בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דחה לאחרונה עתירה של אישה לנשל את החתן שלה מירושת בתה המנוחה ולקבוע שהעיזבון שייך לה: השופטת הילה גורביץ עובדיה קבעה שהחמות לא הצליחה להוכיח שהחתן נפרד מבתה לפני מותה, ומבחינת החוק - הוא היורש שלה.
כמה שנים לפני מותה עזבה האישה את ביתה שבדרום ועברה לגור עם אימה שבצפון על מנת להיות קרובה לבית החולים שבו טופלה. בשל אילוצי עבודה נשאר בעלה לגור בביתם שבדרום, אך הוא שמר על קשר טלפוני עם אשתו והגיע לבקרה מדי פעם.
לאחר מות האישה הגישה אימה את התביעה לבית המשפט. היא טענה באמצעות עו"ד עידן שקד כי בני הזוג היו פרודים מאז 2013 לאחר שבתה עזבה את בעלה ועברה לגור איתה. לטענתה הוא לא דאג לה לפני מותה, התעלם ממצבה הנפשי, זלזל בה ולא סייע לה כלכלית. בנסיבות אלה טענה האם שאין לראות בו בן זוג יורש לצורך חוק הירושה, והעיזבון שייך לה.
מנגד טען הנתבע באמצעות עו"ד מירב ברונר כי היה נשוי למנוחה שנים רבות והיה נאמן לה. לדבריו ההחלטה על מעבר אשתו לגור עם אימה הייתה משותפת ונבעה מהצורך לגור בסמיכות לבית החולים. לטענתו, בתקופה זו הוא הגיע לבקרה מדי שבוע, ליווה אותה לטיפולים ואף נסע איתה לבודפשט כדי להתאוורר. הוא הוסיף כי משפחתה של אשתו לא אהבה אותו ואף נמנעה מלהזכיר את שמו על המצבה שלה.
השופטת ציינה כי טענת החמות, שלפיה האלמן אינו בן זוגה של בתה לעניין חוק הירושה – אינה רצינית. היא התרשמה שהתובעת לא באמת חשבה ככה, אלא פשוט כעסה על הנתבע שלשיטתה לא דאג מספיק לבתה כשהייתה על ערש דווי, ואם לא די בכך - גם נסע לטייל בצרפת.
בפסק הדין נקבע כי העובדה שהמשפחה ציפתה מהבעל ליותר והתבדתה, לא יכולה להביא לשלילת מעמדו כבן זוג. יתרה מכך, גם התובעת בעצמה לא ראתה בזמן אמת את בני הזוג כפרודים: היא העידה שבאחת הפעמים התקשרה לעבודתו של החתן, לבקשת בתה, ונאמר לה שהוא טס לצרפת. בהקשר זה הוסיפה התובעת: "זה בעל זה? לא מתבייש. אשתו. זרק אותה והלך".
לדברי השופטת, מדובר בראיה ברורה לכך שהתובעת לא ראתה בבני הזוג כפרודים. "על מה יצא קצפה וכעסה של האם אם הצדדים היו פרודים?", תהתה. בתוך כך קיבלה השופטת את טענת כי לא נטש את אשתו אלא נשאר בדרום כדי לא לאבד את עבודתו. היא גם ציינה שבתקופת המחלה הוא כתב לה תפילה בכותל המערבי.
בנסיבות אלה נקבע שהנתבע הוא בן זוגה של המנוחה לעניין חוק הירושה, ועיזבונה שייך לו. לנוכח התוצאה הורתה השופטת למשפחת המנוחה להוסיף על המצבה את הכיתוב "בעלי", שיבטא את אובדנו של הנתבע. התובעת חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד הנתבע בסך 18 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד עידן שקד
• ב"כ הנתבע: עו"ד מירב ברונר
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
