"אז מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?". את השאלה הזאת מציגים השכם והערב הורים, מורים ונודניקים למיניהם לילדים. ומה עונים רבים מהילדים? "להיות כדורגלן", "להיות טייסת" או "לעבוד עם מחשבים, להמציא תוכנות". האמת ניתנת להיאמר מיד; הילדים כיום מכוונים למקצועות הרבה יותר כדאיים כלכלית. קשה אולי להאמין, אך בסוף שנת 2024 כדורגלן, טייס או הייטקיסט משתכרים הרבה יותר משפע עורכי הדין שמחפשים כיום עבודה גם בשכר נמוך מזה הממוצע במשק, הגבוה מעט מ־13 אלף שקל ברוטו בחודש.
מומחים מציינים כיום בעיקר את חוסר היציבות בשוק העבודה. צעירים נוטים להחליף מקומות עבודה בקצב מהיר. חלק פשוט מקפצים ממקום למקום ולעיתים גם ממקצוע אחד לשני לאחר שנים ספורות. המומחים מסבירים, שאבדה הסבלנות ומה שבעיקר מדריך כיום רבים זה השכר, הרבה יותר מהעניין בעבודה.
אולם בישראל יש עוד גורם חשוב וייחודי; מלחמות, מבצעים צבאיים ומצב ביטחוני שגורם לקשיים - גם בימים אלה ממש של מלחמה במספר חזיתות - ובוודאי כאשר רבים מאוד מועסקים בתחום הביטחוני - במפעלים ביטחוניים, בשירות קבע וכיום רבים מאוד גם מצויים במילואים. המצב כנראה לא ישתנה בקרוב, וללא ספק יש לו השפעה רבה על שוק העבודה המקומי.
זו גם הסיבה שנמליץ כאן לאו דווקא רק על מקצועות העתיד, ובראשם ההתרכזות סביב הבינה המלאכותית, אלא במה שיכול לסייע לישראלים רבים, מחוסרי עבודה או מקצוע, להשתלב במקום עבודה שיבטיח להם יציבות לעתיד.
הקבוע היחיד הוא השינוי
מאז 7.10.23 גדל מספר המועסקים במגזר העסקי רק ב־13 אלף עובדים, ובד בבד כמות המשרות הפנויות צמחה מ־3.2% ל־4.3%, בחסות המלחמה, כאשר שוב מגויסים עשרות אלפי עובדים בשל המלחמה שהתרחבה בלבנון, וחלקם עזבו, לעיתים בלית ברירה, את מקומות עבודתם. למשל, תושבי גבול הצפון שמקום עבודתם נסגר למעשה מאז אוקטובר אשתקד.
גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר, מסבירה, כי "השפעות המלחמה על שוק העבודה ילוו אותנו עוד זמן רב אחריה. המגזר העסקי עובר שינויים משמעותיים וייקח לו זמן רב להחלים, כשתמהיל העובדים במשק ייראה אחרת לגמרי. אני מקווה שהממשלה תידרש לנושא כבר כעת ולא תחכה ליום שאחרי המלחמה".
מאז תחילת המלחמה עלה מספר המשרות הפנויות במשק, והוא עומד כיום על 4.33% מכלל המשרות. מספר המשרות הפנויות במסחר עלה מכ־12.8 אלף משרות באוקטובר 23' (לפני המלחמה) ל־19.9 אלף בספטמבר 24'. מספר המשרות הפנויות בתעשייה, חשמל ומים עלה מ־12.4 אלף באוקטובר 23' ל־15 אלף בספטמבר 24'. מספר המשרות הפנויות בתחום השירותים עלה מ־54.8 אלף באוקטובר 23' ל־79.3 אלף בספטמבר 24'.
גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחרצילום: אביגיל פיפרינו־בארעל־פי נתוני איגוד לשכות המסחר, כאשר בוחנים את המחסור בעובדים לפי גודל החברות, עולה כי 45% מכלל הביקושים הם בחברות שמעסיקות מעל 100 עובדים, 10% בחברות המעסיקות 99-50 עובדים, 27% בחברות המעסיקות 49-10 עובדים ו־17% בחברות המעסיקות עד 9 עובדים.
