תשכחו מחניה פרטית בטאבו או אפילו ממדרכה צבועה בכחול-לבן מתחת לבית: הדור הבא של שכונות המגורים בישראל מבקש לנתק את מתחמי המגורים מחניונים תת קרקעיים ומכבישים – ולהפוך אותן לירוקות ובטוחות יותר. ל-ynet ו"ממון" נודע כי מינהל התכנון, באמצעות האגף לתכנון אסטרטגי, מקדם בימים אלה מודל חדש המכונה "שכונות דור 5.0" – שכונות "דלות" ברכב פרטי. ההשראה נשאבת ממודלים דומים בערים מרכזיות באירופה, דוגמת וינה, המבורג וברצלונה.
במינהל מסבירים כי המודל מתבסס על העיקרון לפיו למעלה מ-90% מאוכלוסיית המדינה מתגוררת בערים ותמשיך לגור בהן, ועל כן תכנון כזה יכול להשפיע על איכות החיים של התושב, כאשר במרכז המודל עומד הפתרון לסוגיית כלי הרכב. כיום צרכי הרכב הפרטי מהווים חסם למה שמגדירים במינהל "צפיפות איכותית". הכוונה לאפשרות לבנות כמה שיותר יחידות דיור בתא שטח אחד, באופן שיאפשר לתושב איכות חיים ומרחב מחייה נטול זיהומי אוויר ורעש.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על פי נתוני המינהל, 40%-20% משטח השכונות למגורים בישראל מיועד לדרכים לטובת כלי רכב, ולכך מתווספים שטחי החניה והחניונים. בנוסף, הקמת מרתפי חניה כרוכה בעלויות גבוהות, ולרוב מרתפים אלה אינם גמישים לשינויים עתידיים. "הקצאת שטחים נרחבים לכלי רכב חונים ונוסעים פוגעת באיכות המרחב הציבורי, ביכולת של הולכי הרגל לנוע במרחב בבטחה ובנוחות וכן מייצרת מפגעי רעש וזיהום אוויר", מדגישים במינהל.
"בתכנון כיום, אלמנט החניה מהווה חלק בלתי נפרד במערכת השיקולים כאשר מגיעים לתכנן מבנה או שכונה", מסביר ל-ynet ו"ממון" רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון. הכוונה היא לתכנון של מרתפי חניה, להשפעה על גודל המגרש, להשלכות על איכות השטח שמעל לקרקע, לרציפות המדרכות ועוד. "במקביל, כיום ברוב המקרים רכישת דירה מלווה בחניות שצמודות בטאבו – ללא היכולת להפריד ביניהן וללא קשר לצרכי הרוכשים".
לדבריו, עד להתבססות של תחבורה ציבורית משמעותית, הרכב הפרטי עדיין נדרש ולכן הפתרון שמציע האגף לתכנון אסטרטגי אינו ביטול החניות – אלא מעבר למרחבים נטולי רכב. "המודל החדש מציע כינוס התשתיות במקום אחד, דבר שיאפשר את הרחבת ושיפור איכות המרחב הציבורי, השטחים הפתוחים בשכונה, אפשרות ההליכה והרכיבה – וכל זאת ללא סכנה של מדרכות לא רציפות שנקטעות בשל כניסה לחניונים, שיפור באיכות האוויר הנפלט מכלי הרכב, צמצום הרעש ועוד".
"קיבוץ על סטרואידים"
הדיון על סוגיית תקן החניה אינו חדש ונידון במוסדות התכנון מזה כעשור. בשנים האחרונות מינהל התכנון הכריז לא פעם כי מטרתו לצמצם כמה שיותר את תקני החניה בתוכניות הבנייה החדשות, בעיקר בערים מרכזיות שנשענות על מערכות להסעת המונים, דוגמת הרכבת הקלה וקווי המטרו העתידיים.
דוגמא לכך היא ההחלטה השבוע של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב, שפורסמה אתמול לראשונה ב-ynet, לפיה נקבע כי יש לצמצם תקני חניה למגדל תעסוקה ענק בצומת גלילות, ולהותיר תקן חניה מופחת רק לקומות המגורים. אבל ברור לכל שעד שהמערכות הללו יעבדו באופן רציף ותקין (אם בכלל), כפי שקורה במדינות אירופה ובמדינות רבות נוספות ברחבי העולם, התושב הישראלי עדיין יהיה זקוק לכלי רכב.
