בית משפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של גבר גרוש שביקש להצהיר כי הוא שותף בחלקים שווים בחברות שבבעלות אחיו. זוגתו לשעבר טענה שהתביעה נועדה לגרוע מזכויותיה בחלוקת הרכוש, והשופטת ורד שביט פינקלשטיין הסכימה שהתובע לא הוכיח שיש לו זכויות בחברות.
הנתבע הוא איש עסקים ובעל מניות בשלוש חברות שונות העוסקות בפרויקטים בתחום הפינוי-בינוי. בתביעה נגדו ביקש אחיו לקבל פסק דין שיצהיר כי הוא שותף בחברות כך שהוא זכאי למחצית מזכויות הנתבע בהן. התביעה הוגשה גם נגד זוגתו לשעבר של איש העסקים, בעוד שבין הנתבעים מתנהלים במקביל הליכי גירושים וחלוקת רכוש.
לטענת התובע, ב-2010 הציע לאחיו להצטרף לעסקיו ולשתף פעולה במיזמים שונים. לדבריו, הם סיכמו ביניהם כי ישתפו פעולה ויהיו זכאים לחלוקת רווחים או לשיתוף בהפסדים במיזמים שונים, גם אם הם רשומים על שם הנתבע בלבד.
התובע הציג הסכמי שותפות שעליהם חתמו האחים, וטען כי בהתאם להם הוא השקיע מזמנו בפרויקטים שונים של שלוש החברות והעביר אליהן כספים. לשיטתו, העובדה שהוא לא רשום כחלק מהבעלים של החברות לא פוגעת בזכויותיו מכוח הסכמי השותפות.
איש העסקים בחר שלא להגיש כתב הגנה. בת זוגו לשעבר טענה שלא מדובר בשותפות וכל מטרת התביעה היא לגרוע מחלקה בחברות על רקע חלוקת הרכוש בינה לבין הנתבע.
עו"ד מיה רשל ארבל צילום: מיה רשל ארבל השופטת שביט פינקלשטיין דחתה את התביעה. היא ציינה כי התובע אינו רשום ברשם החברות כבעל מניות והוא גם לא פעל לרישום שמו ולא הסביר מדוע נמנע מלעשות כן, והדבר מחזק את המסקנה שאין לו זכויות בחברות. לפיכך קבעה כי לתובע לא קיימות זכויות בחברות לפי חוק החברות, ולאחר בחינה של הראיות והעדויות נקבע כי הוא גם לא הצליח להוכיח שותפות בינו לבין הנתבע.
השופטת מצאה סתירות בגרסת התובע בנוגע למועד ואופן יצירת השותפות. בנוסף, התובע לא חתום על אף מסמך בקשר לחברות שנערך מול צדדים שלישיים, והשותפות גם לא הוצגה מול גורמים רשמיים כגון רשום השותפויות או רשות המסים. היא הוסיפה כי הסכמי השותפות שהוצגו מנוסחים באופן כללי ואינם קובעים שלתובע יש זכות לרשום מחצית ממניות הנתבע על שמו.
בנוסף, ציינה, התובע לא צירף חשבוניות מס ולכן לא הוכח שהכספים שהעביר לטענתו היו בגדר השקעות בחברות. מה גם שמדובר בסכומים זניחים לעומת הסכומים שהשקיעו יתר השותפים בחברות – בגובה מיליוני שקלים.
השופטת ציינה גם כי מועד העברת הכספים לכאורה תמוהה, שכן ההעברה בוצעה בסמוך למועד הקרע ביחסים בין איש העסקים וזוגתו. כמו כן, הטענה לשותפות עלתה רק לאחר שהחל הליך חלוקת הרכוש ביניהם ונראה כי אלמלא הגירושים תביעה זו לא הייתה באה לעולם.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד נטע מרום
• ב"כ הגרושה: עו"ד תבור גולדמן
• עו"ד מיה רשל ארבל עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
