החזר המע"מ לתיירים יבוטל, משתמשי אפליקציית ביט יוכלו להעביר ולקבל כספים גם מאפליקציות אחרות, קבלן שבונה באופן משמעותי ביישוב מסוים לא יוכל לזכות במכרזים נוספים באותו יישוב וייאסר להחזיר בבית יותר מ-200 אלף שקל במזומן. אלה רק מקצת מכ-40 הרפורמות שייכללו בחוק ההסדרים שמגבשים בימים אלה במשרד האוצר בשיתוף עם משרדי ממשלה אחרים. החוק יובא לאישור הממשלה בדיוק בעוד חודש וצפוי להיות מאושר בכנסת עד ל-23 במאי השנה, בצמוד לתקציב המדינה הדו-שנתי לשנים 2023-24.
באגף התקציבים, ברשות המיסים ובאגפים נוספים במשרד האוצר שוקדים בימים אלה רבים מאנשי משרד האוצר בניסוח הסופי של חוק ההסדרים. אתמול אמרו באוצר, כי רבים מסעיפי החוק עדיין בהכנה וכי סעיפיו טרם אושרו על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שיציג את עיקריו בעוד כשבועיים לראש הממשלה, בנימין נתניהו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
למעשה, חוק ההסדרים החדש יכלול גם פרקים ישנים יותר, כאלה שנכללו בחוק ההסדרים הקודם או בהצעות לחקיקה נפרדת, אך לא אושרו עד כה בכנסת. בין אלה ניתן למנות את חוק המטרו ואת החוק האוסר להחזיק סכומי כסף גבוהים במיוחד במזומן בבית או במשרד.
חוק ההסדרים "הומצא" על ידי שר האוצר המנוח יצחק מודעי, בעת גיבוש תוכנית הייצוב הכלכלית בימי האינפלציה הגבוהה בשנת 1985. אז הוסבר כי יש לגבש שורת רפורמות במסגרת חוק רחב אחד, כדי לייצב את המשק. מאז חוק ההסדרים מוצמד כבר 38 שנים לתקציב המדינה ומכיל תמיד עשרות רפורמות הדרושות לקידום המשק והסדרת שורת חוקים הדרושים לניהולו.
בחוק ההסדרים החדש ייכללו פרקים העוסקים כמעט בכל התחומים ומשרדי הממשלה השונים, מתחבורה, רווחה, תיירות ועד לבנקאות. הנה אחדות מהרפורמות שכבר גובשו וייכללו בחוק ההסדרים המורחב:
מניעת מונופול של קבלן בישוב מסוים: כדי להגביר את התחרות ולמנוע "מונופול" של חברה קבלנית ביישוב מסוים, מוצע לאסור על קבלן שכבר בונה באופן משמעותי, שיוגדר בחוק, לזכות במכרזים נוספים או לקבל רישיונות לבנייה באותו הישוב.
הקמת גופים "נותני שירותי תשלום" שלא יהיו הבנקים: החוק יאפשר הקמת גופים פיננסיים שיהיו "נותני שירותי תשלום". הם יידמו לבנקים ויוכלו להתחרות עם התאגידים הבנקאיים בתחומים רבים. כך הם יוכלו לנהל חשבון עובר ושב כמו בנק וניתן יהיה לשלם ממנו חשבונות ולהעביר כספים. הכוונה היא להגביר את התחרות מול הבנקים. הגופים החדשים יקבלו רישיון מיוחד לנותני תשלום ולא לבנק, שיכול לנהל את כל הפעולות הבנקאיות (כמו השקעות בבורסה) ולא רק מערך של תשלומים.
הפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה: במטרה לצמצם את כוח השוק של המפיצים הגדולים ולהגדיל את רמת התחרות, מוצע שמפיץ גדול ובלעדי יוכל להפיץ מוצרים של יצרן אחד בלבד. כתוצאה מהמהלך, יבואנים קטנים יוכלו לייבא מוצרים של מותגים מוכרים ולהתחרות מול המפיצים הגדולים. הצעד צפוי להגדיל את רמת התחרות בענף ולהוזיל את המחיר לצרכן.
התמודדות עם חוסר המידע של הצרכן בתחום חלקי החילוף לרכב: כדי להגביר את המודעות הצרכנית למחיר חלקי החילוף, משרד התחבורה יגבש מדד עלות תחזוקה צפויה, ויבואני הרכב יהיו מחויביים להפנות אליו בפרסומות שלהם. מלבד זאת, על מנת להביא להוזלת תשלומי הביטוח, מוצע כי שומות תיקון רכב יהיו מבוססות על מחירים ריאליים ולא על מחירי מחירונים.
