פרסום ראשון: המדינה צפויה לאשר מחר (ג') לראשונה תיקון לחוק התכנון והבנייה, שיקנה פטור מתוכנית והיתר להקמת מבני קבע ממוגנים לטובת התושבים שפונו מבתיהם במרחב עוטף עזה וביישובים נוספים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. המשמעות: חברות בנייה, שמתמחות בהקמת מבני קבע בבנייה מתועשת, יוכלו להקים מבני מגורים ומבני ציבור לטובת המפונים תוך ארבעה חודשים בלבד מרגע אישור הממשלה – במקום תקופה ממוצעת של חמש שנים.
בישיבתה המתוכננת מחר תאשר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את סעיף 266ה1 לחוק, שיסמיך את שר הפנים, משה ארבל, לתת צו עבור הקמת מבנים אלה בפטור מתוכנית והיתר בנייה. התיקון יאושר כהוראת שעה למשך שנה ויוגש בהקדם לאישור הממשלה. בדברי ההסבר בתזכיר החוק צוין כי המטרה היא לתת מענה מהיר ויעיל למפונים, כך שניתן יהיה להקים עבורם יחידות דיור ומבני ציבור בלוחות זמנים מהירים ככל האפשר.
כיום קיים סעיף 266ה לחוק התכנון והבנייה, שהשימוש בו הוא חריג ומבוצע בעתות חירום – אך הוא אינו מאפשר לדלג על תוכנית והיתר בנייה עבור מבני קבע אלא עבור מבנים יבילים בלבד (הכוונה לקראווילות לא ממוגנות). עמדת מינהל התכנון היא לקדם הקמת מבני קבע שכוללים גם ממ"ד. כיום קיים מאגר בידי המדינה שכולל חברות המתמחות בבנייה קלה (בנייה מתועשת).
במסמך שגיבש מינהל התכנון בסוף החודש לגבי שיטות בנייה לשיקום בניינים שנפגעו במלחמת חרבות ברזל בעוטף עזה והצעות התעשייה לשיקום המרחב, נכתב כי "השימוש במבנים יבילים ארעיים מהווה פתרון הנדסי ואדריכלי נחות עבור שיכון המפונים, בהשוואה לפתרונות האחרים הקיימים". עוד נכתב כי השיטות שנבחרו על ידי מינהל התכנון, ולגביהן יתייחס התיקון לחוק, הן שיטות בנייה מתועשת שמבוצעות כבר בישראל, ויש להן מפעלים וקבלנים מקומיים. מבנה הנבנה בשיטת בנייה מתועשת מורכב מיחידות תלת ממדיות שמיוצרות במפעל. מדובר במבנה קבע באיכות גבוהה הכולל ממ"ד עם אורך חיים של 50 שנה.
בתזכיר מוסבר עוד כי ביצוע העבודות יעשה על ידי המדינה, או על ידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה או על ידי רשות מקומית, והשימושים יהיו למטרות מגורים למפונים או למטרות צורכי ציבור שישמשו את מתחם המגורים למפונים בלבד. מבני הציבור במסגרת התיקון לחוק יכללו שימושים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, מתקני תשתית מקומיים או מרפאות.
קיצור הליכים לבניית מרחבים מוגנים
בנוסף, צפויה המועצה הארצית לאשר שני תיקונים נוספים לחוק התכנון והבנייה, שמטרתם לקצר את ההליכים ואת לוחות הזמנים בכל הנוגע לבניית מרחבים מוגנים בבניינים קיימים. במסגרת תיקונים אלה, דיירים שיהיו מעוניינים להקים מרחבים מוגנים בבניינים ישנים במסלול מהיר, במסגרת תוכנית המיגון הארצית תמ"א 40 שהוחלט לאחרונה להחיל אותה על כלל יישובי הארץ, יהיו פטורים מתשלום היטל השבחה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה; ובמקביל, לא יוכלו לתבוע בגין ירידת ערך בשל האפשרות להקים את המרחב המוגן בחריגה מקווי הבניין.
