בשורה טובה לכל לקוחות הבנקים. אחרי חמש שנים של הכנות, עימותים והתנגדויות של גורמים פיננסיים שונים - אישרה היום (ה') ועדת הכלכלה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את אחת הרפורמות המורכבות והחשובות בתחום הפיננסי בחוק ההסדרים - רפורמת הבנקאות הפתוחה, הקרויה "חוק המידע הפיננסי".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הרפורמה החדשה תקל על הציבור להשוות עלויות של שירותים פיננסים כמו עמלות עו"ש, הלוואות וכרטיסי אשראי - עליהם מוציא כל משק בית כ-9,600 שקל בשנה. מועד היישום נקבע לאמצע השנה הבאה.
ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה היום בכך חוק שיביא בוודאות להגברת התחרות בשוק הפיננסי, שמגלגל כ-60 מיליארד שקל בשנה. במהלך הדיונים לאישור ההצעה אף הסבירו נציגי האוצר, כי משק בית ממוצע מוציא כ-9,600 שקלים בשנה על עמלות וריביות, והצעת החוק הזו נועדה לאפשר ללקוחות לבצע השוואת מחירים טובה יותר ולהוזיל עלויות בקלות ובמהירות.
את הישיבה השביעית שדנה ברפורמה פתח היו"ר, ח"כ ביטון, שציין כי החוק המורכב חייב דיונים במשך שעות רבות, שכן מדובר בהצעת חוק חדשה שהיא מורכבת ביותר וחדשנית בתחום הפיננסי. ההצעה אושרה פה אחד בקולות היו"ר ביטון, ח"כ לימור מגן תלם, ח"כ מיכל שיר, ח"כ מאזן גנאים וח"כ מופיד מרעי. כפי שאירע בכל אישורי 25 פרקים עד כה מחוק ההסדרים - האופוזיציה לא השתתפה כלל בהצבעה.
נגיד בנק ישראל בריאיון לאולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
הצעת החוק תיכנס לתוקף בהדרגה, כאשר השלב הראשון של שיתוף מידע מחשבונות העו"ש וכרטיסי חיוב ייכנס לתוקף באמצע יוני 2022. במהלך הדיונים ביקש היו"ר ביטון לבחון אם ניתן לקצר את לוחות הזמנים, ובהתאם לכך נקבע כי המועד בו ישתפו הבנקים והסולקים בנתונים על אשראי וחסכונות של הציבור יוקדם בחודש וחצי, לעומת המתוכנן, ויבוצע החל מ-31 באוקטובר 2022. מסירת המידע על תאגידים קטנים, של מחזור עד חמישה מיליון שקל ובעלים יחיד, תוקדם בכמעט שנה, מאמצע דצמבר 2023 ל-30 בינואר 2023.
במהלך הדיונים עלה גם סעיף ניגוד העניינים, המגביל את האפשרויות של הבנקים לאחזקה של עד 20% בחברה הנותנת שירות השוואת עלויות או תיווך. בדיונים נשמעה דעתם של מנכ"ל פייבוקס אריק פרישמן והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, יאיר אבידן, שתמכו בהקלה שתאפשר לבנקים להיות שותפים למהלך. מנגד, יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה ונציגי האוצר התנגדו לשינוי בסעיף, מחשש לפגיעה באובייקטיביות של ההשוואה, ובסופו של דבר החליטה הוועדה שלא לעשות שינוי בסעיף.
נושא נוסף אליו ביקש היו"ר ביטון להתייחס במהלך הדיונים היה שילוב יועצי המשכנתאות ברפורמה. בעקבות דרישתו של היו"ר ביטון הובהר כי היועצים יוכלו בעתיד לקבל רישיון ולפעול במסגרת החוק, ועד אז פתרון הביניים הוא לקבוע הסמכה שתאפשר להם לשתף פעולה עם חברות הפינטק ולקבל גישה מוגבלת למידע. רשות ניירות ערך, בראשות ענת גואטה, מובילה את הרפומה בישראל ותעניק את הרישיונות לגופים שירצו לתת את השירותים לציבור.
יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה, שי אבו, בירך על כך, הודה ליו"ר הוועדה ואמר כי "הלוואי והדיונים בוועדה היו בבואה לכל אזרח שרואה את הכנסת". היו"ר ביטון אמר כי נאבק על כך, שכן היועצים הפיננסיים ויועצי המשכנתאות מאפשרים לצרכן הפשוט להבין טוב יותר את העולם הפיננסי ומגבירים תחרות, ולכן גם להם יש מקום בענף ולא רק לתאגידי הענק.