לכן אי אפשר להתעלם מהמצב כיום, כאשר בעולם כבר עוסקים בהתמדה במקצועות החדשים, מלווים בבינה מלאכותית, בעוד בישראל חסרים עובדים במקצועות הבסיס. המקצועות שעבורם קיים ביקוש גבוה במיוחד הם עובדי מכירות, מלצרים, מהנדסים, מפתחי תוכנה, עובדי מטבח וניקיון, רצפים, סתתים, טייחים, מסגרים, נהגי משאיות ואוטובוסים, מאבטחים וטכנאים.
המחסור בעובדים במקצועות לא מיומנים נובע מאיסור כניסת עובדים פלסטינים ומגיוס מילואים נרחב. ואלה ממש לא מקצועות העתיד עדיין. לכן בטרם ימולאו המקומות החסרים בעבודות הללו, יהיה קשה להשתוות לעולם הרחב, שבו מקצועות העתיד כבר מככבים.
בבדיקת כמות המועסקים לפי ענף כלכלי עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי כמות המועסקים במגזר העסקי עלתה בין אוקטובר 23' לאוגוסט 24' ב־13 אלף מועסקים, רובם מתחום הבינוי (תוספת של 20.6 אלף מועסקים), כאשר ענף התעשייה הצטמצם בכ־5,000 מועסקים. בה בשעה ענף המסחר הסיטונאי והקמעוני גדל ב־23.9 אלף מועסקים, ענף שירותי אוכל ואירוח הצטמצם בכ־21.5 אלף מועסקים וענף פעילות הנדל"ן עלה בכ־12 אלף מועסקים.
חיזוק מיומנויות רכות
חרף המלחמה שוק העבודה מצוי כיום במגמת שינוי משמעותית נוכח שורת תהליכים כדיגיטליזציה וטכנולוגיזציה, ששיאם בכניסתה הגוברת של הבינה המלאכותית. עוד קודם לפרוץ משבר הקורונה חוקרים העריכו, כי בעשור הנוכחי כמחצית מהמקצועות המוכרים ייעלמו או ישתנו לבלי הכר. השינויים כה משמעותיים ומהירים עם "המצאת" עוד ועוד ענפים, עד כי הדבר היחיד שקבוע בשוק העבודה בן זמננו הוא השינוי.
השינוי העיקרי כיום בשוק העבודה בעולם ובארץ הוא תחום הבינה המלאכותית (AI), שגדל בקצב מסחרר, עם פיתוח מתמיד של טכנולוגיות חדשות.
כדי לעסוק בתחום נדרשת הבנה מעמיקה במתמטיקה, מדעי המחשב, אלגוריתמים, סטטיסטיקה ולמידת מכונה. מיומנויות אלו ניתן להשיג במסגרת תואר ראשון או שני במדע הנתונים, מדעי המחשב, פיזיקה או מתמטיקה, לצד קורסים ייעודיים ב־AI ולמידת מכונה.
החוקרים מתקשים להצביע בבירור על משלחי היד שייעלמו או ישתנו יותר מאחרים, אך יודעים לקבוע כי שוק העבודה העתידי, שבמידה רבה ראשיתו כבר כאן, יתבע מיומנויות שבעבר נחשבו ליתרון יחסי למחזיק בהן וכיום הן תנאי הכרחי שאינו מספיק, וביניהם כישורים דיגיטליים, חשיבה יצירתית, חשיבה כמותית, פתרון בעיות, חשיבה אינטגרטיבית, כישורים שפתיים ועוד.
נוכח זאת, ובפרט ששינויי שוק העבודה רק הואצו במהלך משבר הקורונה, שתבע מהשוק העמדת פתרונות יצירתיים כמעבר לעבודה מרחוק ולמודלים היברידיים, ונוכח העובדה שכיוון השינוי אינו ברור, החוקרים ממליצים לשים דגש יתר על חיזוק מיומנויות רכות, שניתן לניידן ממקצוע למקצוע ומענף לענף ופחות על מקצועות והכשרות קשיחים, החשופים יותר לשינויי שוק העבודה. מה שגם תורם לאוכלוסיות המבוגרות יותר והמשכילות פחות.
על בסיס זאת אימץ שירות התעסוקה בשנים האחרונות שורה נרחבת ומגוונת של כלים, שתכליתם חיזוק מיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה המשתנה והמעמידים פתרונות תעסוקתיים המותאמים למאפייניהם האישיים של דורשי העבודה. אלה עוברים תהליכי ייעוץ קריירה, שנפתח באבחון תעסוקתי מקיף, בינוי ותכנון מפת קריירה ולבסוף גיבוש מתווה יישומי הכולל חיזוק מיומנויות, שסופו בחתירה להשמה מיטבית, כזו שלא רק תאפשר חזרה למעגל העבודה, אלא גם התמדה והתקדמות בו.
הסבה או הכשרה
בין הכלים הרבים שמעמיד שירות התעסוקה כיום לדורשי העבודה, ניתן למצוא מגוון רחב של סדנאות לחיזוק מיומנויות רכות, קורסים מקוונים ופרונטליים לחיזוק והקניית כישורים דיגיטליים, חשיבה יצירתית וכמותית וכן מפגשי קואצ'ינג וייעוץ פסיכולוגי תעסוקתי ועוד.
בד בבד עם חיזוק המיומנויות הרכות, הקריטיות לתנאי שוק העבודה המשתנה, שירות התעסוקה הוא שותף מלא של גופי ממשלה אחרים בהסבות ובהכשרות מקצועיות, כאשר בשני המקרים השירות מגייס דורשי עבודה מתאימים לקורסי הכשרה במקצועות נדרשים. להלן הפירוט:
ההסבה המקצועית היא מסלול המיועד לבעלי מקצוע, לרוב אקדמאים, המוכשרים לשמש כאחים ואחיות סיעודיים, כמורים או במגוון רחב של משלחי יד בעולמות הטכנולוגיה והדיגיטל - משלחי יד הנדרשים לענפיהם.
ההסבה לסיעוד אורכת כשנתיים, נעשית בבתי החולים השונים, ומתקיימת במתכונת של מספר ימי לימוד בשבוע. בחודשים הראשונים ייהנו המצטרפים למסלול מדמי אבטלה שיאפשרו את פרנסתם, ובהמשך יוכלו להשתלב במשרות שונות בבתי החולים שבהם ילמדו.
ההסבה להוראה אורכת שלושה סמסטרים, נערכת בקמפוסים שונים ומתקיימת במתכונת של מספר ימי לימוד בשבוע. עם תום הזכאות לדמי אבטלה יכולים הלומדים להשתלב במשרות הוראה שונות בבתי ספר ברחבי הארץ.
ההסבה למקצועות הטכנולוגיה והדיגיטל כוללת מגוון רחב של משלחי יד, ההולמים את צורכי תעשיית ההייטק ומוכוונים על ידי רשות החדשנות, כדוגמת בינה מלאכותית, הדפסת תלת־ממד ועוד. משך הקורסים, אופיים ועצימותם משתנה מקורס לקורס ועל־פי דרישותיו.
לעומת זאת, מסלולי ההכשרה המקצועית מיועדים לדורשי עבודה ללא מקצוע, וכאן במגוון רחב של ענפים תעסוקתיים ומשלחי יד שבהם חסרים כיום עובדים רבים ויהיה די קל להשיג בהם עבודה: נהגים, מפעילי מכונות, חרטים ועוד מקצועות הנקבעים לפי צורכי המשק והנחיות הממשלה. לימודי ההכשרה המקצועית מתקיימים בקמפוסים שונים, כאשר המדינה, גם באמצעות שירות התעסוקה, מעניקה שוברים לדורשי עבודה מתאימים.
דורשי עבודה המעוניינים להצטרף למסלולים השונים יכולים לפנות לאחת מ־72 לשכות שירות התעסוקה בישראל או לחלופין לפנות למוקד הטלפוני של שירות התעסוקה: 9687*.
בנוסף, מידע נרחב מאוד נמצא באתר האינטרנט של שירות התעסוקה, ובו פירוט על הקורסים, הסדנאות ואפשרויות ההכשרה וההסבה השונות, לצד מגוון רחב מאוד של קורסים מקוונים וכלי אבחון תעסוקתי לאבחון והכוונה מקצועית.
שר העבודה יואב בן צור אמר למוסף זה, כי "המלחמה הובילה לשינוים דרמטיים בשוק העבודה והביאה איתה אתגרים חדשים ומורכבים. משק העבודה אומנם יציב, אך אנו עדים לתמורות בתוכו ולרבים המבקשים הסבה מקצועית. משרד העבודה מעמיד עבור כל מבקשי ההכשרות וההסבות את הכלים הדרושים, וביתר שאת עבור האוכלוסייה המבוגרת שיש ביכולתה לתרום תרומה משמעותית לשוק העבודה". עוד הדגיש השר: "אנו עובדים על התאמת הכלים לאתגרים ומזמינים את כולם לפנות אלינו ולקבל מענה מהיר ומותאם. בשנה הקרובה שמנו לנו ליעד להעלות את הפריון ולבצע שילוב של כלל האוכלוסיות בתעסוקה איכותית כדי לבצר את כלכלת ישראל ככלכלה חזקה וצומחת".