עוסק זעיר יעבור לדיווח מקוון פעם בשנה בלבד: עסקים זעירים (מחזור של עד 100 אלף שקל בשנה) סובלים היום מעודף בירוקרטי בתחום המס. הרפורמה תקבע שורת הקלות רגולטוריות על עסקים אלו והם יידרשו רק לפתיחת תיק, תיאום מס ותשלום מס רק פעם אחת בשנה - במקום דיווח דו-חודשי - והכל באופן דיגיטלי.
רישוי ירוק: כל עסק שנפתח היום צריך לקבל היתר פליטה, היתר רעלים, היתר הזרמה לים, רישיון עסק וכו' וכל אחד מהם צריך לעדכן בזמן אחר והוא תקף לזמן שונה. מוצע לאחד בין כלל ההיתרים האלו באופן שייצר אחידות ויקל על הבירוקרטיה וכן תוכן הרגולציה יותאם לדרישות האירופאיות.
חיוב להעברת כספים בין אפליקציות: כיום לקוחות האפליקציות תשלומים (כדוגמאת Bit, PayBox) יכולים להעביר כספים רק לבעלי אפליקציה זהה. במסגרת השינוי יקבעו חובות על אפליקציות ה-P2P, להעביר כספים ללקוחותיהם של אפליקציות מתחרות, ולקבל כספים מאפליקציות אלו. כך יפתח השוק ויקטן "אפקט הרשת" ותתאפשר תחרות משוכללת שתטיב עם הצרכנים.
הגדלת היעילות המשקית בשוק התיירות: כיום רק ישראל וצ'ילה הן המדינות המעניקות פטור ממע"מ לתיירים זרים על המלון - מה שאמור לעודד תיירות זרה - ולהוביל פער במחיר בין החדר לנופש ישראלי ונופש זר. במציאות, המלון לא מוריד את המחיר באופן המלא ושומר לעצמו את רוב "הפטור ממע"מ" - ומדובר בכ-1.2 מיליארד. לכן, יופסק הפטור ממס ערך מוסף לתיירים. כיום תיירים זוכים לפטור ממע"מ כאשר הם צורכים שירותי לינה במלונות, שוכרים רכב או מתאשפזים בבתי חולים. החוק יעלה את מחירי הלינה והשכרת הרכב לתיירים ב-17% וכך חופשת התיירים בארץ יקרה כמו ישראל תתייקר עוד יותר. ביטול הפטור יגדיל את הכנסות המדינה ממיסים ביותר ממיליארד שקל.
איסור להחזיק סכומי כסף גדולים בבית: רשות המסים תאכוף חוק חדש שבמסגרתו יהיה מותר להחזיק בבית או במשרד ללא כל דיווח רק 50 אלף שקל במזומן. אם אדם יחזיק בין 50 ל-200 אלף שקל במזומן יהיה עליו להצהיר מהיכן הכסף הזה הגיע אליו. החזקת סכום העולה על 200 אלף שקל במזומן תהווה עבירה ובעל הכסף יועמד לדין או ישלם קנס גבוה. החוק החדש הוא במסגרת המאבק של רשות המסים בהון השחור.
הפיקוח על שוק השכירות יוגבר?
שוק השכירות בישראל אינו מפוקח, אף שכשליש ממשקי הבית מתגוררים בדירות להשכרה, אינו מהווה תחליף ראוי לדירה בבעלות ומאופיין בחוסר ודאות ויציבות בשכר הדירהו בתנאי ההשכרה. במסגרת חוק ההסדרים, מבקשים באוצר להרחיב את המידע הקיים בידי המדינה על השוק הפרוץ, על מנת "לשפר את איכות המגורים בשכירות לכל שכבות האוכלוסייה, דרך הגבר הוודאות והיציבות לשוכרים, הקלה בעלויות נלוות בשוק השכירות, תיקון עיוותים קיימים ושיפור שירותי הסיוע בדיור".
באוצר סבורים כי רפורמה בשוק השכירות נחוצה, בין היתר, על רקע העובדה שבמקרים רבים משפחה נדרשת לחתום על חוזה שכירות ולהיכנס לדירה, בלא שיהיה לה מידע מלא לגבי איכות הדירה שאליה היא נכנסת, התקופה הכוללת שהדירה תעמוד לרשותה, שכר הדירה שיידרשו לשלם לאחר תום תקופת החוזה או טיב השירות שיקבלו ממשכיר הדירה.
