בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל לאחרונה עתירה שהגישה חברת "פרומול", שמנהלת מרכז מסחרי באבן יהודה, בגין ייקור של 700% בתעריף הארנונה שהיא משלמת על החניון המקורה. השופט אורן שוורץ דחה את עמדת המועצה המקומית, שטענה שהסיווג החדש הוא "תיקון טעות" וקבע כי מדובר בשינוי אסור.
העתירה התייחסה לחניון תת-קרקעי מקורה בן שתי קומות ובשטח של בשטח של כ-3,790 מ"ר, שנמצא במרכז המסחרי "קרסו אבן יהודה" המנוהל על ידי החברה. מאז הפעלת החניון ב-2018 ועד לשנת המס 2020 הוגדרו שטחי החניון בתת סיווג של "חניה בשטח מסחרי, מקורה או פתוחה, לצורכי הציבור לא בתשלום", תחת הכותרת "נכסים אחרים" בצו הארנונה. הגדרה זו גררה תשלום ארנונה בתעריף שנתי של 10.32 שקל למ"ר.
בשנת 2021 שונתה הגדרת החניון ל"חניה מקורה בשטח מסחרי לא בתשלום או לשימוש פרטי", תחת הכותרת "נכסים נוספים" בסיווג המשנה "חניה בשטח מסחרי". כתוצאה מכך עלה החיוב בשנתי בארנונה לסך 71.04 שקל למ"ר.
בעתירה טענה החברה כי העלאת תעריף הארנונה עבור שטחי החניה בוצעה שלא כדין. לדבריה, תקנות ההסדרים אוסרות על שינויי סיווג בנכס אלא אם בפועל השתנה בו השימוש, וכמו כן, רק באישור שרי הפנים והאוצר ניתן לשנות את צו הארנונה.
החברה הוסיפה שהחלטת המועצה לוקה בחוסר סבירות קיצוני. העלאת התעריף בכ-700 אחוזים ביחס לתעריף הקודם, וכן העובדה שהתעריף החדש גבוה אף יותר מהתעריף המושת על חניון בתשלום, מוכיחים לטענתה את חוסר הסבירות שבחיוב החדש.
עו"ד לירון תורג'מןמיטל אזולאיהמועצה המקומית טענה מנגד כי בעבר נפלה שגגה וחניונים מסוג זה סווגו כ"נכסים אחרים", אך לאור הוראות משרד הפנים, נבדקה רשימת ה"נכסים האחרים" ונמצא כי החניונים אינם שייכים לקטגוריה זו ולפיכך נערך השינוי בצו.
השופט אורן שוורץ הבהיר כי הסיווג השיורי בצו הארנונה בדמות "נכסים אחרים" או "נכסים נוספים" אינו מתקבל בעין יפה על ידי בתי המשפט והוא נועד לתכלית אחת – מניעת התחמקות מתשלום ארנונה. הוא הוסיף כי מכלול הראיות מוביל למסקנה שיש לראות בחניון כנספח למרכז המסחרי וכמתקן אשר משרת את תכליתו העיקרית של הקומפלקס המסחרי.
בחינת צו הארנונה לשנת 2021 מלמדת כי תחת הקטגוריה של "משרדים שירותים ומסחר" מצויים כמה סעיפי משנה שיכולים להלום את הפעילות המסחרית שמתבצעת במרכז. לפיכך, היה ראוי לשנות בצו הארנונה את סיווג החניון ולמקמו תחת קטגוריה ספציפית של חניון בסיווג הראשי של "משרדים שירותים ומסחר", בתעריף המינימאלי. אך המועצה לא עשתה כן אלא העדיפה "לדייק" את התעריף השיורי.
השופט הוסיף כי לפי התקנות שינוי בסיווג הנכס ייעשה באישור השרים, שלא ניתן במקרה זה. בתוך כך הוא דחה את טענת המועצה שלפיה מדובר בתיקון טעות וכתב כי להתרשמותו, בשלב מסוים לאחר השלמת בניית המרכז המסחרי ואכלוסו נדרשה המועצה לשאלת סיווגו של החניון ומצאה לנכון לקבוע עבור החניון סיווג חדש. בסופו של דבר ביטל השופט את החיוב. המועצה חויבה בשכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל ובהוצאות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרת: עו"ד ארז גבע ועו"ד אורלי לוי
• ב"כ המשיבים: עו"ד קרן קדמי ועו"ד דורון שגיא
• עו"ד לירון תורג'מן עוסק במיסוי עירוני
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
