הודעת ועד עובדי רשות שדות התעופה מהבוקר (רביעי), לפיה בשל מחסור קשה של עובדים בתחומי הביטחון והיחידות התפעוליות צפויים תורים ארוכים בשדה בחג הפסח, לא הפתיעה רבים בתעשייה. היא מצטרפת להודעת רכבת ישראל מלפני מספר שבועות, לפיה הם יאלצו לצמצם פעילות במספר תחנות בימי שישי בשל מחסור במאבטחים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
נוסעי הרכבת הוותיקים מלינים זו תקופה, מאז חזרתה לפעילות מלאה, על קושי בכניסה למספר מועט של תחנות בשל תורי בידוק ארוכים, ונדמה שברכבת סובלים כעת ממה שכבר ראינו בנמל התעופה בן גוריון מאז שובם של החיים לסדרם אחרי סגרי הקורונה - מחסור בידיים עובדות, בעיקר בתחום הביטחון.
זה כמעט מדהים ששני מקומות מאויימים במיוחד מבחינה ביטחונית במדינה, נתב״ג ורכבת ישראל, בהם אם יתבצע חס ושלום פיגוע - הוא ייחשב לאסטרטגי, אינם מצליחים למלא את סדר כוח האדם הדרוש לשמירה וביטחון. אך מסתבר, שאחרי חל"ת הקורונה יותר ויותר ישראלים צעירים, משוחררים טריים מהצבא, בוחרים שלא לפסוע במסלול שהיה כה מוכר למשוחררים - עבודה בתחום הביטחון.
בשיחות שערכנו עם בכירים ברשות שדות התעופה ורבכבת ישראל, הם מספרים על חוסרים של מאות ידיים עובדות בתחום בשנה האחרונה ומצביעים על מספר מכנים משותפים שגורמים לצעירים הישראלים לא לעבוד בתחום. חלקם עושים זאת מתוך נוחות, אחרים בשל שאיפה לעבודה "רצינית יותר" ואחרים דווקא בגלל אלטרנטיבות שנפתחו בזמן הקורונה. "דור ה-Z הוא דור שיש לו יותר דרישות ופחות רצון לעבוד", טען אחד הבכירים ברשות שדות התעופה.
מחסור בכ-300 עובדי ביטחון ברכבת ישראל
ברכבת ישראל מנסים להילחם כעת בתופעה, בעיקר משום שחסרים להם כ-300 עובדי ביטחון. בכירים ברכבת סיפרו ל-ynet, כי מצבת כוח האדם המלאה הינה 850 מאבטחים, כפי שהיה בימים שלפני הקורונה, אך כעת היא עומדת על 550 מאבטחים בלבד. מי הם אותם 300 חסרים? חלקם הינם עובדי ביטחון לשעבר שלא שבו לעבודתם אחרי משבר הקורונה וחלקם צעירים שהחליטו לוותר על עבודה בביטחון וחפצו בעבודות אחרות.
3 צפייה בגלריה
"הצעירים של היום לא רוצים לעבוד באבטחה, אלא בדיגיטל או בשליחויות". שליח וולט
(צילום: עמית שעל)
ברכבת ישראל עשו בחודשים האחרונים הרבה בכדי למשוך עוד צעירים לעבודה, עם מענק שנתי של כ-5,000 שקל, פתיחת קרנות השתלמות, תוספות שכר לעבודה בסופי שבוע ואפילו עלייה של מעל לעשרה שקלים בשכר השעתי, עומד כיום על 59.12 שקל, אך העובדים לא באים.
"חזרנו לפעול בצורה מלאה במרץ השנה, אבל חלק מעובדי הביטחון לא חזרו וזה קשה לגייס. זו בעיה ארצית של הרבה גופים כרגע, הצעירים של היום לא רוצים לעבוד באבטחה, אלא בדיגיטל או בשליחויות", אומר בכיר במערך האבטחה של רכבת ישראל. "שם הם עובדים פחות קשה ובשעות שמתאימות להם ולא במשמרות כמו אצלנו".
לדבריו, ביטחון כלכלי פחות מעסיק את המשוחררים הטריים של היום ויותר קל להם לקפץ מעבודה לעבודה. "הם באים אבל לא אוהבים את העובדה שצריך לחתום לשנה. זה לא קרה בעבר, לפני הקורונה לא הייתה לנו בעיית כוח אדם, אבל הקורונה שינתה את כללי המשחק. הם שואלים היום האם יש עבודה מהבית? אבל זה לא תחום שאפשר לעבוד בו מהבית, אז הם מחפשים במקומות אחרים".
עוד טען, כי רבים כלל לא רצו לשוב מהחל"ת: "ברגע שהמדינה נתנה מענקים ללימודים ורבים נשארו לגור עם ההורים, שגם עוזרים כלכלית, האופציה של להישאר בבית ולמצוא משהו אחר גדלה. בכלל, האופציות שלהם כיום גדולות יותר, אם זה בוולט או בעבודות אחרות עם יותר גמישות".
