הוועדה המוניטארית של בנק ישראל החליטה היום (ב') להעלות את הריבית הבסיסית במשק בשיעור חד של 0.4% ל-0.75% לשנה. זו הפעם הראשונה זה 11 שנים שהבנק מעלה את הריבית פעמיים ברציפות. העלאת הריבית הייתה צפויה אולם שיעור ההעלאה לא היה ברור עד כה. כעת נודע כי העלאת הריבית היא בטווח הגבוה ביותר של התחזיות - מה שמעיד כי הבנק חשש יותר מהאינפלציה מאשר מנתוני הצמיחה הנמוכים ומהחשש הקל שעלה שישראל בפתחו של מיתון.
בחודש שעבר העלה כבר בנק ישראל את הריבית משיעור השפל בכל הזמנים של 0.1%, לשיעור של 0.35%, ובכך פתח בעידן חדש של העלאות ריבית. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע בחודש שעבר כי לאור מצב המשק בישראל והמתרחש בשווקי העולם, הריבית תעלה כעת בהדרגה אף עד לשיעור חזוי של 1.5% בעוד שנה. בחלק מהבנקים ובתי ההשקעות, כמו כלכלני בנק לאומי, צופים שהריבית בישראל אף תגיע בעוד שנה לשיעור של 2%.
בהחלטתו היום אימת בנק ישראל את התחזיות המוקדמות שהוועדה המוניטארית של בנק ישראל תעלה בפעם השנייה ברציפות את הריבית בישראל. בעקבות העלאת הריבית הבסיסית תעלה ביום חמישי הקרוב, לאחר היערכות הבנקים לשינוי, גם ריבית הפריים משיעור של 1.85% לשנה לשיעור של 2.25%.
האינפלציה דוהרת
אז מדוע בעצם הועלתה הריבית בישראל היום פעם נוספת, לאחר שבמשך תקופה ארוכה, ויש כלכלנים שסבורים שארוכה מדי, נמנע בנק ישראל מהעלאת הריבית חרף האינפלציה המתגברת בארץ ובעולם?
האינפלציה בישראל עולה, מחירי הדירות מזנקים: ריאיון עם הכלכלן שלמה מעוז
(צילום: אסף חן)
בניגוד לתחזיות בנק ישראל בחודש ינואר השנה, לפיהן האינפלציה תסתכם ב-2022 ב-1.6%, האינפלציה בישראל דהרה במהירות הרבה מעבר לתחזית הזאת, שהפכה בחודשים האחרונים ללא רלוונטית וחייבה לכן גם תיקון בתחזית הבנק המרכזי בחודש שעבר מעבר ל-3%. השיעור של 3% הוא חשוב במיוחד: זהו הרף העליון של יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה, בצמוד לתקציב המדינה לשנים 2021-2022, 1% עד 3%.
מדד המחירים לצרכן שפורסם בראשית השבוע שעבר כבר הבהיר שקצב האינפלציה השנתי בישראל עלה ל-4% ועל פי החזאים "היד עוד נטויה", בעיקר אם מחיר הדלק שוב יעלה ב-1 ביוני, אפשרות סבירה למדי לאור התייקרות חבית הנפט הנמשכת בעולם.
לצד האינפלציה במחירי המוצרים והשירותים במשק, את בנק ישראל מדאיג במיוחד הזינוק העצום בשיעור של 16% במחירי הדירות בשנה האחרונה, ויש מומחי נדל"ן שאף נוקבים במספר של 20% כעלייה שנתית בחודשים הקרובים. זאת, אם לא יבשילו סעיפי שלוש התוכניות לבלימת מחירי הדיור, שהממשלה גיבשה בחודשים האחרונים, וחלקן טרם אושרו בכנסת ולא ברור כעת כלל אם יאושרו במצב הפוליטי הנוכחי.
בתוך כך, ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום לקריאה ראשונה את ההצעה לתיקון חוק הבנקאות שעוסקת בהגבלת העמלה שגובים הבנקים עבור פתיחת תיק הלוואה לדיור (משכנתא) לסכום של 360 שקל בלבד.
ח"כ חיים כץ, מיוזמי החוק: "עמלות הבנקים בגין פתיחת תיק - חזירות לשמה". מנהלת מחלקת מחקר באיגוד הבנקים, טענה מנגד כי "ככל שהעסקה גדולה יותר כך העסקה מורכבת יותר ויש יותר גורמים בבנק שנדרשים לאשר את ההלוואה. כל הפעולות הללו כרוכות בהרבה שעות עבודה המגולמות בעמלה".