בנוסף, מסבירים באוצר, בתקופת השכירות, ומדי שנה בשנה, נתון השוכר להחלטותיו של המשכיר ולנסיבות המשתנות בחיי המשכיר, ואלה משפיעים על אפשרותו של השוכר לחדש את ההתקשרות החוזית, לעיתים בתנאים חדשים. "כל אלה מקשים מאוד על שוכרים אשר כמהים ליציבות, ואשר חוששים מהעלויות הגבוהות של מעברי דירה תכופים. ההתמודדות עם קשיים אלה בתקופת השכירות מובילה את שוכרי הדירות לחפש דירות לרכישה בהזדמנות הראשונה, תוך הגדלת הביקוש לדירות למכירה, והעלאת מחירי הדירות בהתאם".
לפיכך מבקשים באוצר, בין היתר, להגדיל את מספר הדירות הקטנות המיועדות להשכרה בפרויקטים להשכרה לטווח ארוך. כיום חברת דירה להשכיר מקדמת פרויקטים ברחבי הארץ, ובשנה החולפת נרשמה עלייה משמעותית בהיקף הדירות להשכרה ארוכת טווח, אולם כמות יחידות הדיור עדיין שולית. מטרת הרפורמה שמבקש האוצר לקדם בשוק השכירות היא לאפשר כדאיות כלכלית ליזמים לקדם פרויקטים של שכירות ארוכת טווח, בין היתר על ידי הורדת עלויות הבנייה דרך הפחתת תקן חניה.
כמו כן, מציעים באוצר להגדיל את הצפיפות על ידי הקמה של יותר דירות קטנות באמצעות בנייה של ממ"ק (מרחבים מוגנים קומתיים) במקום ממ"ד בכל דירה, מחסנים משותפים, בנייה אחידה וכדומה. באוצר מסבירים כי במרבית התוכניות הקיימות אין התייחסות תכנונית ייחודית לבניינים להשכרה, והתכנון לבנייה למגורים בבעלות ולהשכרה זהה. לכן מוצע לאמץ עקרונות בנייה להשכרה שהכינה דירה להשכרה - מה שלא קורה כיום.
עוד מציעים באוצר לחייב את כלל בעלי הדירות שמשכירים אותן בדיווח לרשויות המס, ללא קשר לגובה שכר הדירה, כלומר גם בעלי דירות הפטורים מתשלום מס בגין הכנסות משכר דירה בגובה של עד 5,471 שקל, יחויבו לדווח על הכנסותיהם. באוצר מעריכים כי "בעלי דירה רבים נהנים מהכנסה אשר אינה אמורה להיות פטורה לפי החוק, אך מסיבות שונות הם אינם מדווחים על כך וישנם פערי גבייה להכנסות המדינה של עשרות מיליוני שקלים". לפיכך סבורים שם שהחלת חובת דיווח תקשה על המשך העלמות המס, שכן "בעלי הכנסה משכר דירה ימנעו מהצהרה כוזבת לרשויות המס בדבר גובה ההכנסה שלהם ממקור זה". זאת גם דרך נוספת לקבל מידע על שוק השכירות.
עם זאת, כדי להקל על בעלים שיש לו דירה יחידה שאותה הוא משכיר, כאשר באותה תקופה הוא שוכר דירת מגורים אחרת, מציעים באוצר לאפשר להם לנכות מההכנסות את דמי השכירות, ובתנאי שלא יעלו על 7,500 שקל או על דמי השכירות שהם משלמים (לפי הנמוך מביניהם). עם זאת, ההטבה לא תחול על מי שמשכיר דירה לבני משפחה.
כמו כן, בטיוטת חוק ההסדרים מוצע להרחיב את פעילותן של קרנות הריט, שמקבלות הטבות מס מהמדינה כדי לקדם פרויקטים של השכרה ארוכת טווח על קרקעות פרטיות (בניגוד לפרויקטים של חברת דירה להשכיר, שמקודמים על קרקע מדינה וקבלנים פרטיים מתחרים על הקרקע באמצעות מכרז). כדי לעודד הקמה של קרנות נוספות כאלה, מציעים באוצר, למשל, לאפשר לקרן לרכוש קרקע שעליה תקים פרויקט עם 15 דירות להשכרה בלבד במקום 20 דירות כאלה, וכן לאפשר לה למכור חלק מהפרויקטים שבשרותה לאחר 10 שנים מיום האכלוס, ולא לאחר 20 שנה.
