למשה רוזנבלום יש הרבה מה לומר לבעלי הקניונים בישראל. עד לפני חודש וחצי הוא היה, במשך 12 שנים, מנכ"ל חברת קניוני עופר של קבוצת "מליסרון", ונחשב לאחד ממנהלי הקניונים הבכירים, הוותיקים והמנוסים ולמומחה בתחומו, עד שפרש על רקע אי-שביעות רצון מיחסיו עם המנכ"ל החדש של הקבוצה, אופיר שריד.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
רוזנבלום - מעניין, מקורי וחד - מותח ביקורת על החשיבה הקיימת של מנהלי הקניונים היום. "קבוצות הניהול של הקניונים צריכות לעשות חשיבה מחדש", הוא אומר. "היום מה שמעניין הוא רק הכסף. אין הבנה של הצד השני - השוכרים והצרכנים. אין אנושיות, אין חמלה. מה שמעניין הוא ה-N.O.I, ההכנסות התפעוליות נטו. לא מסתכלים על זה שהעסק צריך להרוויח ולשרוד. לא כולם הראל ויזל. 80% מרווחי הקניונים בשנה האחרונה באים מ-20% בלבד מהעסקים. לא כולם הרוויחו". דברים קשים, שנאמרים בקול שקט וללא חת.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רוזנבלום, שהיה גם משנה למנכ"ל "מליסרון" וניהל קבוצה של 18 קניונים (בהם קניון רמת-אביב, הקריון בקריית ביאליק, הקניון הגדול בפתח-תקווה ועוד), עזב תפקיד בכיר, נוח ומניב. בריאיון ראשון מאז ההודעה על פרישתו באוגוסט 2021 הוא מתפנה לדבר על הסיבות, וגם על מצב הקניונים, עתידם ויוקר המחיה.
בוא תענה לי סוף-סוף על השאלה הכי מעצבנת: מי אשמים במחירים הגבוהים בארץ? הקניונים, הרשתות, הספקים?
רוזנבלום: "בקניונים אני לא רואה תאוות בצע בתחום שכר הדירה. שכר הדירה של ווסט סייד בלונדון לא נמוך מזה של קניון רמת אביב. מה שיותר יקר הוא דמי הניהול, בפער של פי שניים עד פי שלושה. 100-80 שקל למ"ר בממוצע, לעומת 30-20 שקל למ"ר בחו"ל. האבטחה והניקיון של הקניונים בארץ יקרים יותר, כי הישראלים לא מקפידים על הניקיון. גם החשמל והארנונה יקרים יותר, ואנחנו מוציאים יותר על שיווק - הלקוח הישראלי אוהב לקבל מתנות כשהוא קונה.
"יש גם בעיות שלא קשורות בקניונים - ההובלה שהתייקרה, כוח האדם שחסר למרות ששכר המוכרים עלה מ-28 ל-40 שקל לשעה. להיות שליח בוולט יותר אטרקטיבי, הוא מרוויח פי שניים ויותר. וולט הפכה למעסיק הגדול ביותר בגוש דן וזה מייצר בעיה. עלויות נוספות גדלו, כמו דרישות הספקים ושכר הדירה שעולה כי הקניונים ממקסמים הכנסות. התמונה הוורודה של 2021 לא תחזור ב-2022. אם מיליון וחצי איש נוסעים לחו"ל בפסח, הם יקנו שם".
עלות שכרך השנתית הייתה גבוהה אפילו מזו של בעלת "מליסרון", ליאורה עופר: 4.6 מיליון שקל, לעומת 3.9 מיליון.
"כשהגעתי ל'מליסרון' שווי החברה היה 5 מיליארד שקל עם מינוף של 72%. כשעזבתי השווי היה 18 מיליארד שקל עם מינוף של 46%. אל תשכחי שליאורה, כבעלים, מקבלת דיבידנד מהחברה-אם, והיא לא עובדת בניהול ובשיווק החברה. גם לה, מבחינתי, מגיע הרבה יותר. בכל מה שניהלתי ועשיתי קיבלתי שכר הוגן ואני לא צריך להתנצל. כשיולי עופר קנה את 'מליסרון' הוא שילם 5 מיליון שקל, והשאר היסטוריה. הוא ידע לבחור צוות ניהולי ושיווקי, וליאורה המשיכה את דרכו ומגיע לה שאפו אחד גדול".
בווטסאפ ששלחת למאות ממכריך לפני שהודעת על פרישתך כתבת: "כאשר יש סתירה בין מצפון לבין משרה, איך בסבך יתנהגון איש הגון ולא הגון, איש הגון באין ברירה יתפטר מהמשרה, ואדם בלתי הגון יתפטר מהמצפון". למה התכוונת?
"לא התכוונתי לליאורה. היא בעלת החברה, ולא המנהלת שלה. מקום חם שמור לה בליבי, לאביה ולילדיה. הכוונה באיש בלתי-הגון הייתה אליי. אם הייתי נשאר, הייתי חייב להתאים עצמי למנכ"ל החברה, והייתי פוגע במצפון שלי".
פרט יותר בבקשה. מי שמכירים אותך מקרוב אומרים שרצית להתמנות למנכ"ל "מליסרון", והרגשת מתוסכל מזה שהמנכ"ל החדש, אופיר שריד, נמצא מעליך כסוג של בייביסיטר.
"לא רציתי להיות מנכ"ל החברה. שאלו אותי. לא מעניין אותי להתעסק בשוק ההון. אני אוהב מאוד את מה שאני עושה, ובכך אני בין הטובים בארץ. אופיר התמנה להיות מנכ"ל אחרי שהיה סמנכ"ל הכספים. הוא אכן הפך לסוג של בייביסיטר, וזכותו. ראינו שאנחנו לא רואים את הדברים בעין אחידה. תפישת העולם שלו היא שאני יותר מדי חבר של השוכרים, ושהקניונים צריכים יותר למצות את שכר הדירה. לא הגענו לעמק השווה. אני לא קובע מי הצודק, אבל עובדה שהחיוך ירד מפניי. החלטתי שבגיל 65 צריך לבוא עם חיוך לעבודה".
מי שמכירים אותו אומרים שהעובדה שעבר שני צינתורים בשנים האחרונות חיזקה את החלטתו לעזוב. "מה הוא צריך את השלישי? הוא מסודר בחיים. ויהיו לא מעט שיתדפקו על דלתו בבקשת סיוע להקמת קניונים", אומר מי שהיה זכיין בקניונים רבים.
רוזנבלום: "החלטתי שלא צריך לעשות מלחמה ולפגוע בבעלת הבית, כי מי שייפגע מהמצב יהיו העובדים והשוכרים שלי. הפחד הגדול ב'מליסרון' היה שאני הולך לעזריאלי. כשליאורה פנתה אליי בנושא, השבתי שאני לא הולך לנהל מחר קבוצת קניונים. דנה עזריאלי (בעלת שליטה ויו"ר - ש"ח) לא פנתה אליי. גם לה, אגב, אני מעניק שאפו אחד גדול. אף אחד לא האמין שהיא תיכנס לנעליים של אבא שלה (דוד עזריאלי - ש"ח) ותעשה מה שעשתה לקבוצה".
בעבר היו לך לא מעט פרידות סוערות וסכסוכים מתועדים. כשהיית מנכ"ל חברת קניוני ישראל של בריטיש ישראל עזבת ל"מליסרון" בטריקת דלת בעקבות סכסוך עם עמיר בירם, מנכ"ל בריטיש. חודשים דיברתם רק באמצעות אנשי קשר. דרשת קומת משרדים נפרדת כדי שלא להיתקל בו. שנה אחרי שעזבת, "מליסרון" רכשה את בריטיש.
"מזמן התפייסנו. בא מנהל ומודיע על עזיבה, יש עליות ויש ירידות, וזה קיים".
שנת הקורונה השנייה עשתה טוב לבעלי הקניונים. ב-2021 רשמה "מליסרון" רווח שיא של 1.5 מיליארד שקל, לעומת הפסד של 250 מיליון שקל ב-2020. "את 2021 אני בהחלט יכול לזקוף לזכותי, אם כי כל הצלחה היא לא מופע של איש אחד, היא שייכת לכל העובדים", אומר רוזנבלום. "ב-32 שנותי בענף לא זכיתי לראות התנפלות כזאת של לקוחות".
מי שהפתיע אותו, לדבריו, היה שוק מוצרי היוקרה, "שעלה מאוד, בגלל פריחת ההייטק. אולי מכיוון שלקוחות הקטגוריה הזו קונים בחו"ל, וחו"ל לא היה. לנציגי מותגי היוקרה השנה האחרונה הייתה הכי טובה בישראל - 'רולקס', שם מחכים שנתיים לדגמים מסוימים, 'לואי ויטון', 'פולו רלף לורן', 'פקטורי 54'. במקביל, בקבוצות 'קסטרו' ו'רנואר' הכניסו דור צעיר שעושה עבודה מדהימה. גם תחום הספורט והראל ויזל (בעלים ומנכ"ל פוקס-ויזל – ש"ח).
"הרוויחו גם רשתות הבייסיק כמו 'דלתא' ו'תמנון'. הרשתות המתמחות באופנת מבוגרים, כמו 'גולברי' ו'קרייזי ליין', ירדו להערכתי ב-20%-30% במכירות – הלקוחות עדיין חוששות להסתובב בחנויות".
אילו רשתות פישלו?
"לא חסרות. 'מיניסו' לדוגמה, הייתי בטוח שתצליח בישראל. אין ביקור שלי בחו"ל שאני לא קונה בה. בארץ אני לא מוצא בה את עצמי. קניינות לקויה, הניהול מתחלף כל הזמן. רשת הקוסמטיקה האיטלקית 'קיקו' (בזיכיון של קסטרו – ש"ח) לא התרוממה, ודווקא בענף שבו היבואנים מקימים רשתות ומגיעים לפדיונות גבוהים. ריזרבד שהביאה קבוצת H&O - אמרו לי שזו 'זארה' הפולנית - לא התרוממה".
מהו לדעתך הפתרון ליוקר המחיה? האם תועיל כניסת רשתות זרות כמו "קארפור"?
"הכנסת 'קארפור' היא צעד נכון. הנון-פוד שלה אטרקטיבי. היא תביא חוויית קנייה שונה ברמת המחירים, התמהיל, סידור המדף, אבל שלא נחשוב שיהיה פה מהפך. יש כבר היום בישראל סופרמרקטים שנותנים חוויית קנייה מדהימה. אין צורך במבול רשתות זרות, אחת מספיקה. אין סיבה להילחם על כניסת וולמארט. מרשתות חו"ל חסרות בארץ 'לולו למון', 'אלו יוגה', 'יוניקלו', 'אינטרספורט', שמתמחה בעיקר באאוטדור - תחום שהקורונה עשתה לו נפלאות. גם ל'דקטלון' יש את המוצרים האלה, אבל 'אינטרספורט' יקרה יותר ופונה לקהל אחר. חסרות מאד גם 'ספורה' בקוסמטיקה ו'אינטימיסימי' בהלבשה תחתונה".
אחת הפגישות הזכורות לי עם רוזנבלום הייתה בעת שהיה מנכ"ל שבעת הכוכבים, הקניון שנחשב ל"נעבעך" של הרצליה אחרי שמוטי זיסר המנוח פתח את קניון ארנה ב-2003, ולבסוף היכה את קניון ארנה שוק על ירך. רוזנבלום רצה אז להראות לי חידוש בנוף הקניונים הישראלי: חניה מיוחדת לאמהות ולילדים סמוך לכניסה לקניון.
"זו המצאה שלי", הוא נזכר עכשיו בגאווה, "שנולדה כשראיתי אם שחיכתה עם התאומים הקטנים שלה ברכב עשר דקות כדי שתתפנה חניה ליד הכניסה, ובדיוק כשהתפנתה חניה נכנס לתוכה בחור צעיר - והיא פרצה בבכי".
באופן דומה נולד אצלו הרעיון להתקין בקניון שירותים נפרדים לילדים, שבהם הורה יכול להיכנס גם עם ילד בן המין השני. "סבתא ניגשה אליי באחד הקניונים וביקשה ממני לבדוק מה קורה לנכד שלה שנכנס לשירותים. התברר שהוא נרדם על האסלה", הוא מספר.
"מתאים למשה לחשוב מחוץ לקופסה", אומר לי אחד הזכיינים הוותיקים בקניונים. "כמו מה שקרה למזרקה בקניון רמת אביב. כולם היו משוכנעים שמדובר ברכיב יפהפה בקניון, אבל רוזנבלום בא ואמר שמדובר בשטח מבוזבז. לקח לו זמן לשכנע, אבל המזרקה פינתה את מקומה לבית קפה מכניס".
"רוזנבלום הוא מנהל מקצועי, שמבין בתמהיל של קניונים בצורה יוצאת דופן", אומר עליו הראל ויזל. יעקב הלפרין, מבעלי אופטיקה הלפרין, אומר כי "פרישתו היא בהחלט אבדה ל'מליסרון'. הוא מקצוען בלגרום לסוחר שיחייך ולא יהיה רק מסחטת כסף. אין בעולם העסקי הרבה אנשים כמוהו, שתמיד יחזרו אליך אחרי שהתקשרת".
אבל הוא בכלל לא התכוון לעסוק במסחר. הוא רצה להיות מורה. הוא למד בטכניון תואר בהנדסת תעשייה וניהול ומערכות מידע, ואף לימד בתיכון מערכות מידע ומחשבים, אלא ש"נזרק" מהמערכת כי לא הייתה לו תעודת הוראה.
דריסת הרגל הראשונה בתחום הקניונים הייתה ניהול "קניותר" בנס ציונה. הקשר עם משפחת עופר נוצר בתחילת שנות ה-90, כשהיה מנכ"ל הקריון בקריית ביאליק, והאחים עופר רכשו חלק ממנו. הקשר התהדק, רוזנבלום ניהל את עסקי המשפחה, ובהמשך עזב לנהל את קניון ערים בכפר-סבא ואחר כך את קניון שבעת הכוכבים. משם התקדם לניהול קניוני בריטיש ישראל.
הוא נחשב מנהל דעתן וריכוזי מאוד, שעובד עם צוות קטן ונאמן. "אני איש חזק עם חזון, שמשנה קניונים", הוא אומר. אשתו היא עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"לית ומייסדת ארגון "משפחה חדשה", והם גרים ברמת חן, בבית שבנה אביו ב-1961. "ב־2009, כששלושת הילדים גדלו ויצאו מהבית שגרנו בו בשוהם, חזרתי לבית שבו גדלתי ברמת חן. שיפצתי בפנים והשארתי את החוץ, מתוך נוסטלגיה".
במה אתה גאה?
"שבשנותיי ב'מליסרון' טיפלתי במצוקות האישיות של העובדים, עזרתי לשוכרים להביא מותגים בינלאומיים, וגיליתי את הפוטנציאל של עסקים קטנים. ב-2002 שאל אותי הראל (ויזל) אם אני מכיר עסק קטן טוב עם פוטנציאל להפוך לרשת גדולה, כי הוא חייב להכניס משהו נוסף לפוקס. אחרי יומיים באו לפגישה המייסדות של 'ללין', מירב כהן ורויטל לוי צוברי, ואמרו שהן בקשיים מול הבנק. הפגשתי בינן לבין ויזל. מיד הוא נתן להן צ'ק לסגור את חובן, והודיע שהוא פותח עשר חנויות ללין בעשרה קניונים שמשה יאשר לו. והשאר היסטוריה".
בתקופת הקורונה אמרת שהקניון צריך להשתנות.
"כדי שקניון יתאים לצרכים צריך לחשוב 5-3 שנים קדימה. לצערי הרב, מעט מאוד מבעלי ומנכ"לי הקניונים חושבים לטווח כזה. למשל, עכשיו עוברים לרכבים חשמליים. כמות החשמל שיש בכל קניון עצומה, והוא לא מנצל אותה בלילה. למה לא להפוך את החניונים, כשהקניונים סגורים, למרכזי הטענה בתשלום לרכבים חשמליים? לרוב הקניונים בישראל יש גם גגות פנויים ולא מנוצלים. לא שווה לבנות עליהם דירות להשכרה? מלונות?
"עוד שינוי: להעצים את הקניון כדי להעלות את ההכנסה, ואולי זה יאפשר להוריד את שכר הדירה. מדי יום נכנסות 60־80 משאיות ומכוניות הובלה לקניונים הקטנים ועד 120־150 לגדולים. לחנות אופנה בינונית המשאית פורקת שתי עגלות עם מוצרים ויוצאת לקניון הבא, נסיעה של שעה וחצי. חייבים לשנות את השיטה: שהמשאית של חברת השינוע, או של הקניון, תאסוף את הסחורה לכל החנויות מכל המרלוגים, ובמקום 60 משאיות יגיעו לקניון ארבע. כמה משאיות את מורידה מהכבישים? כמה דלק את חוסכת? בשטחי הפריקה והטעינה שייתפנו אפשר להקים מחסנים להשכרה או חניות נוספות.
"אופנת היד שנייה הולכת וגדלה, הקניונים צריכים להכניס אותה. נכון להיום אין עדיין קניונים עם חנויות יד שנייה - שמרנות של המנהלים. אם לא תתאימו את היצע הסחורה לקהל המטרה, הקניון ייפול. וזה מה שלא מבינים מרבית בעלי הקניונים. רוצים את הכסף המיידי".
כל הקניונים של היום ישרדו?
"לא. הבעיה היא של הקניונים בגודלי הביניים - 15,000־20,000 מ"ר - שאין להם עתיד במתכונתם הקיימת. הקניון השכונתי הופך לקניון של היומיום, וקמים רבים כאלה. סוד ההצלחה - לא צריך להתניע את הרכב. אם כבר מניעים, רוצים את הקניון הגדול. והבינוניים? יהפכו מיותרים. 'לב אשדוד' של 'מליסרון' ייהרס ובמקומו יקומו כ־600 יחידות דיור ומרכז מסחרי, כי קמו בעיר שני קניונים גדולים שייתרו אותו. 'לב חדרה' של 'מליסרון' היה אחלה קניון, במרכז העיר, אבל לידו נבנה 'מול החוף' - קניון עוצמתי. יצטרכו להקטין את 'לב חדרה' כדי שיוכל לשרוד, להפחית את שכר הדירה, או להפוך את הקומה השנייה לקומת משרדים, חדר כושר וכו', או להרוס ולהרים בית מגורים עם קניון קטן למטה".
ומה עם האונליין? למה הוא לא מטופח מספיק?
"קניון שלא יאפשר ללקוחותיו לבצע הזמנות בחנויותיו באונליין ולקבל אותן הביתה, או להגיע לאסוף אותן ב־11 בלילה כשהחנויות סגורות - יהיה בבעיה. היום השילוב הזה נמצא עדיין בשוליים, בגלל הלוגיסטיקה, בגלל חשש השוכרים שהפדיון מהאונליין ייכנס לסך המכירות החודשי ויעלה את שכר הדירה, ובגלל חשש של בעלי הקניונים שהקניון יתייתר. אבל אסור לעצום עינים מול האונליין, כי הוא יגדל. על הקניון ליזום שילוב בין הזמנות האונליין למכירות בחנויות, ולאפשר לצרכנים להיכנס לחנויות דרך האונליין, ולבחור אופציה לאיסוף בשעות הפעילות, במשלוח הביתה, או בלילה כשהחנויות סגורות.
"הקניון צריך לעזור לשוכרים להפעיל שירותי איסוף בלילה, ולאפשר שליחות משותפת של חנויות שונות לבתי הלקוחות. על ההנהלה להכליל את האונליין בצורה שלא תקפיץ את שכר הדירה של החנות. נכון להיום מבינים את הצורך להשתנות בצורה הטובה ביותר רק ברשת הקניונים והמרכזים המסחריים של 'ביג'".
הרגלי החיים שלנו ישנו את המסחר?
"בהחלט. הרכבת הקלה בגוש דן תביא לכך שקניון TLV יהיה בחמישייה הפותחת. בנוסף, הוא בגודל נכון ובלב אוכלוסיה צעירה. קניון רמת אביב, הקרוב לליבי כי אני מלווה אותו כמעט מיום הקמתו - לרכבת הקלה תהיה תחנה מולו, ואוכלוסייה גדולה שלא נחשפה אליו תגיע בקלות. גם הבנייה במתחם שדה דב תתרום, כמו גם המגדלים שייבנו במקום 'בנייני הרכבת' הסמוכים. האוכלוסייה של רמת אביב נעשית יותר צעירה, ובצומת גלילות עומד להיפתח קניון ענק. אם המנכ"ל לא יבצע שינוי משמעותי בקניון, הוא ילך אחורה. הוא צריך ללמוד את הרגלי הקנייה של האוכלוסייה הצעירה המבוססת.
"לדור החדש אכפת מאיכות הסביבה, שירות, נראות, ופחות מהמחיר. יש מקום להכניס חנויות יד שנייה ואפילו מחלקות להשכרת בגדים. הדור הצעיר שוכר בגדים. בסניף 'אמריקן איגל' ב'טיים סקוור' במנהטן, בקומה מינוס 1, תמצאי פעילות ערה של השכרת בגדים בשתי רמות מחיר - חדש או מחודש. הייתי מקיים סקר בקרב גילאי 12־20 כדי לבדוק איזה מותג מדבר אליהם יותר - 'לולו למון' או 'אלו יוגה', ועושה שמיניות באוויר שאם הרשת תפתח חנויות משלה בארץ, הראשונה תהיה בקניון רמת אביב".
איך בונים תמהיל של קניון?
"קודם חובה לבדוק מה מצב האוכלוסייה. אם היא צעירה, מוטת משכנתאות - ללכת על הבייסיק, וחובה סניפים של 'אורבניקה' ו'תמנון'. הקניון הוא מדע מדויק, אם יש בו חנות שלא עובדת, היא תשליך על כולו. מנהל צריך להיות מודע לאוכלוסיות השונות שמגיעות ולכבדן.
"הקניון הגדול של פתח-תקווה נמצא סמוך למרכזי אוכלוסייה חרדים, אבל הם לא הגיעו אליו. קרוב משפחה חרדי העיר לי, שאקפיד שלמסעדות הכשרות יהיה מגוון הכשרים למהדרין, וזה עבד. מצד שני, מגיעה למקום אוכלוסייה ערבית גדולה, ואני עמדתי על המשמר שלא תיפגע. בקניון גבעת שמואל, גם אם איננה חרדית, אל תתירו ללקוחות להסתובב בקניון בבגדי יוגה, מה שהן כן יכולות לעשות ברמת אביב. אנחנו לא משטרת אופנה, אבל תפקידנו לכבד".
מה הסיכוי של עסקים קטנים מקומיים ואלמוניים להצליח בקניונים של היום?
"תכניסו את 'צ'לסי' לקניון רמת אביב ותראו איך החנות הזאת תצליח. 'צ'לסי' (עסק של אופנת יד שנייה עם שני סניפים, בגן החשמל בתל-אביב ובגבעתיים - ש"ח) עושה עבודה מדהימה. לבתי קפה קטנים שנותנים קפה ומאפה ושירות חווייתי יש סיכוי להצלחה. חנות רחפנים, אם תיפתח בקניון רמת אביב, תצליח.
"מצד שני, גם בעלי החנות הקטנה הבודדת צריכים לדעת איפה ואיך לפתוח. השגיאה מספר אחת היא לפתוח בקניון הכי מדובר. צריך לדעת ולהבין מי קהל הלקוחות. למעצבת אופנה לדתיות-לייט יעצתי לפתוח בקניון גבעת שמואל, שם מרוכזות ההייטקיסטיות ועורכות הדין הדתיות-לייט. אל תפתח חנות קטנה ליד חנות גדולה. בראש ובראשונה אל תפתח ליד סופר-פארם, שהיא בית ספר לקמעונאות. החנות הקטנה תלך לאיבוד לידו".
"בקניון גבעת שמואל, גם אם איננה חרדית, אל תתירו ללקוחות להסתובב בקניון בבגדי יוגה, מה שהן כן יכולות לעשות ברמת אביב. אנחנו לא משטרת אופנה, אבל תפקידנו לכבד את כל האוכלוסיות"
מה עכשיו?
"הקמתי חברת ייעוץ, 'חברת רוזנבלום להשבחת מסחר וקניונים', שמייעצת לשוכרים ולמקימי קניונים בארץ ובחו"ל, ביניהם למשפחת דבאח, שבונה קניון בדיר אל-אסד, לקניוני משפחת דמרי בדרום, ולשני קניונים בניו־ ג'רסי ובאירופה. אני מייעץ למספר רשתות בישראל, בהן 'בורגר ראנץ'', קבוצת 'אירני' ו'תמנון'.
"אני גם מרצה, וכל יום ראשון, היום החשוב לי ביותר, אני עוסק בתרומה לקהילה, בייעוץ לעמותת 'כנפיים של קרמבו', לבית חולים תל השומר - איך לשפר את הקניון שבמקום ועוד, ויש לי גם בן דוד שכל מה שהוא מבקש אני עושה - אורי לופוליאנסקי, מייסד 'יד שרה'. לו אני עוזר בשיווק וסיום מלון ראשון וייחודי שייפתח בקיץ בירושלים, עם 213 חדרים, כולם מונגשים ומיועדים למשתחררים מבתי חולים שזקוקים לשיקום וסיוע לפני שהם מגיעים הביתה. המלון ינוהל ברמה מלונאית גבוהה, אבל מחיר האירוח יהיה סמלי".
מקניוני עופר נמסר בתגובה: "מאחלים למשה ולכל בית ישראל חג שמח".
פורסם לראשונה: 07:19, 15.04.22