על מנת לוודא שהרפורמה אכן תצא לדרך בזמן וכדי לבחון האם הצליחה, ביוזמת היו"ר ביטון הוחלט להוסיף להצעת החוק סעיף לפיו שר האוצר ימסור דיווח שוטף לוועדת הכלכלה. הסעיף יהיה במתכונת של הוראת שעה לחמש שנים, והדיווח יהיה שנתי כאשר הדיווח הראשון יהיה שנה לאחר כניסת הרפורמה לתוקף והוא יעסוק בהיערכות. לאחר שנתיים יכלול הדיווח גם מידע על השפעת יישום החוק על התחרות ופרטים נוספים.
לאחר ההצבעה התייחס רכז הפיננסים באגף התקציבים באוצר, יובל טלר, להצעת החוק ואמר: "אנחנו מאמינים שההצעה תהווה פריצת דרך אמיתית שתוביל לתחרות בעולם הבנקאות. בעזרתה ובעזרת צעדים נוספים נצליח להביא פריצות דרך אמתיות לטובת הצרכן ולטובת מערכת פיננסית יעילה יותר". היו"ר ביטון אמר בתגובה כי העבודה מתחילה עכשיו, שכן חוק לא שווה בלי יישומו.
היו"ר ביטון ביקש להדגיש, כי כיום "ענף הבנקאות בישראל סובל מסגירות, מיעוט שחקנים וסטגנציה, חוסר תנודה של לקוחות וגם חוסר תנודה של הגופים. יש הזדמנויות בכניסת הבנק הדיגיטלי ובנק אופק, שאמורים להיכנס לפעולה ולהשפיע, לצד חברות פינטק ישראלי. המהלך הזה של חוק הבנקאות הפתוחה מצטרף לרפורמת הניידות, שמאפשרת מעבר בקליק תוך שבוע. כל הרפורמות ייבחנו בפועל בתוצאה שלהם. האם יהיו פינטק? האם הבנקים החדשים יתבססו ויהיה שינוי? הוועדה תבדוק את כולם, את האוצר ובנק ישראל, את רשויות ההון וני"ע ותבחן האם הבאנו לתוצאה המיוחלת".
הבנק הדיגיטלי הראשון הגיב בצהרייים על אישור "הרפורמה הדרמטית" לדבריו, וטען כי זו תייצר כוח מיקוח צרכני אמיתי מול המערכת הבנקאית. "חשוב כעת שהרגולטורים והממשלה יוודאו שהרפורמה לא תישאר על הנייר אלא תיושם במלואה ולא תמוסמס על ידי הבנקים המסורתיים. כפי שהבטיח יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון בעוד שנה יוצגו הנתונים על יישום הרפורמה ויתברר אם הבנקים באמת אפשרו ללקוחות לקבל את המידע", אמרו בבנק הדיגיטלי.
יו״ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה לאישור חוק שירותי מידע פיננסי ואמרה כי "היום אנחנו יוצאים לדרך חדשה שתעניק לציבור הישראלי אפשרויות חדשות לנהל את כספו בצורה דיגיטאלית ויעילה שמותאמת כל אחת ואחד על פי הצורך. רשות ניירות ערך נערכה בשנתיים האחרונות כדי להוביל את הרפורמה ולאפשר לחברות פינטק להציע לציבור שירותים מגוונים ותחרותיים שעשויים להוזיל את השירותים הפיננסיים, כגון ריבית עובר ושב, תנאי אשראי, פעילות בשוק ההון ועוד. אני מאמינה שהרפורמה תתרום לכך שהציבור יקבל שליטה טובה יותר, עמדת מיקוח וערך משמעותי שיעזור לו לנהל את הכסף בצורה טובה יותר".
יונתן ברלינר, יו"ר הועדה המקצועית של התאחדות יועצי המשכנתאות: "החידוש הגדול שנעשה ברפורמה הנוכחית, בשונה מהרפורמות הקודמות, הוא שברפורמה הנוכחית לא התייחסו רק לגופי הגדולים אלא הכירו בחשיבותם, ונתנו מקום גם ליועצים הפרטיים להוביל את התחרות במערכת הבנקאית. ההכרה ביועצי המשכנתאות במסגרת הרפורמה והכרזה על הכוונה להסדיר את המקצוע באופן מלא, תשפר בשנים הקרובות באופן משמעותי את התחרות בשוק המשכנתאות, ותגדיל את כוחו הצרכני של הציבור להשוואה חכמה ומקצועית".
