בית משפט השלום ברמלה פסק לאחרונה פיצוי של כחצי מיליון שקל לרוכשי נכס במושב טירת יהודה שבחבל בנימין, בגין הפרת חוזה מצד המוכרים שכללה איחור מסירה ואי-הסדרת חריגות בנייה. השופט זכריה ימיני קבע שהמוכרים לא עשו מאומה כדי לתקן את החריגות וסירבו להתפנות תקופה ארוכה אחרי המועד המוסכם.
הנכס המדובר מורכב מיחידת מגורים בגודל 200 מ"ר, יחידת דיור בשטח 50 מ"ר ומרתף. בספטמבר 2016 חתמו בעליו והרוכשים על הסכם מכר תמורת 4.4 מיליון שקל. מכיוון שבאותה עת היו בנכס חריגות בנייה רבות – כגון חנות יין שהוצבה במקום המיועד לחניה – התחייבו המוכרים בהסכם למסור אותו כשהוא תואם להיתר בנייה ובמצב תקין.
1 צפייה בגלריה
הסכם חוזה שכירות אילוס אילוסטרציה
הסכם חוזה שכירות אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
כמו כן הם התחייבו למסור את הנכס עד יוני 2019, כלומר שנתיים ותשעה חודשים אחרי החתימה. הסדרת החריגות והמסירה בזמן נחשבו לפי ההסכם לעניינים שהפרתם תיחשב להפרה יסודית שבגינה ישולם לרוכשים פיצוי מוסכם בסך 400 אלף שקל.
בתביעה שהגישו טענו הרוכשים שהמוכרים לא עמדו בהתחייבויותיהם השונות: הם נמנעו מלהתפנות אף שהמועד המוסכם חלף, ולא התאימו את היתר הבנייה לבינוי בפועל, מה שמונע רישום הבעלות החדשה על הנכס ברשות מקרקעי ישראל. הם דרשו את הפיצוי המוסכם בתוספת 700 שקל על כל יום איחור במסירה.
השופט ימיני ביקר את הימנעות המוכרים מהסדרת חריגות הבנייה. הוא ציין אמנם שהם פנו כמה פעמים לוועדת תכנון בנייה על מנת להכשיר את הבנייה, וזו הוציאה עבורם שורת משימות לביצוע, אלא שהם "לא נקפו אצבע למלא אחר דרישות הוועדה המקומית", מה שאילץ את הרוכשים לעשות זאת במקומם.
עו"ד מיטל שמיע יוסףעו"ד מיטל שמיע יוסףרמי זרנגר
ספציפית הוא ביקר את בחירת המוכרים להמשיך ולהפעיל את החנות הבלתי חוקית במקום לקיים את החוזה ולהסדיר את חריגות הבנייה, אף שעמדו לרשותם שלוש שנים להעביר את החנות למקום אחר. לדבריו, התנהלותם מעידה על חוסר תום לב.
גם העובדה שהמוכרת – עורכת דין בעלת ותק של כ-50 שנה בתחום המקרקעין והחוזים – גילתה חוסר בקיאות בסיסית בענייני היתרי בנייה וטופס 4, עוררה אצל השופט אי נוחות בלשון המעטה.
נקבע שאי-התאמה של הנכס להיתר הבנייה מהווה הפרה יסודית המצדיקה להשית על המוכרים את הפיצוי המוסכם. בנוסף, הימנעותם מלהתפנות במשך 92 ימים אחרי המועד הקבוע בהסכם, מצדיקה לחייב אותם בפיצוי נוסף של 64,400 שקל (700 שקל כפול 92). בניכוי סכום של 30 אלף שקל שהרוכשים הודו כי קיבלו מהמוכרים, הועמד הפיצוי ברכיב זה על 34,400 שקל.
לפיכך חויבו המוכרים לפצות את הרוכשים ב-434,400 שקל עבור אי-הסדרת החריגות והאיחור במסירה. בנוסף הם ישלמו לרוכשים שכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל וכן הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד מיטל שמיע יוסף עוסקת בנחלות ומשקים במושבים • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין