקביל של המכסות מהרשות הפלסטינית. הצורך בידיים עובדות יהיה אף גדול יותר בעתיד הקרוב לטובת שיפוץ והקמה של ישובים חדשים שנפגעו ובנייה מחדש ושיפוץ של בתים נוספים שנפגעו, זאת לצד הצורך בהגברת היצע הדיור עוד יותר ממה שהיה על מנת לצמצם את הפער שייווצר.
על מנת לצמצם את הפער שייווצר בהיצע הדיור לאור מחסור בידיים עובדות באופן כללי ובפרט בעת חירום וכדי לאפשר התמודדות עתידית עם תרחישי מחסור חמורים בענף הבנייה באופן מקוצר במקרי חירום לאומיים, מוצע לבחון יצירת מנגנון מקוצר להעסקת עובדים זרים שניתן יהיה להביא לארץ באופן מזורז במקרי חירום. מדובר בעובדים שעברו בישראל בעבר באמצעות הסכמים בילטראליים או באמצעות מסלולים אחרים שנקבעו כדין על ידי המדינה ואשר סיימו את אשרת העבודה שלהם וחזרו לארצם לאחר חמש שנים. לצורך כך מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו, יבחן שימוש בסמכויותיו לאשר כניסת עובדים ששהו בעבר בישראל חזרה לעבודה בענף הבניין בעתות חירום באופן מזורז.
על פי הערכות הממשלה, צפוי מחסור משמעותי של מעל ל-75 אלף עובדים פלסטינים. עם זאת, בהנחה שחלק מהאתרים לא יפעלו בשל המצב הבטחוני, ההערכה היא שיהיה מחסור בכ-20 אלף ידיים עובדות, לפחות בחודשים הקרובים - חודשי המלחמה, ובשלושת החודשים העוקבים שלאחר סיום המלחמה.
לשם ביצוע ההחלטה יקצה משרד הבינוי והשיכון ממקורותיו 19 מיליון שקל בשנת 2024.
הממשלה גם הנחתה את שרי החוץ והפנים לבצע את כל הפעולות הנדרשות לקידום החתימה על ההסכם הבילטרלי עם הודו, או עם מדינות נוספות בהתאם להחלטת הוועדה הבינמשרדית להסכמים בילטראליים בראשות מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה.
כמו כן, ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי הוא פועל לקידום מואץ של שימוש בטכנולוגיות חדשניות מתועשות לבנייה למגורים, אשר יסייעו בבנייה עם הפחתה של מספר העובדים הנדרשים, ויקצרו את משך הבנייה. בנוסף מתקיימות בדיקות בנושא קיצור הליכי ביורוקרטיה. זאת על רקע חשש המנופאים מפני סכנת חיים בעת עבודתם.
כפי שפורסם ב-ynet, בארגון מפעילי עגורן צריח טוענים כי "פיקוד העורף הרשה את דמם של המנופאים כאשר הוא אישר למנופאים לעבוד עם ציוד מגן, ובזמן אזעקה אין לנו את הזכות למרחב מוגן". זאת לאחר שבסוף השבוע הקודם פרסם פיקוד העורף בין היתר הנחיות התגוננות לענף הבנייה, ובו נכתב לגבי מנופאים ועגורנים: "עובדים בשטח פתוח ללא גישה למבנה – עבודה עם ציוד מיגון אישי. בקבלת התרעה – על העובדים להישאר במקומם ולחדול מעבודתם".
החשש בענף הנדל"ן הוא שאם יעצרו לחלוטין העבודות באתרי הבנייה לתקופה ארוכה, וככל שיהיו חסרים פועלי בניין, הדבר יוביל לקריסה של חברות ביצוע בענף ולעיכובים נוספים בהתחלות הבנייה של דירות חדשות, שגם כך מצויות בירידה, ובעקבות זאת המחסור החמור בהיצע יחידות דיור ימשיך להעמיק, מה שיוביל בהכרח לעליות מחירים.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, אמר כי הוא מברך את שר השיכון ומנכ"ל משרדו ואת שר הפנים "על ההחלטה הנכונה והמתבקשת להגדיל את מצבת העובדים הזרים בענף הבנייה והתשתיות ל-50 אלף. ככל שהמלחמה תימשך ועובדים פלסטינים לא יחזרו לעבודה בישראל, הענף שלנו יזדקק לתוספת נוספת של עובדים מקצועיים. הענף נאבק לשמור על רציפות תפקודית. חברות בנייה רבות עלולות לקרוס ולגרור אחריהן את תעשיות הבנייה ואת כל הכלכלה הישראלית למדרון מסוכן. יש לקבוע מתווה מקיף שיאפשר מקסימום בנייה בזמן המלחמה ואת החזרה המלאה של הענף כולו לעבודה ביום שאחריה. ואנחנו נתגייס לשיקום ובנייה בכל מקום שיזדקקו לנו".
השתתפו בהכנת הכתבה:
