איש אינו יודע בוודאות מדוע ניתוח קיסרי נקרא כך. הדעה הרווחת היא שבשיטה זו ילדו את יוליוס קיסר, ומאז כל התינוקות שנולדו בניתוחי לידה בשיטה זו נקראים על שמו. אלא שהמיתוס הזה אינו נכון, משום שהמושג "ניתוח קיסרי" נולד 700 שנה לפני שיוליוס קיסר נולד. אחרים מציעים הסבר למקור השם, מהמילה הלטינית "קאיסיוּס" – חַתוּך/כַּרוּת, כלומר מדובר בניתוח שמלווה בחיתוך.
כך או כך, על עובדה אחת אין מחלוקת, מעל 20% מכלל הלידות בעולם המערבי מתבצעות בהליך הזה, ולפי נתוני משרד הבריאות, שיעור הניתוחים בישראל עומד על כ־40 אלף לידות מתוך מעל 180 אלף לידות בשנה.
בעוד בעת העתיקה הניתוח הקיסרי נועד לחלץ את העובר המת מרחם אימו שנפטרה, כדי שזאת לא תהווה עבורו ארון קבורה - כיום אין מחלוקת שהניתוח הקיסרי מתבצע במטרה להציל ממוות או למנוע נזק בלתי הפיך אצל האם והעובר.
3 צפייה בגלריה
ד"ר מיכל מוזר והתינוק אור שמעון שבשביץ, בנם של אורטל ואריק שבשביץ. מרכז רפואי מאיר
ד"ר מיכל מוזר והתינוק אור שמעון שבשביץ, בנם של אורטל ואריק שבשביץ. מרכז רפואי מאיר
ד"ר מיכל מוזר והתינוק אור שמעון שבשביץ, בנם של אורטל ואריק שבשביץ. מרכז רפואי מאיר
(צילום: ד"ר נתן ארגמן)
יחד עם זאת ניתן למנות בין הגורמים לעלייה בשיעור הניתוחים הקיסריים את הבטיחות הרבה ביותר בניתוח, העלייה בגיל היולדות והריונות בסיכון גבוה, השימוש בניטור וזיהוי מצוקה עוברית במהלך הלידה, דרישת נשים לניתוח קיסרי אלקטיבי (כלומר: באופן מתוכנן) וגם את העלייה במספר התביעות המשפטיות במיילדות. אז למה לא ללכת על בטוח? מהנתונים עולה, כי העלייה באחוז הנשים שילדו בניתוח קיסרי בעבר מביאה אף היא לעלייה בשיעור המנותחות כיום בהריונן השני והשלישי.
החלטה על ניתוח קיסרי מתקבלת מראש לפני הלידה או במהלכה, כאשר מתפתחים סיבוכים ומתגלים סימני מצוקה של העובר. זה קורה כאשר הלידה מתקדמת בקצב איטי מדי, כשהיולדת מותשת וכוחות הלידה שלה אינם מספיקים לקיום לידה רגילה, כישלון בלידה מכשירנית, קרע ברחם, עובר הנמצא בסיכון, סבל עוברי שנגרם בגלל הפרעות בחמצון, צניחה של חבל הטבור, היפרדות שליה קשה, שלא מאפשרת מהלך לידה רגילה, וכן מצבים פתולוגיים של העובר כמו מצב עכוז.
מהלך הניתוח: ניתוח קיסרי נעשה בדרך כלל בהרדמה אזורית: אפידורל או ספינלית, ולעיתים נדירות בהרדמה כללית. בניתוח מבצעים חתך רוחבי בשיפולי הבטן, ומבוצעת הפרדת השכבות השונות. חלק זה של הניתוח אורך זמן קצר - בדרך כלל כמה דקות. בעבר היה מקובל לבצע חתך אנכי, אולם כיום מנסים להתחשב בגורמים אסתטיים, ולכן מבצעים כמעט תמיד חתך רוחבי המוסתר על ידי קו הביקיני. במהלך הניתוח פותחים את דופן הבטן ומגיעים לרחם, מחלצים את העובר ואת השליה ומנתקים את חבל הטבור.

עור לעור

במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא מקדמים את נושא הניתוחים הקיסריים באווירה ידידותית, והם מכונים גם בשמות: "ניתוחים באווירה טבעית" או "עור לעור". הכוונה לתהליך הרפואי שמתקיים באווירה מתאימה ובתנאים נכונים, מה שמצליח להפוך בן רגע את כל הנושא לחוויית לידה מרגשת וטובה עבור היולדת ובן זוגה.
התהליך כולל, בין היתר, שימוש במסך שקוף או הנמכת הווילון שמאפשר ליולדת לראות את יציאת התינוק, ואף שרוול מיוחד סטרילי שמאפשר לה לגעת בו במהלך הלידה הקיסרית עצמה. לאחר הוצאת התינוק הוא מועבר על ידי המנתחים למיילדת, אשר מניחה את התינוק על עור החזה של האם, שם הוא יוכל להישאר זמן מה. בזמן זה הניתוח נמשך כרגיל. המלווה של היולדת, אם ירצה, יכול לחתוך את חבל הטבור בעזרת המיילדת. בסיום הניתוח היולדת מועברת לחדר ההתאוששות, והיילוד מועבר למלווה וייפגש שוב עם אימו כשתעבור למחלקה.
"במסגרת קיסרי ידידותי, היולדת בוחרת להיות חלק בלתי נפרד מהתהליך, לצפות ברגע הקסם שבו תינוקה מגיח לאוויר העולם, עוטפת אותו ומחבקת אותו מיד לאחר הניתוח, המלווה שלה משתתף באופן פעיל ובמידה שרוצה לחתוך את חבל הטבור, הוא עושה זאת, וביחד הם נוצרים רגעים מאושרים במיוחד", מסבירה פרופ' טל בירון־שנטל, מנהלת אגף נשים ויולדות במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית. לדבריה, "השינוי שמתחולל אצל דור של נשים צעירות, שמשתתפות באופן פעיל בתהליך, הוא מבורך. זהו דור מדהים, שטומן בחובו בשורות, ועל אף שרובנו לא חלק מהדור הזה – הגשר בין העולמות, ובמיוחד במקום הכי משמח בבית החולים, מיוחד עוד יותר".
3 צפייה בגלריה
יעל מלכה, פברואר 2021 ,מרכז רפואי מאיר
יעל מלכה, פברואר 2021 ,מרכז רפואי מאיר
יעל מלכה, פברואר 2021 ,מרכז רפואי מאיר
(צילום: ד"ר נתן ארגמן)

דברים שחשוב לדעת:

במחלקת היולדות במרכז הרפואי מאיר מנפצים את המיתוסים הרווחים סביב נושא הניתוח הקיסרי, ומדגישים את הדברים שחשוב לכל יולדת לדעת לפני הרגע הגדול והמרגש. לגזור ולשמור:
1. האם יש הגבלה על כמות הניתוחים הקיסריים שאישה יכולה לעבור?
"כיום לא מקובל לנקוב במספר ניתוחים קיסריים שמותר לעבור, ויש מקום לדון בכל מקרה לגופו, אך חשוב להיות מודעים לכך שככל שמספר הניתוחים הקיסריים עולה, כך עולה משמעותית גם הסיכון לסיבוכים. בדרך כלל, ככל שמבוצעים יותר ניתוחים באותו אזור, כך נוצרות הידבקויות קשות יותר, עם סיכון רב יותר לפגיעה באיברים סמוכים, ועולים הסיכונים לדימומים, אשר עלולים לגרום לאובדן הרחם ולעיתים אף לסכן חיים. יש לדון בכל מקרה באופן פרטני, בהתאם לתוכנית המיילדותית האישית של כל יולדת, ובהתאם למצב האגן שלה לאחר הניתוחים הקודמים".
2. האם אפשרי ללדת בלידה טבעית אחרי ניתוח קיסרי?
"עם השנים האמירה 'פעם קיסרי תמיד קיסרי' השתנתה, ולאישה שנותחה ניתוח קיסרי אחד, יש אפשרות ללדת בלידה רגילה. נכון שישנם סיכונים בלידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי, הנובעים בעיקר מהחשש כי החתך שנעשה ברחם בניתוח, ייקרע במהלך לידה רגילה. יחד עם זאת אישה שנותחה, בהחלט יכולה ללדת בלידה רגילה, זאת כתלות לסיבה שבגינה נותחה בפעם הראשונה. במרכז הרפואי מאיר מעודדים לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי כל עוד זה מתאפשר, וחשוב לזכור כי במקרים אלו יש להמתין שנה בין הניתוח ובין כניסה להיריון נוסף. במקרים שבהם מתוכנן ניתוח קיסרי שני, אין צורך להמתין פרק זמן זה בין ההריונות".
3. הידבקויות – מה זה?
"הידבקויות הן כינוי לרקמת צלקת הנוצרת בתוך הבטן בין האיברים השונים. 55% מהנשים מפתחות הידבקויות לאחר ניתוחי בטן. הידבקויות עלולות לגרום לכאבי בטן, לבעיות פוריות ולחסימות מעי. כמו כן הידבקויות מקשות על ניתוחים חוזרים ומעלות את שיעור הסיבוכים הניתוחיים. בשל שכיחות הבעיה וחומרתה, פותחו במשך השנים מספר אמצעים רפואיים במטרה להפחית היווצרות של הידבקויות. המוצר הנחקר ביותר בתחום זה הוא ה־Interceed מתוצרתJhonson & Johnson. מדובר במעין תחבושת, היוצרת שכבת הפרדה בין אזור הניתוח ובין הרקמות הסמוכות, אשר הוכחה במחקרים רבים כבעלת יכולת להפחית הידבקויות ללא תופעות לוואי מסכנות. כאמור, קיימים בשוק תכשירים נוספים. לצערי, עדיין אין מספיק מחקרים שבדקו את יעילות המוצרים הללו במניעה של הידבקויות בניתוחים קיסריים חוזרים. יש מקומות שבהם המוצר נמצא בשימוש קבוע, ויש שבאופן מחקרי בלבד".
4. היריון מרובה עוברים מחייב ניתוח קיסרי?
"היריון של תאומים אינו מחייב ניתוח קיסרי, ואנחנו, במרכז הרפואי מאיר, אף מעודדים לידה רגילה של תאומים. זאת מבוצעת בחדר ניתוח על מנת להיות ערוכים לכל מקרה שיתפתח במהלך הלידה, וחשוב לזכור, כי כדי להתחיל לידת תאומים באופן רגיל, חשוב שהעובר הראשון ימוקם במצג ראש ולא עכוז. במקרים אחרים, של שלושה עוברים ויותר, יתבצע ניתוח קיסרי".
3 צפייה בגלריה
  אלאא מנצור, מאי 2021 - מרכז רפואי מאיר
  אלאא מנצור, מאי 2021 - מרכז רפואי מאיר
אלאא מנצור, מאי 2021 - מרכז רפואי מאיר
(צילום: ד"ר נתן ארגמן)

5. אפס הפרדה לאחר ניתוח קיסרי.
"מייד לאחר הלידה היולדת יכולה להחזיק את התינוק ואף להניקו. לאחר התאוששות קצרה בחדר הניתוח היא יכולה לעבור עם התינוק לאפס הפרדה, כשמשך האשפוז הוא לרוב שלושה ימים לאחר ניתוח קיסרי. במרכז רפואי מאיר אנו מעודדים את הנשים לקום מספר שעות לאחר הניתוח כדי לסייע בהתאוששות מהירה ממנו".
6. עד כמה דימום פנימי מסוכן בניתוח קיסרי?
"דימום פנימי עלול להיות סיבוך של ניתוח קיסרי, אולם הוא נדיר, כיוון שלפני סיום הניתוח מתבצעת בדיקה קפדנית של הבטן, אשר מטרתה לעצור דימומים ולוודא שאין דימום פעיל. לנשים צעירות ובריאות יש יכולת להתגבר על דימום משמעותי, ולכן לעיתים דימומים אלו קשים לאבחון. סימנים המרמזים על דימום פנימי אצל נשים צעירות יכולים להיות דופק מוגבר בנוכחות לחץ דם שמור, מיעוט במתן שתן ותחושה של חולשה. אם הדימום נמשך, יכולים להופיע סימנים נוספים של כאב מוגבר, תחושת קור ובמקרים חמורים אף התעלפויות וירידה בלחץ הדם. בבתי החולים צוותים מיומנים האמונים על מעקב אחר סימנים אלו".
7. הסיכון ליולדת בניתוח קיסרי הוא פי שלושה מלידה רגילה?
"נכון. יחד עם זאת, הסיכון למוות במהלך ניתוח קיסרי ואחריו הוא נדיר מאוד. ישראל נחשבת לאחת מהמדינות הבטוחות בעולם ללדת בהן הן בלידה רגילה והן בניתוח קיסרי, יותר מאשר בארצות הברית וברוב מדינות אירופה".