בכירי תעשיית ההייטק עלו היום (א') לכנסת כדי להתריע על פגיעה בענף. המכה הראשונה הייתה ההפיכה המשפטית ועכשיו - ירידה של 100 מיליון שקלים בתקציב רשות החדשנות, המאיימת לפגוע בתמיכת המדינה בהייטק הישראלי. התקציב שעמד בממשלה הקודמת על 1.5 מיליארד, הפעם יעמוד על 1.4 מיליארד שקל, בשל הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה שנגרם בעקבות הגדלת הכספים הקואליציוניים.
ל"כנס החירום" שהתקיים הבוקר בכנסת, ביוזמת ח"כ אפרת רייטן מהעבודה וח"כ אורית פרקש-הכהן, לשעבר שרת החדשנות, הגיעו כ-150 בכירי תעשיית ההייטק ביניהם אירית טוויטו, זוהר לבקוביץ, יודפת הראל-בוכריס, יוג'ין קנדל, צחי וייספלד, ד"ר אפרת שפר, רונית הרפז, ד"ר ליאו בקמן, שאול מרידור, משה רדמן, ועוד רבים אחרים. עוד לקחו חלק בדיון ח"כ עודד פורר, ח"כ שרון ניר ומהקואליציה הגיע יו״ר ועדת הכלכלה של הכנסת ח"כ דוד ביטן.
יודפת הראל בוכריס, מנהלת ההשקעות של קרן בלאמברג קפיטל בישראל הציגה את נתוני שוק ההייטק בארץ, הירידה בהשקעות בחברות ישראליות, הירידה החדה בהקמת סטארטאפים חדשים, גל הפיטורים הרחב ועוד. הראל בוכריס אמרה כי תמיכת הממשלה היא הכרחית והמצב מדאיג. "משקיעים זרים מתחילים לפקפק ביכולת שלנו לספק את הסחורה - 80% מההשקעות מגיעות מהשקעות זרות. נכון שיש משבר גלובלי, אבל אחוז הירידה בישראל גבוה באופן משמעותי ממה שקורה בעולם. זה מעבר למספרים, יש פה סנטימט שלילי. אנחנו מפספסים פה דור שלם של חברות צעירות, בארבעה חודשים ריסקנו את מה שנבנה פה 20 שנה. הקטר שמוביל את ישראל הקטר יורד מהפסים ומתרסק ואף אחד מהאוצר לא מקשיב", אמרה.
שרת החדשנות לשעבר, ח"כ אורית פרקש הכהן הגיבה לנתונים ואמרה כי מדובר בקיצוץ משמעותי: "אנחנו במגמת ירידה, רוב החברות החדשות מתחילות להירשם בחו״ל. זו בריחת מוחות ודבר שיוביל לירידה במיסים ופגיעה אדירה בכלכלה, הרי כל שקל שמדינת ישראל שמה בתעשייה הזו חוזר אליה פי 6 או 7".
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן התייחס לדברים ואמר: "ההייטק הוא חוד החנית של הכלכלה הישראלית. אסור לנו ליצור מציאות שבה ההייטק יפגע כי אז הכלכלה תפגע ויש לכך הרבה השלכות, אבל תהיו סבלניים, בפוליטיקה דברים נעשים לאט לאט אז אני מקווה שהדברים לא ילכו בכיוון שאתם רואים אותם ונעשה הכל כדי שזה לא יקרה".
בין הדוברים בכנס היה יו"ר מכון המחקר והמדיניות SNPI, פרופ׳ קנדל, שאמר בדיון כי "אני לומד את ההייטק כבר 14 שנה. אחת ממטרות המכון שאני עומד בראשו היא שכל אזרח בישראל יבין שיש להייטק ערך ממשי עבורו. התוצר לנפש הוא מדד לאיכות חיים. בגדול יש פה ענף אחד שהוא תחרותי בעולם. הוא מעסיק כ-11 אחוז מהעובדים. המינוס הוא שכולם רוצים את הענף הזה. בעשור האחרון יש תחרות הולכת וגוברת (על תעשיית ההייטק). אם 10 עד 20 אלף איש, שחלקם יושבים פה, יעזבו את ישראל, לא תהיה פה תעשיית הייטק. השאלה שנשאלת כרגע היא מתי זה יקרה".
ח"כ רייטן דיברה על ההשלכות של הרפורמה המשפטית על ההשקעות בחברות ישראליות "ככל שהדמוקרטיה חזקה יותר, הסקטור העסקי יכול לפעול בשוק חופשי ותחרותי ולא לפי קרבה לשלטון. החקיקה, התקציב וההחלטות שהממשלה מקדמת מצביעים על עלייה בפוטנציאל השחיתות ויצירת אי וודאות שתפגע בכלכלה, ובפרט בהשקעות בהייטק, וכך באופן ישיר בחברה כולה ובחוסנה".
גם ראש אגף התקציבים במשרד האוצר לשעבר, סמנכ״ל הכספים של לייטריקס, שאול מרידור, התייחס להשלכות הרפורמה המשפטית על תעשיית ההייטק: "כל המשקיעים אומרים ׳הם התחרפנו אז נחכה׳. הלחכות שלהם משמעותו ׳לא חוזרים׳. גם אם היום יכריזו שלא חוזרים לרפורמה זה לא מספיק. אנחנו צריכים לבצר את הכללים של שינויים מסוג כזה. שער הדולר נמצא 5-10% יותר (מהשקל), ללא האיום בהפיכה המשטרית, והפער הזה ייצר אינפלציה שמשפיעה על ריבית שמשפיעה על כל בית בישראל: הריבית תעלה והמשכנתאות יעלו. הסיכון הוא להיכנס לספירלה שלא מפסיקה. הממשלה נתנה סטרואידים למשבר העולמי. שיחזרו לטפל ביוקר המחיה ואולי לאט לאט יתחיל השיקום".
