אדם רכש שתי חנויות דומות ושילם תמורת כל אחת מהן את אותו סכום. לימים הוא מכר את אחת החנויות במחיר כפול. בדיווח על המכירה למנהל מיסוי מקרקעין הוא ציין (לטענתו בטעות) את המחיר בו רכש את שתיהן, ומאחר שהסכום זהה למחיר שקיבל תמורת חנות בודדת הוא לא נדרש לשלם מס שבח על העסקה. מנהל המיסוי גילה זאת יותר משמונה שנים לאחר מכן כשהחנות השנייה נמכרה, והביא זאת בחשבון בחישוב המס. ערר שהגיש הנישום, בו הוא העלה בין היתר טענת התיישנות, נדחה לאחרונה.
בדצמבר 2007 רכש הנישום שתי חנויות זהות בקריית אתא. הוא שילם עבור כל חנות 268,338, שקל ובסך הכל 536,676 שקל. ב-2010 הוא מכר את אחת החנויות והצהיר שקיבל תמורתה 550 אלף שקל. במסגרת הדיווח למנהל מיסוי מקרקעין הוא כתב כי שווי הרכישה של הנכס היה 536,676 שקל, כלומר, הוא הצהיר על שווי הרכישה הכולל של שתי החנויות יחד. בהתאם קיבל מנהל המיסוי את השומה העצמית של האיש, בה נקבע מס שבח 0.
ב-2018 מכר האיש חצי מזכויות הבעלות בחנות השנייה תמורת 370 אלף שקל. במסגרת הדיווח למנהל המיסוי הוא הצהיר על שווי רכישה של 268,338 שקל.
מנהל המיסוי בדק את נתוני העסקה ואז גילה את הטעות שנעשתה בחישוב המס במועד במכירת החנות הראשונה. בנסיבות אלה הוא דחה את השומה העצמית של האיש והוציא לו שומה מטעמו בה קבע כי שווי הרכישה של החנות הוא 0.01 שקל ואילו שווי המכירה הועמד על 490 אלף שקל.
הנישום הגיש ערר על ההחלטה. הוא טען כי אף שהדיווח במכירת החנות הראשונה היה שגוי, היה על מנהל המיסוי לגלות זאת בזמן אמת ולתקן את הטעות. לשיטתו, משחלפו שמונה שנים ממועד העסקה הראשונה לא ניתן לפעול לתיקון השומה על פי מגבלות הזמנים שנקבעו בחוק.
מנהל המיסוי טען מנגד כי משנוצל במלואו שווי הרכישה של החנות בעסקה הנוכחית במסגרת העסקה הקודמת - אין להתיר את אותו שווי רכישה פעמיים שכן הדבר יוביל להתעשרותו של העורר על חשבון הקופה הציבורית.
עו"ד איתי הכהןועדת הערר בראשות השופטת אורית וינשטיין דחתה את הערר. בפסק הדין צוין כי העורר לוקה, לכל הפחות אם לא למעלה מכך, ב"עצימת עיניים" בכל הקשור לדיווח על העסקה הראשונה. זאת, מכיוון שלא יכול להיות ספק שציפה לחבות של מס שבח בעסקה שהניבה לו רווח של כ-313 אלף שקל.
עוד נכתב כי גם אם אכן הדיווח נעשה בטעות, ברור כי העורר לא שילם מס אמת בעסקת המכירה של החנות הראשונה, ולא ניתן להתעלם מכך.
הוועדה הדגישה כי מכלול השיקולים הרלוונטיים, שיקולים של הוגנות וצדק חברתי העומדים בבסיס דיני המס, מחייבים שלא להכשיר התנהלות המעודדת דיווחים שגויים לרשויות המס והתחמקות מתשלום מס כדין.
זאת ועוד, מנהל המיסוי בשומה שבמחלוקת לא תיקן את השומה הראשונה, שכן המועד לתיקון שומה זו אכן חלף. מהות הפעולה שלו הייתה מיסוי עסקת המכירה השנייה בנסיבות בהן מוצה מלוא שווי הרכישה, ולא נפל פגם בהחלטתו זו. העורר חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העורר: עו"ד נורית רג'ינשווילי
• ב"כ המשיב: עו"ד שאול כהן – מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
• עו"ד איתי הכהן עוסק במיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