במקביל, נתוני הצמיחה הנמוכים המפתיעים שפורסמו בשבוע שעבר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מיתנו ככל הנראה את שיעור העלאת הריבית עליו החליטה היום הוועדה המוניטארית. מינוס של 1.6% בצמיחה ברבעון הראשון השנה מסמן על אפשרות מדאיגה של מיתון שנמצא בפתח, ועל סכנה גדולה עוד יותר - שישראל אף תיקלע, כמדינות אחרות, למצב חמור של סטגפלציה - מיתון ואבטלה, יחד עם אינפלציה גבוהה.
מה קורה בעולם ומה צפוי הלאה?
העלאות הריבית בישראל הגיעו למעשה מעט מאוחר, לאחר שבריטניה כבר העלתה את הריבית החל בדצמבר 2021 ארבע פעמים בתוך חמישה חודשים. הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) העלה את הריבית כבר לפני חודשיים תחילה ל-0.25% עד 0.5% ולאחר מכן, בחודש האחרון, העלה שוב בבת אחת ל-0.75% עד 1% לשנה. נגיד הבנק האמריקני, ג'רום פאוול, אף אמר לאחרונה כי יהיו בשנה הקרובה מספר העלאות ריבית, שצפויות להעלות את הריבית בארה"ב לרמות שלא נראו בשנים האחרונות.
אחת הסיבות לאינפלציה הגבוהה בעולם היא המלחמה באוקראינה, שגרמה להתייקרות רבה של חומרי הגלם בעולם, שחלקם התייקרו אפילו ב-100%-200%. העלאות הריבית כעת נועדו למנוע סחרור מחירים אחרי שנתיים של משבר הקורונה והקפאה בחלק מהפעילות הכלכלית בתחומים רבים בעולם, שנפתחה מחדש במלוא התנופה בחודשים האחרונים.
בישראל ההערכות הן כעת שבשנת 2022 יבוצעו לפחות עוד שתי העלאות ריבית וכי בעוד שנה הריבית הבסיסית של בנק ישראל תעמוד לפחות על 1.5% ואולי אף יותר מכך. המשמעות: ריבית הפריים תזנק תוך שנה מ-1.6% ל-3% ויותר, מה שיכפיל את החזרי המשכנתאות של רוכשי הדירות ועלול להקשות עליהם.
הפעם האחרונה שבה שונה שיעור הריבית בישראל ערב שתי העלאות הריבית כעת הייתה בעת הסגר הראשון במשבר הקורונה, כאשר הריבית הופחתה על ידי הנגיד, פרופ' אמיר ירון, מ-0.25% ל-0.1%. זאת, כדי לסייע לכלל האוכלוסייה ולעסקים. הייתה זאת גם הפעם היחידה שבה שינה בנק ישראל את הריבית בתקופה של שלוש שנים וחצי, מאז מינויו של פרופ' אמיר ירון לנגיד בנק ישראל בסוף שנת 2018.
הפעם האחרונה שבה הועלתה הריבית בישראל - לפני ההעלאות הנוכחיות - הייתה חודש לפני תחילת כהונתו של פרופ' ירון כנגיד, כאשר ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, העלתה במפתיע בחודש כהונתה היחיד את הריבית הבסיסית בישראל משיעור של 0.1% ל-0.25%. הריבית הועלתה חודש לאחר שפרופ' קרנית פלוג, הנגידה הקודמת, פרשה בתום חמש שנות כהונתה, והנגיד החדש פרופ' אמיר ירון שמונה טרם נכנס לתפקידו.
העלייה בריבית היום צפויה לחזק כעת את השקל, בניגוד למגמות בנק ישראל להגן על היצואנים, אך צפויה למתן מיידית את הביקוש הגואה לדירות, התמתנות שניכרה כבר בנתונים שפורסמו רק בשבוע האחרון. כמו כן העלאת הריבית אמורה להאט מעט את עליית המחירים במשק. זאת משום שהעלייה בריבית צפויה לפחות חלקית לבלום את הצריכה ואת עליות המחירים הרבות שהיו בתקופה האחרונה.
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, אמר בתגובה כי "התאחדות התעשיינים מצרה על החלטת בנק ישראל. מהלך שכזה עלול ליצור מחנק במשק ולצמצום השקעות, מה שיצור האטה בהתפתחות ובצמיחת הכלכלה".
מהתאחדות יועצי המשכנתאות נמסר: "עליית ריבית הפריים מעלה את ההחזר החודשי של בעלי משכנתאות קיימות בכ-50 שקל בכל עלייה של 0.25%. לגבי נוטלי משכנתאות חדשות, המצב הנוכחי קשה בהרבה: עליית הריבית לבדה העלתה בחצי השנה האחרונה את החזר המשכנתא ב-450 שקל. המשך המגמה תיאלץ משקי בית רבים, בעיקר משקי בית בעלי הכנסה נמוכה, לוותר על רכישת הדירה. בנק ישראל צריך ויכול להקל במיוחד על רוכשי דירה ראשונה ועל משפרי דיור".
