פרידות בעולם התעסוקה הן תהליך מורכב, במיוחד שהעובד מפוטר, אך גם כאשר הוא מחליט להתפטר. האם מעסיק יכול שלא לקבל התפטרות עובד ומה חשוב לדעת כשהפרידה מגיעה ביוזמתו של העובד? ynet ו"ממון" גיבשו מדריך בעניין באמצעות עו"ד דפנה שמואלביץ, מייסדת משרד דפנה שמואלביץ ושות' המתמחה בדיני עבודה ומייצג מעסיקים גדולים, וכן באמצעות עו"ד אילן קמינצקי, מנהל את מחלקת יחסי העבודה במשרד עו"ד קמינצקי-אופק ושות', ומחבר הספר "סוגיות בדיני עבודה".
האם אפשר לכפות על עובד שהתפטר והודיע על כך בכתב להמשיך ולעבוד?
חופש העיסוק, שהוא זכות יסוד, מאפשר לכל צד לחוזה עבודה להשתחרר ממנו. אם החוזה נעשה מראש, בלי הגבלת זמן, הרי שמי שהועסק יותר משנה נדרש להודיע בכתב 30 יום מראש על עזיבתו. אצל עובדים בכירים או בתפקיד ייחודי קיימים חוזי עבודה בהם מוסכמת תקופת הודעה ארוכה יותר, הן מצד המעסיק והן מצד העובד, באופן שמיטיב עם שני הצדדים.
האם המעסיק רשאי לכפות על העובד להמשיך לעבוד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת?
המעסיק רשאי לחייב את העובד להמשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, בעיקר לצרכי החלפה מסודרת של התפקיד, ואז הוא נושא בכל התשלומים שמגיעים לעובד עבור אותו חודש (שכר, חופשה, פנסיה, ועוד). עו"ד שמואלביץ מציינת כי "המעסיק גם רשאי לוותר על עבודת העובד במהלך התקופה, לסיים את ההתקשרות מיידית ולשלם לו במקום זאת פיצוי של שכר חודש אחד, ללא נלווים".
האם כאשר החוזה קובע מראש תקופת עבודה מוגדרת, וכולל בהסכמה מועד סיום נקוב, המעסיק רשאי לכפות על העובד להמשיך עד סוף החוזה?
עו"ד שמואלביץ מציינת כי "אכיפת יחסי עבודה בניגוד לרצון העובד היא צעד חריג מאוד, שנתפס כ'עבדות', גם בתקופת הודעה מוקדמת וגם במהלך חוזה קצוב בזמן. הכלל הוא, שגם התנהגות מפרה של עובד לא מצדיקה כפיית עבודתו אצל מעסיק קודם, משום ש'העבודה אינה מצרך' ו'עובד אינו חפץ'. התנגדות העובד לבצע עבודה שהתחייב לה תיחשב הפרת החוזה, כאשר למעסיק זכות לקבל פיצוי כספי במקרה כזה (לקזז לעובד את תקופת ההיעדרות בה לא עבד, תשלומים נוספים שהיה זכאי לקבל עבורה). אם מדובר בעזיבה מיידית שלא אפשרה זמן סביר לאיתור פיתרון חלופי להמשך תפעול העבודה, בניגוד לחוק או למוסכם בחוזה, המעסיק יהי רשאי לנכות גם נזקים נלווים בגין פגיעה במהלך העבודה השוטף, בתנאי שהם בשיעור מוכח ונובעים מהפרת חובת ההודעה המוקדמת (למשל, תשלום שכר למחליף שהתייצב לחפיפה עם העובד שהתפטר, מבלי שבוצעה)".
האם התפטרות שמפרה את החוזה מקנה למעסיק זכות למנוע מהעובד מעבר למתחרה?
בחוזים רבים, בפרט של עובדים בתפקידי אמון או מקצועיות ייחודית, קיימת התחייבות לשמור על סודות מסחריים של המעסיק ללא הגבלת זמן. עו"ד שמואלביץ מציינת כי "כאשר המעסיק הוכיח כי מדובר בסוד שאינו גלוי לכלל, בתי הדין מונעים שימוש במידע הסודי אצל המעסיק המתחרה (למשל: איסור פניה ללקוחות או ספקים). ביחס לסעיפי הגבלת עיסוק גם בארץ ולאחרונה גם בארה"ב, הנטייה היא לא לתת להם תוקף, אלא בתנאים מיוחדים שנועדו להבטיח שמירת סוד בעל ערך ברור, וגם אז רק אם ההגבלה הוגנת (העובד קיבל או זכאי לקבל תשלום נפרד ונוסף עבור התקופה בה נאסר עליו להתחרות; התקופה סבירה; לרוב לא מעבר ל-6 חודשים; ההגבלה מאפשרת עבודה חלופית במקצוע רק לא אצל מתחרה ספציפי; העובד לא פעל בחוסר תם לב)".
עובד מבקש להתפטר ולעבור לעבודה אחרת. באילו קשיים מטעם המעסיק הוא עלול להיתקל ואילו טענות יכולות לסייע לו?
ישנם לא מעט מקרים בהם מעסיקים מנסים לסכל התפטרות של עובד ומעבר לחברה מתחרה בטענה כי חוזה העסקתו כולל סעיף 'אי תחרות', או שהאיסור רלוונטי מעצם אופייה הייחודי של עבודתו. עו"ד קמינצקי מציין כי "בפסק דין מכונן שניתן ע"י בית הדין הארצי, נקבעה 'הלכת "צ'ק פוינט', על פיה, ניתן לאכוף סעיף זה, רק וככל שהמעסיק יצליח להוכיח שהדבר מגן על אינטרס לגיטימי שלו ומונע פגיעה בעסקו, כדוגמת מניעת שיתוף של סוד מסחרי. בית הדין קבע כי מדובר במידע שהושקעו בו עבודה ומאמץ כדי ליצרוֹ או להשיגו, שנשמר אצל המעסיק עצמו בסודיות ואינו חשוף בפני כל עובדיו ושיחסוך למתחרה מאמץ ומשאבים בייצורו או בהשגתו. לצד זאת, אף אם בית הדין יקבע כי הסעיף בר אכיפה, תוקפו יחול לפרק זמן קצוב שנע בין 3-12 חודשים, כתלות בנסיבות המקרה.
"דין דומה חל גם לגבי תקופת צינון במגזר הפרטי, אותה לא ניתן לכפות בשרירות על העובד, אף אם חתם על הסכם שכולל סעיף כזה, אלא אם המעסיק לוקח על עצמו לממן את השכר בתקופת הצינון. כמו כן, גם במקרה בו הצדדים חתמו על חוזה העסקה לתקופה קצובה, בית הדין ייטה שלא לאכוף את יחסי העבודה אלא אם מדובר בפרק זמן קצר של לכל היותר עד מספר חודשים ספורים".
גם במקרה בו המעסיק מימן לעובד הכשרה מיוחדת בתחום מקצועיותו, בית הדין יבחן אם נערך איזון ראוי בין זכות העובד לחופש העיסוק לבין עלות וייחודיות ההכשרה והשתתפות העובד בה, כמו גם המיומנות המסוימת שנרכשה בעקבותיה.
האם התנגדות המעסיק למעבר עובד למקום אחר רלוונטית לעובדים מן המניין או רק לבכירים?
ההנחה היא שקיים קשר בין מידת בכירות העובד לבין רגישות המידע שהוא מחזיק בידיו, אולם בכל מקרה, לכל עובד זכות מוקנית לעבוד בתחום התמחותו כחלק מזכותו להגשים את עצמו ובית הדין יבחן לגופו של מקרה את אכיפת סעיף אי התחרות. עו"ד קמינצקי מציין כי "בית הדין יטה לאכוף סעיף זה, גם במקרה בו הוכח חוסר תום לב קיצוני שמחייב את הטלת המגבלה על העובד. כך למשל, במקרה בו זה הועסק אצל מעסיק מסוים אך הקים במקביל עסק מתחרה או פעל בדרך אחרת לא הוגנת כדי להתחרות במעביד".
כיצד עובד צריך לנהוג כדי שההתפטרות תעבור חלק והיחסים יישארו תקינים?
ממש כמו פיטורים, גם התפטרות יכולה להסב עוגמת נפש ולהיתפס כמהלך שמבטא חוסר אמון. "אי לכך", מסביר עו"ד קמינצקי, "תהיה הסיבה אשר תהיה, נכון יעשה עובד שמעוניין להתפטר, אם יודיע על כך למעסיק, בשיחה פנים אל פנים, שמכבדת את יחסי העבודה שהתקיימו בין השניים. בהתאם להוראות החוק, על העובד לתת הודעה מוקדמת ובכתב למעסיק, עד חודש ימים טרום כניסת התפטרותו לתוקף, וכתלות בתקופת עבודתו. עובד אינו רשאי להתפטר באופן מיידי אלא אם המעסיק הסכים לכך. חשוב לציין כי תקופת ההודעה המוקדמת נחשבת כתקופת עבודה לכל דבר ועניין. במקרה בו עובד מתפטר ללא מתן הודעה זו, המעסיק רשאי להגיש נגד העובד תביעה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מסיומם הפתאומי של יחסי העבודה בין השניים".
מה לגיטימי שמעסיק יעשה ומה לא כשעובד שלו הודיע על התפטרותו ורוצה לעבור הלאה?
בתקופת ההודעה המוקדמת ממשיכים להתקיים יחסי עובד-מעביד על כל המשתמע מכך, ולפיכך, מציין עו"ד קמינצקי, בין היתר, למעסיק אסור לדרוש מהעובד בתקופה זו להשיב את המחשב או את הרכב שקיבל במסגרת עבודתו אלא בנסיבות חריגות או אם נקבע אחרת בהסכם בין הצדדים. למעסיק אף אסור למנוע מהעובד גישה למקום העבודה או לנתקו משרתי החברה, אלא אם בידיו הוכחות כי בכוונת העובד לפעול בחוסר תום לב, כדוגמת העתקת קבצים או גניבת סודות מסחריים.
האם קיימת התייחסות משפטית שונה לאיש תקשורת שמתפטר בגלל שינוי אידאולוגי של המעסיק?
עו"ד שמואלביץ מציינת כי "קיימת פסיקה ייחודית לענף התקשורת לפיה שינוי קו אידאולוגי של המעסיק, או הקצנה שלו, הן נסיבות שאין לדרוש מהעובד להמשיך לעבוד, ויש לראות בו כמפוטר. כך היה לפני זמן רב במקרה של עיתונאית בשם ג'ואנה יחיאל, שעזבה את עיתון "פלסטין" (שלטענתה הפך קיצוני יותר בדעותיו נגד ישראל). לאחרונה, על רקע המלחמה בעזה, התפטרו עיתונאים יהודים מה-BBC, ועיתונאים אמריקנים מה-ABC - כל אחד על רקע טענה לדיווח תקשורתי מוטה של המעסיק".