ברש"ת מציעים: לימודים אקדמאיים למאבטחים
מי שחוותה בעבר הלא רחוק מצוקת עובדי ביטחון כפי שחווה הרכבת כיום, הינה רשות תחבורתית אחרת, רשות שדות התעופה. עולם התעופה אומנם היה מהנפגעים הבולטים בתקופת הקורונה וצמצום הטיסות העולמי לא פסח על ישראל, אך נתב"ג גם היה אחד משדות התעופה הראשונים ששבו לתפוסת נוסעים מלאה עם יציאה מהמשבר. לעומת זאת, עובדי הביטחון פחות חזרו לעבוד.
כך יצא, שבחודשים הראשונים לחזרת הפעילות, כאשר היו חסרים מעל לאלף אנשי ביטחון בנתב"ג, ראינו עובדי יום עוסקים בפעולות ביטחון. "זה לא היה קל", נזכר גורם בכיר ברשות, "איך שהתחלנו נכנסו לחופשת הפסח ואז לשיא של יוני-יולי-אוגוסט. לא כל אחד יכול לעבוד בביטחון אצלנו כי צריך סיווג מסוים, ככה שאי-אפשר היה לקבל כל אחד ועובדי היום והמטה עזרו".
ברשות, בה עדיין חסרים כ-750 עובדים - ביניהם כמחצית מאבטחים, יצאו מאז חזרת תפעולו של השדה אחרי הקורונה לשני סבבי גיוס, בהם הם מבטיחים למצטרפים וחותמים לשנה עם מגוון הטבות ושכר גבוה. ההטבות הותאמו לאוכלוסיית הסטודנטים בעיקר, וכך לדוגמה הרשות מציעה להשתתף במימון שכר הלימוד האוניברסיטאי עם מענק של 10,391 שקל בתואר הראשון וקצת מעל 14 אלף שקל ללומדים לתואר שני.
״הצלחנו לצמצם את המחסור מאלף אנשי ביטחון למאות בסיבוב הגיוס הראשון ואנחנו בגיוס שני ומאסיבי מתוך הבנה ש-2023 תהיה שנת שיא וגדולה יותר מ-2019 מבחינת טיסות ומספר הנוסעים. עד עכשיו יש התעניינות רבה והרבה מועמדים", סיפר הבכיר.
לדבריו, ברשות לא הופתעו מכך שלא כל העובדים שבו לעבודתם, אך מעט הופתעו מכך שאין אנשים בשוק שרוצים להצטרף. מה שהייתה פעם עבודה בטוחה בשוק העבודה של יוצאי הצבא, כזו שעל כל משרה בה התמודדו 11 מועמדים, הפכה לאחר הקורונה לעוד אופציה אחת מבין רבות עבור צעירים.
"הדור מצא אלטרנטיבות אחרות, הילדים חזרו הביתה להורים כדי לצמצם בהוצאות. זה דור עם דרישות מאוד גבוהות מחד, הם דורשים פנסיה והטבות, ומנגד יש עובדים שיכולים להגיד לך אני 'טס לחו"ל לסוף השבוע אז אל תיתן לי משמרות', ואם אתה מתווכח איתו הוא קם והולך כי הוא יודע שהוא יכול לשוב ארצה אחרי החופשה ולמצוא עבודה מזדמנת במקום אחר".
"הצעירים מחפשים עבודות עם משמעות ואתגר"
בשביל להבין יותר את הסוגייה מבחינה חברתית, פנינו לד"ר גיא הוכמן, ראש התוכנית לכלכלה התנהגותית באוניברסיטת רייכמן, שעורך כעת עבודת מחקר בנושא. "זה משהו שעולה במספר מחקרים, כל העבודות של הצעירים בין אם זה באבטחה או במרכזיות טלפוניות, חווים כעת מצב של קושי בהשגת עובדים ושמירתם. הדור הצעיר הוא קצר רואי והקורונה רק הגדילה את התופעה.
"הצעירים אומרים לעצמם: 'אז לא תהיה לי עבודה משמעממת'. הם רוצים 'אקשן' ואת ה'כאן ועכשיו', ולא קביעות ודברים כאלו. הקורונה ומה שקרה בה הראו להם מחד שזה אפשרי לשבת בבית או בחוף הים ולקבל כסף, ומאידך גם חיזקה אצלם את התחושה שהכל יכול להיגמר די במהירות, אז למה לעבוד קשה בעבודות כאלו?", טען ד"ר הוכמן.
לדבריו, "הם מחפשים עבודות עם משמעות, עם אתגר ופחות את עבודות הסטודנט ה'קלאסיות'. תוסיף לכך את העובדה שחלקם שבו לגור עם ההורים, ולכן אין להם היום מצוקה כלכלית, ותקבל את הסיטואציה כמו בעבודת האבטחה.
"אם דיברנו על ההורים, אז לצד הרצון של הצעירים לא לחשוב קדימה, אלא על הכאן ועכשיו, אנו רואים שילוב של הורים שרוצים לגונן על ילדיהם - אולי יותר מידיי. כשאנחנו התגייסנו, לא היו ימי הורים בצבא ולא באוניברסיטה, כמו שיש היום. זה טוב שההורים דואגים להם, אבל זה קצת מוריד את האחריות ואת העצמאות מהילדים", טען ד"ר הוכמן.