המודל החדש אינו מבקש לייתר את כלי הרכב לחלוטין אלא מציע מרכזי חניה שכונתיים ונגישים במרחק הליכה, בהם ניתן יהיה לשכור או לרכוש חניות. את אותם מבני חניה ניתן יהיה לשלב במרחב העירוני על ידי שימוש בחזיתות מסחריות פעילות, הוספת שימושים ציבוריים על הגג כמו גינות ציבוריות, ובבוא היום אף לשנות את התפקוד שלהם לשימושים אחרים, ככל שהצורך בחניה יפחת.
"זאת לא פנטזיה, זאת שכונה לכל דבר. כשיש שכונה בלי רכב, היא נראית שונה לגמרי, זה כמו קיבוץ על סטרואידים שצמח לגובה והוא יותר אינטנסיבי. יש הרגשה של קהילתיות – גם אם אין באמת קהילה"
כל זאת בדומה לשכונות בעולם שכבר קיימות במודל הזה: בווינה, למשל, ישנה שכונת מגורים שבנויה בדיוק במודל הזה והיא נשענת על המטרו; בהמבורג, גרמניה, ישנה שכונה ללא רכב הנשענת על מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים) ובפרייבורג שכונה דומה נשענת על שלוחת רכבת קלה. בברצלונה קיימים כל השירותים הללו.
שחר סולר, סמנכ"ל תכנון אסטרטגי במינהל, היה חלק ממשלחת שהוביל אלמליח לבירת אוסטריה לקראת תכנון המודל השכונתי החדש. "בווינה יש שכונה ללא רכב, כאשר המרחב משורת בצורה אינטנסיבית על ידי מערכת הסעת המונים", הוא מדגיש, "יש גישה לכלי רכב פרטיים, אבל הם לא נכנסים ללב השכונה, החניות לא מפוזרות ברחובות ומתחת לכל בניין, אין חניונים – יש מבנה ייעודי לחניה שיכול להשתלב במרחב העירוני. אבל ברור שתנאי הסף הוא שירות טוב של הסעת המונים".
לדבריו, "הרעיון הוא שמרחב המגורים יכלול מערך של שטחים פתוחים, ירוקים ומטופחים עם רשת הליכתית, כך שהורה יוכל לשלוח את הילד לקצה השני של השכונה מבלי לחשוש ממפגש עם כלי רכב. הדיירים יכולים לקבל עם הדירה מקום לאופניים, מנוי לקורקינט שיתופי – יש כל מיני פתרונות. זאת לא פנטזיה, זאת שכונה לכל דבר. כשיש שכונה בלי רכב, היא נראית שונה לגמרי, זה כמו קיבוץ על סטרואידים שצמח לגובה והוא יותר אינטנסיבי, אבל זה כמו קיבוץ, לא כמו עיר רגילה, יש הרגשה של קהילתיות – גם אם אין באמת קהילה".
חולון וחיפה כבר על הכוונת
במינהל כבר נערכו ליישום הפיילוט החדש בשטח. המקומות המתאימים לפיילוט אותרו על ידי שימוש במספר קריטריונים: שכונה המצויה בשלב מוקדם של תכנון, שכונה גדולה של אלפי יחידות דיור, וכן אזורים הנמצאים בסמיכות לתחבורה ציבורית בהיקף משמעותי.
בשלב זה נבחרו שני מקומות לבחינת יישום המודל החדש: שכונת ח/500 בחולון בשל קרבתה לתחנת המטרו המתוכננת. מדובר בעתודת הקרקע האחרונה, הגדולה והמשמעותית של העיר בחלקה הדרומי. כמו כן, המודל יקודם בתוכניות המפורטות שיקודמו במפרץ חיפה, במסגרת תוכנית המתאר הארצית לפינוי המפעלים המזהמים מהמפרץ (תמ"א 75) שאושרה בסוף שנת 2023, לטובת הפיכת האזור למטרופולין שיכלול מאות אלפי יחידות דיור חדשות ואזורי תעסוקה, תעשייה, מסחר ומלונאות, ואשר ישורת באמצעות מערכת הסעת המונים.
"שכונה דור 5.0 תעניק לתושביה איכות חיים גבוהה, שתבוא לידי ביטוי במרחבים ירוקים גדולים יותר, מרחב ציבורי בטוח ונוח יותר ופחות זיהום סביבתי. זאת, על ידי הפחתת כמות כלי רכב שינועו במרחב המחייה השכונתי. מדובר במודל שקיים במספר ערים גדולות בעולם וזכה להצלחה גדולה, ומינהל התכנון נערך ליישום הפיילוט החדש בשטח", מסכם אלמליח.