נזכיר כי לאחרונה החליטה המועצה הארצית להרחיב את תוכנית המיגון הארצית, המאפשרת הקמת ממ"דים במסלול מהיר, ולהחיל אותה על כל הארץ ולא רק על יישובי הצפון בטווח של כ-9 ק"מ מהגבול. כיום הקמת ממ"ד מתאפשרת בהתאם להוראות התוכנית החלה על המגרש שבו מצוי הבניין, וכל חריגה ממנה מחייבת הליך של פרסום הקלה. כלומר יש צורך להגיש לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בקשה להקלה על מנת לחרוג מקווי התוכנית, כדי שיתאפשר להקים את הממ"ד.
התוכנית מאפשרת הקמת ממ"ד גם בסטייה מהוראות התוכניות המפורטות החלות על המגרש. עם הרחבתה, ניתן יהיה להוציא מכוחה היתר בנייה להקמת ממ"ד בכל הארץ, גם אם אינו תואם את התוכנית המפורטת. מחר צפויה הוולנת"ע לדון בהתנגדויות לתוכנית. בנוסף, נזכיר כי אושרו הקלות לפיהן ניתן לקבל פטור מהיתר בנייה להקמת ממ"ד בבתים פרטיים צמודי קרקע ובמבנים בבנייה נמוכה.
תיקון נוסף שצפויה המועצה לדון בו מחר מתייחס לעניין חובת פרסום הודעה על דבר הפקדת תוכנית, ובכלל זה חובת פרסום על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק. לנוכח מצב הלחימה, קיימים מצבים בהם הפרסום על גבי שלט איננו אפקטיבי, בשל מיעוט התושבים המצויים בשטח התוכנית. לפיכך, מוצע לתת סמכות נוספת ליו"ר מוסד התכנון המוסמך להפקיד תוכנית, לקבוע דרכי פרסום נוספות, אם מצא שהדבר נדרש, למשל באמצעים דיגיטליים.
בתוך כך, אתמול חתם שר הפנים ארבל על תקנות המאפשרות לקדם את הרפורמה לרישוי מהיר, במסגרתה אישור תוכנית בנייה יהווה גם את היתר הבנייה. מדובר בתקנות שקודמו עוד לפני המלחמה, המסדירות הכנת תוכנית להתחדשות עירונית במתווה "תוכנית לרישוי מהיר - תיקון 139 לחוק התכנון והבניה, חלופה לתמ"א 38" ("תוכנית פלוס היתר"). לראשונה, בתוכניות התחדשות עירונית שיוקדמו במסגרת החלופה לתמ"א 38, אישור התוכנית במוסד התכנון יהווה גם את אישור היתר הבנייה – דבר שיקצר בין 1-4 שנים בהליך. במינהל התכנון הסבירו כי התקנות מאפשרות ניהול תהליכי רישוי ותכנון במקביל ולא בטור כפי שנהוג היום.
המתווה של תיקון 139 מרחיב את סמכויותיה של כל ועדה מקומית לאישור תוכניות בסמכות מקומית להריסה ובנייה מחדש או לחיזוק מבנים בשני מסלולים. במסלול הראשון והמשמעותי, תוכנית נקודתית להריסה ובנייה מחדש מקודמת במקביל לקידום הבקשה להיתר, ואישור התוכנית מהווה אישור הבקשה להיתר מכוחה, מה שכאמור יקצר משמעותית את ההליך. המסלול השני נקבע כהוראת שעה ל-4 שנים ומאפשר לסייע לוועדות מקומיות להטמיע את התהליך בצורה הדרגתית. הוא קובע כי הבקשה להיתר תיבדק לאחר החלטה לאשר את התוכנית. על הוועדות המקומיות לפרסם את החלטתן בעניין המסלול החלופי בתוך 60 ימים ממועד כניסתן לתוקף של התקנות.
