שורת צעדים שמעניקים ודאות במיסוי בתעשיית ההייטק חוזרים להצעת חוק ההסדרים, ויופיעו בטיוטה חדשה שאמורה להתפרסם היום. זאת לאחר שפרק ההייטק הוצא החוצה מחוק ההסדרים בלחץ משרד המשפטים, שטען כי לא ניתן להספיק טכנית להיערך לשינויים הכלולים בו.
בתעשיית ההייטק היו מי שתהו אם ההוצאה לא קשורה ברצונו של שר המשפטים "להתנקם" בענף, שהיה ממובילי המחאה נגד ההפיכה המשטרית.
בחודש שחלף מאז שפרק ההייטק הוצא מהטיוטה, נערכו כמה פגישות בין נציגי האוצר ומשרד המשפטים, כדי לאפשר את החזרתו. באוצר תיכננו בכל מקרה לנסות להעביר את השינויים בחקיקה רגילה, אך הדבר היה לוקח זמן רב, אם בכלל היה מוכתר בהצלחה.
המטרה העיקרית של השינויים המוצעים נוגעת להגדלת הוודאות בתחום המיסוי של החברות הבינלאומיות והמשקיעים הזרים שפועלים בישראל. פרק ההייטק שאמור היה להיות חלק מחוק ההסדרים, הוא תולדה של עבודת משרד האוצר יחד עם רשות המיסים, הכלכלן הראשי, אגף התקציבים ורשות החדשנות. הצוות נפגש עם בכירים בתעשיית ההייטק לאורך מחצית השנה האחרונה.
במסגרת עבודת הצוות שהוקם נערכו כמה "שולחנות עגולים" בנושא שהתמקדו בעיקר בעידוד השקעות זרות. זאת מתוך הבנה כי המלחמה הממושכת ועוד לפני כן ההפיכה המשטרית מרתיעים רבים מהשקעה בישראל ולראיה הירידה החדה בהשקעות הון סיכון ב-2023 ו-2024.
המסלול הנבחר הוא שיפור ודאות בסביבת המס, חסרון מובהק של ישראל כיום בעיקר באירועים של מיזוגים ורכישות חברות מקומיות. "במסגרת השולחנות העגולים עלה כי הוודאות המיסויית בישראל היא נמוכה ומרתיעה חברות ומשקיעים רבים. מטרת העל בצעדים המוצעים היא לסייע בחיזוק הסביבה העסקית ובפרט בדיני המס החלים בה", נכתב בפרק.
במסגרת הצעדים האופרטיביים מוצע להרחיב את טווח קבלת הטבת מס כך שיחול גם על עסקאות שפערי השווי ביניהן הם עד 1:19, כלומר שווי החברה הנרכשת הוא לפחות 5% מזה של הרוכשת. עד היום הטבות מס ניתנו רק על עסקאות ביחס של 1:9 , כלומר שווי החברה הנרכשת הוא לפחות 10% מהרוכשת. הטבה זו באה להתאים את מהיסוי למציאות של ירידות שווי חדות שבהן דווקא רכישות של חברות קטנות הפך לפחות אטרקטיבי מיסויית. שינוי זה אמור להציל סטארט אפים וחברות קטנות יחסית מסגירה, באמצעות יצירת תמריץ מס לרכישתן.
סעיף נוסף נוגע להורדת חסמי מיסוי על משקיעים זרים פרטיים בניסיון לעודד אותם להשקיע בחברות מקומיות. כיום ניתן פטור ממס רווחי הון לתושבי חוץ בתנאי שהרווח לא מיוחס ל"מפעל קבע שיש לתושב חוץ בישראל. כך למשל, אם הרווח מגיע מקרן שתושב החוץ מושקע בה, הוא מחויב במס רווחי הון. כיום המשקיע יכול לפנות לרשות המיסים לקבל פטור נקודתי על בסיס פרה-רולינג, אך עד לרגע האחרון קיים חוסר ודאות בנוגע לגובה המס שישלם. כעת מציעים באוצר לתת פטור קבוע, בדומה למצב הקיים במרבית מדינות העולם.
שינוי מהותי נוסף שמוצע פונה למגזר החברות הבינלאומיות שפועלת בישראל, ומעסיקות כרבע מעובדי ההייטק במדינה ברמות תגמול גבוהות מהממוצע בתעשייה. חברות רב לאומיות מהוות גם בית ספר חשוב ליזמים לעתיד ורבים מפורשי חברות אלה כגון מיקרוסופט, גוגל, אפל, אינטל או אמזון מקימים סטארט-אפים. כיום פועלות בישראל 515 חברות כאלה ומעסיקות 90 אלף עובדים. חברות אלה, שפועלות במקומות רבים בעולם, בוחנות את כדאיות הפעילות בין היתר תוך השוואת סביבת המס בין המדינות השונות.
מכיוון שקיימות מספר שיטות מיסוי שונות למרכזי פיתוח בינלאומיים, קיים בישראל חוסר ודאות והחברות הגלובליות חוששות משינוי שיטת התמחור כך שהן ייאלצו לשלם כאן גם מס בהתחשב בכלל הרווחים שלהן ולא רק על הפעילות המקומית. כיום גובה המס נקבע בתהליכי פרה-רולינג מול רשות המיסים, וכדי להפחית את חוסר הוודאות מוצע כי הרשות תפרסם בתוך 60 יום חוזר מס הכנסה שיפרט את ה"מסלול הירוק" שיתן ודאות לחברות שעיקר פעילותן היא מחוץ לישראל, והן נמצאות כאן בעקבות ביצוע רכישות והפעלת מרכז מחקר ופיתוח.
נושא זה אינו ייחודי לישראל ויש טענות ברחבי העולם כי דווקא חברות הענק, לרוב חברות תוכנה שאין להן מרכזי ייצור, חומקות מתשלום מלוא המס כי הן מפעילות רק מרכזי פיתוח במדינות רבות.