חליפה מותאמת לצרכים
בעולם העבודה המשתנה כדאי להכיר את מגוון האפשרויות בתחומי ההכשרה או הסבת מקצוע.
משרד העבודה מפעיל כיום את מרכזי "הזדמנות", מרכזי תעסוקה בשיתוף עם משרד הרווחה ורשויות מקומיות, המנגישים במקום אחד מגוון רחב של תוכניות תעסוקה ביוזמה ממשלתית, לטובת השתלבות מיטבית וארוכת טווח בעולם העבודה ומיצוי הפוטנציאל הכלכלי הגלום בכך.
שר העבודה יואב בן צורצילום: דוברות שר העבודההמרכזים מהווים זרוע ביצוע ליישום המדיניות של משרד העבודה ופועלים בשותפות עם 16 רשויות כרשת ארצית, זאת עם צוות רב־מקצועי וייעודי לתעסוקה, המוכשר ומחובר באופן ישיר ואסטרטגי לכלים מקצועיים של משרד העבודה, בדגש על מעסיקים והכשרות מקצועיות.
המרכזים מעניקים הכוון תעסוקתי, ליווי בעזרת מומחים, קורסי מיומנויות באנגלית, דיגיטל ועוד. יש גם סדנאות לכתיבת קורות חיים ולהכנה לריאיונות עבודה והכשרות מקצועיות מסובסדות. גם ההכשרות הן בתחומים נרחבים, בין היתר: בניית אתרים, חשבונאות, טכנאות מחשבים, בודקי תוכנה ודאטה אנליסט, ניהול פרויקטים ומשאבי אנוש, בנייה, אימון וטיפול, ספורט, מקצועות היופי, חינוך, עיצוב, קולינריה, שמאות, מקצועות אלטרנטיביים ועוד.
במרכזי "הזדמנות" אפשר להצטרף גם לתוכנית "אמצע הדרך" לבני 50+ ולתוכנית תעסוקה שווה לאנשים עם מוגבלויות, כך שהמרכזים "תופרים" חליפה מותאמת לצורכי כל פונה.
ישראל אוזן, מנכ"ל משרד העבודה: "בשנה החולפת בנינו סל מענים מותאם, והפנינו משאבים לטובת אוכלוסייה נוספת ולא רגילה - המפונים מצפון ומדרום. שמנו לנו ליעד להגביר את שיעורי התעסוקה, בדגש על תעסוקה איכותית לאוכלוסיות מגוונות. כך בשנה הקרובה מגוון תוכניות ייצאו לדרך לשילוב גברים חרדים וערבים בהייטק ועוד. הדרך לעשות זאת עוברת בהסרת חסמים תרבותיים ותפיסות שמצויות אצל חלק מהמעסיקים, ועל כן מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה שם לו ליעד לטפל בכך. מעסיקים שיפנימו זאת – ירוויחו עובדים מסורים ומקצועיים והמשק כולו ירוויח מכך".
התוכנית מציעה מגוון כלים, כגון:
הכוון וליווי פרטי על ידי מקדמת תעסוקה.
שוברים להכשרה מקצועית.
הכשרה מקצועית עם השמה בסוף התהליך.
סיוע במימון הכשרות מקצועיות.
אבחון תעסוקתי מתקדם עם פסיכולוג תעסוקתי.
קורס לשיפור מיומנויות וכישורים (אנגלית, קורסי מיומנויות דיגיטליות, לרבות מחשבים ועברית לחברה הערבית).
סדנאות קבוצתיות לשיפור מיומנויות תעסוקתיות (ניהול קריירה בגיל 50, חוסן תעסוקתי, סימולציות לריאיונות עבודה עם מעסיקים ועוד).
מנכ״ל משרד העבודה ישראל אוזןצילום: משרד העבודהדומה שישראל תהיה בשנים הקרובות יוצאת דופן בשוק העבודה העולמי: מחד יידרשו עובדים במקצועות "הוותיקים", למשל נוכח היעדר העובדים הפלסטינים ומחסור בעובדים במקצועות כנהגי אוטובוסים ועובדי מטבח, ומנגד ישראל תצטרף למדינות המובילות בעולם בהכשרת עובדים במקצועות העתיד, ובראשם הבינה המלאכותית.
