דמי ההבראה ששולמו בראשית החודש לשכירים במקומות העבודה הפרטיים לא הועלו כבר שמונה שנים בניגוד למגזר הציבורי, אך היום (א') הודיע שר העבודה יואב בן צור על כוונתו לחתום על צו ההרחבה להגדלת הסכום שייכנס לטענתו לתוקף בעוד כחודש וחצי, ויחייב את המעסיקים לשלם את את התוספת לדמי ההבראה שיכולה לעמוד על כמה מאות שקלים בהתאם לוותק במקום העבודה, כבר במשכורת חודש אוגוסט או ספטמבר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet.
מדובר בהעלאת התשלום ליום הבראה אחד מ-378 ל-418 שקל (אשתקד עמד התעריף להתעדכן ל-400 שקל).
"בחודשים האחרונים עמלנו רבות לסיים את הקיפאון הממושך ולהתחיל את ההליך לכניסת צו ההרחבה לתוקף לשנת 2023 אשר יתן מענה לכלל העובדים במגזר הפרטי כולל העובדים לפי שכר שעתי, מדובר בבשורה של ממש עבור כשלושה מיליון עובדים במשק שיושפעו לטובה מעדכון התעריף", אמר היום ל-ynet השר יואב בן צור.
מלשכת השר נמסר, כי "השר ששם את טובת העובדים לנגד עיניו החליט לסיים את הקיפאון בעניין לטובת כלל המשק וזאת לאחר שבממשלה הקודמת לא נחתם צו הבראה לשנים 2021-2022".
גובה דמי ההבראה ליום במגזר הפרטי מתעדכן בהתאם לעליית מדד המחירים הכללי לצרכן, זאת במסגרת צו הרחבה. במסגרת חתימת השר גם עובדים שעתיים יזכו להבראה.
נזכיר כי לדמי הבראה זכאים כל העובדים, כולל עובדים שעתיים על פי חוק, בתנאי שהעובד מועסק במקום העבודה לפחות שנה. דמי ההבראה הם תשלום מהמעסיק המגיע לעובד כל שנה עבור הוצאות ההבראה והנופש של העובד. הם מחושבים בהתאם לוותק שהעובד צבר במקום העבודה ובהתאם להיקף משרתו.
על פי החוק, מקבל עובד דמי הבראה לפי המפתח הזה: עבור 5 ימים בשנה הראשונה לעבודתו, 6 ימים עבור השנה השנייה והשלישית, 7 ימים מהשנה הרביעית ועד העשירית, 8 ימים בין השנים ה-11 וה-15, מהשנה ה-16 ועד ה-19 ישולמו דמי הבראה עבור 9 ימים ומהשנה ה-20 ואילך ישולמו 10 ימי הבראה, שבתעריף הנוכחי לעובדי המגזר הפרטי הם 3,780 שקל, לעומת 4,180 שקל בתעריף שטרם נחתם סופית על ידי שר העבודה, ו-4,710 אילו היו עובדים במגזר הציבורי.
הסיבה שלא הוגדלו דמי ההבראה עד עכשיו: מאבק פוליטי
העיכוב בהעלאת דמי ההבראה נמשך כבר זאת השנה השנייה לאחר ששרת הכלכלה לשעבר אורנה ברביבאי עכבה את החתימה שלה על הצו בשל מחלוקת סביב השאלה מיהו ארגון המעסיקים היציג הגדול יותר לעניין הסכמה להעלאת דמי ההבראה - נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי או התאחדות התעשיינים בראשות ד"ר רון תומר. הממשלה נפלה בטרם נפתרה המחלוקת וציבור העובדים הפסיד שנה נוספת של תשלום ההעלאה בדמי ההבראה.
פסיקה של בית הדין לעבודה מהיום לפיה נשיאות המגזר העסקי הוא הארגון שיוכל לייצג את העסקים בישראל במשא ומתן עם גורמים ממשלתיים ועם ההסתדרות, אולם התאחדות התעשיינים תמשיך לייצג את המפעלים והגורמים העסקיים המאוגדים במסגרתה, אפשרה למעשה לשר העבודה לחתום היום על צו כוונות לפיו יחתום על צו הרחבה לכל המשק בעניין דמי ההבראה.
בית הדין למעשה דחה את התביעה שהגישה התאחדות התעשיינים (במסגרת ארגון מעסיקים שהקימה עם ארגון נוסף בשם 'נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל'), ובה דרשה למנוע הוצאה של צווי הרחבה להסכמים שעליהם חתמה ההסתדרות עם נשיאות המגזר העסקי - כמו ההסכם בעניין התגמול לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל מבצע "שומר חומות" ובעניין דמי הבראה, מהטעם שלא נוהל עמה מו"מ בעניין.
לאורך כל השנים ניהלה ההסתדרות מו"מ להסכמים כלל משקיים מול נשיאות המגזר העסקי שבה היו חברים ארגוני מעסיקים שונים לרבות התאחדות התעשיינים.
בשנת 2020 פרשה ההתאחדות מהנשיאות והקימה (ביחד עם ארגון נוסף) ארגון מעסיקים חדש. ההסתדרות המשיכה להתנהל מול נשיאות המגזר העסקי וחתמה מולה הסכם דמי הבראה בשנת 2021 וכן הסכם לתגמול עובדים בגין היעדרות מעבודתם בשל מבצע "שומר חומות". לגבי שני ההסכמים הגישה ההסתדרות בקשה למשרד הכלכלה להרחיב אותם בצווי הרחבה כדי שכלל העובדים במשק יוכלו ליהנות מהם. אלא שההתאחדות הגישה התנגדות לשרת הכלכלה ברביאי כאמור ודרשה ממנה שלא להרחיב את ההסכמים משלא נוהל עמה מו"מ בעניין (אלא עם נשיאות המגזר העסקי ממנו פרשה)
כעת כאמור בית המשפט קבע כי העובדה שהתאחדות התעשיינים בחרה לפרוש מטעמיה מארגון הגג של המעסיקים – נשיאות המגזר העסקי – אינה מחייבת את ההסתדרות לנהל מו"מ עמה להסכם כלל משקי.
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "אני מברך על החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה, החלטה אשר תשים סוף לכאוס שנוצר במארג יחסי העבודה במשק. עתירה זו, אשר הוגשה ממניעים זרים, הכשילה את נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות מלהסדיר את מארג יחסי העבודה במשק ויותר מכל פגעה בציבור המעסיקים והעובדים".
את ההסתדרות ייצגו בהליך עו"ד ארנה לין ועו"ד לין אילן ממשרד ארנה לין ושות', עו"ד חנה שניצר-רהב ראש הלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי, ועו"ד מאיה צחור-אבירם סגנית ראש הלשכה המשפטית.
