בתום הליך משפטי ארוך דחה לאחרונה בית הדין הרבני הגדול תביעה של אישה לבטל הסכם ממון שלטענתה מנשל אותה מזכויותיה ונחתם תחת איומים מצד בעלה לשעבר.
הסכם הממון נחתם בפברואר 2018, ובמסגרתו נקבע בין היתר שלאישה לא יהיה כל חלק בנכסים הרשומים על שם הבעל, לרבות דירה וחנות, שלטענת האישה נרכשו מכספה. שנתיים וחצי לאחר מכן נקלעו הנישואים למשבר והאישה הגישה תביעת גירושים לבית הדין הרבני האזורי. הבעל הגיש תביעה נגדית לאכיפת הסכם הממון.
לטענת האישה, בעלה נהג כלפיה באלימות קשה וניכר ממנה את הילדים עד שנאלצה לחתום על ההסכם. לדבריה הוא איים לרצוח אותה ולהשליך אותה למחסן אם לא תחתום. היא השמיעה הקלטה שבה אמר הבעל שאם היא לא תחתום, הוא "ישתה לה את הדם בקשית". לשיטתה, משמדובר בהסכם שנחתם תחת כפייה ואונס, יש לקבוע שהוא בטל.
הבעל טען מנגד שהדברים שהושמעו בהקלטה נאמרו לאחר החתימה על הסכם הממון, והכוונה הייתה להסכם הגירושים. לדבריו, אשתו מניפולטיבית ולא אמינה, והוא מעולם לא הרים עליה יד. לגופו של עניין טען שהסכם הממון משקף חלוקת רכוש הוגנת, שכן הנכסים הכלולים בו נרכשו מכספו בלבד.
ואכן, בית הדין האזורי דחה את התביעה בנימוק שמדובר באישה דעתנית שהבינה היטב על מה היא חותמת. הדיינים הוסיפו כי מדובר ב"אישה חזקה שאינה מתפעלת מהאיש ואיומיו, ולא סביר שהיא נכנעה וחתמה על הסכם כזה בגלל האיומים הללו".
האישה ערערה לבית הדין הגדול, אך גם שם החליטו הדיינים יצחק יוסף, מיכאל עמוס ועידו שחר לדחות אותה. הם מתחו ביקורת מסוימת על דייני בית הדין האזורי מפני שלא בחנו לעומק את טענות האישה. הם כתבו כי "אי אפשר לדעת אם האיש הוא 'איוב' שסבל מהתנהגותה של האישה או 'אויב' שמירר את חייה".
למרות זאת, הם קבעו שלא ניתן לקבוע בוודאות שאיומי הבעל ברצח נאמרו לאישה טרם החתימה על הסכם הממון. יתרה מכך, לא ניתן לדעת אם מדובר בהתפרצות זעם חד פעמית מצד הבעל או שמא מדובר בהתנהגות אלימה חוזרת ונשנית.
הדיינים הבהירו אמנם שהם מסתייגים מאמירותיו של הבעל ואף ציינו שבנסיבות מסוימות ניתן לראות הסכם שנחתם תחת איומים כאלה כבטל. עם זאת, הם כתבו שההקלטה שהציגה האישה אינה חזות הכול וכאמור אין לדעת מתי בדיוק הוטחו האיומים הקשים, לפני או אחרי החתימה.
הם חידדו כי נושא הדיון אינו התנהגותו האלימה של הבעל, אלא אומד דעתם של הצדדים בזמן אישור ההסכם. האם הקלטה אחת יכולה "לצבוע" את כל השלבים שקדמו לאישור ההסכם בצבע של כפייה? תשובת הדיינים לכך הייתה שלילית.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האישה: עו"ד משה יצחק אוסדיטשר
• ב"כ הבעל: עו"ד אביעד אושרי
• עו"ד חיים שכטר עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
