"בלי הסכמה מהירה בין הממשלה לאופוזיציה, כל מה שנבנה כאן ייהרס", אומר בסיכום שיחתנו המתוחה סר רונלד כהן. סר כהן, 77, בן העיר חאלב בסוריה, לורד בריטי שעשה עלייה לישראל, איש עסקים מהאבות המייסדים של קרנות הון סיכון פרטיות ומי שעמד בראש קרן הענק הראשונה (אייפקס) שהגיעה לארץ, יזם שהגה והוציא לפועל את הרעיון של מימון חברות עם אימפקט חברתי, בעל הון המושקע בקרוב ל־30 סטארטאפים מקומיים, פעיל נלהב למען שלום ישראלי־פלסטיני, מממן מיזמים משותפים ערבים־יהודים ונדבן וציוני, לא מעכל את העובדה שממשלת ישראל מודל 2023, "בוחרת ביודעין", כדבריו, "לפגוע אנושות בהישגיה המופלאים של ישראל כמדינה, חברה וכלכלה. לחבל בהישגינו בלי כל היגיון, בגלל התעקשות של שר וח"כ (לוין ורוטמן) מהקצוות הקיצוניים ביותר של הקשת הפוליטית".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
כהן ממשיך ומזהיר: "יש הסתברות לא מבוטלת שישראל המשגשגת תינזק קשות, אם וכאשר החקיקה להגבלת הדמוקרטיה וסירוס מוסדותיה תאושר בכנסת. ערעור הבסיס עליו נשענה ונשענת מדינת היהודים לא יעבור בשקט ובלי תוצאות. המהלך החפוז והאנוכי של ממשלת ישראל דומה דמיון מצמרר להחלטה האומללה של ממשלת בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי, הברקזיט הנורא. ברקזיט שאושר ב־2016 ברוב קטן בציבור ובקולות השמרנים בפרלמנט הבריטי".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
4 צפייה בגלריה
''המהלך האנוכי של ממשלת ישראל דומה דמיון מצמרר להחלטה על הברקזיט''. הפגנה בבריטניה
(צילום: EPA)
והוצא לפועל בניגוד להחלטת בית המשפט העליון בלונדון באמצעות פסקת התגברות.
"נכון. תומכיו הקולניים הסתמכו על מסכת שלמה של שקרים ועיוותי מציאות והובילו את הכלכלה הבריטית למשבר עמוק, כולל צמיחה אפסית, אבטלה גבוהה, ירידה ברמת החיים ואינפלציה חריגה".
כעת הציבור הבריטי כבר מתחרט.
"רק עכשיו, חמש שנים אחרי הפרישה, כשרבים ממש רעבים ללחם, רוב הבריטים מבינים את גודל הטעות ההיסטורית שעשו. אני מקווה שהציבור בישראל יהיה חכם וזהיר יותר וישכנע את הממשלה הנבחרת לא להוציא לפועל את יוזמתה ההרסנית לשיעבוד כל מוסדות החברה האזרחית לפוליטיקה ופוליטיקאים, כולל את מערכת המשפט, התקשורת וכעת אפילו את הספרייה הלאומית".
בהקשר לספרייה הלאומית: מה תעשו עם התרומה שהתכוונתם להעביר אליה.
"התכוונו, משפחתי ואני, לתרום 8 מיליון דולר למוסד הלאומי הנפלא הזה, השוכן כעת בבניין מרשים חדש והחייב להיות, מעצם משימתו, עצמאי לגמרי, חסין מפני מכל מעורבות פוליטית ומפלגתית ומדגיש את המשותף לעם היהודי באשר הוא. והנה עכשיו, ללא שום נימוק המניח את הדעת, עולה להצבעה בכנסת הצעת חוק המשעבדת את הספרייה הלאומית לשיקולי פוליטיקה זרים ומסוכנים. במקרה קיצוני כזה לא תהיה לי ולמשפחתי ברירה אלא לבטל את כוונתנו לתרום את הכסף. לא נתמוך בספרייה לאומית לא חופשית – וכך יעשו, להערכתי, תורמים נוספים".
4 צפייה בגלריה
''מחויב לישראל ורוצה להמשיך להשקיע. אבל לשם כך צריך יציבות משפטית'. סר רונלד כהן
(צילום: עמית מגל)
פרשת הספרייה הלאומית משקפת את הרפורמה המשפטית כולה?
"בהחלט. הרצון לשעבד את הספרייה הלאומית לפוליטיקה מדגים את מטרותיה של הרפורמה: לשעבד את כלל מערכת המשפט לפוליטיקאים מהקואליציה השלטת. לא רק כפטריוט ישראלי אלא גם כיזם וכמשקיע הדבר מטריד ומכעיס אותי ביותר. הממשלה חוצה פה קו אדום, גבול המפריד בין דמוקרטיה ללא דמוקרטיה".
תשקול מחדש את מעורבותך במשק הישראלי?
"כאשר אתה רואה מול עיניך כיצד משתנה לרעה ועלולה להתמוטט כליל הסביבה החוקית והנורמטיבית שבה אתה רגיל לעבוד וליזום, אתה שואל את עצמך אם בכלל כדאי להשקיע במדינה הפכפכה כזו. אם היום הם – שרים וחברי הכנסת מהקואליציה – מתכוונים לכופף לצרכים הפוליטיים את בית המשפט העליון, את הספרייה הלאומית, את השידור הממלכתי – הרי מחר הם ירצו לכופף לצורכיהם גם את עולם העסקים, כפי שנעשה בסין. כל המהלך הממשלתי מעמיד לכן בסיכון גבוה את ההצלחה הפנומנלית של הכלכלה הישראלית – הצלחה שצמחה על הקרקע הבטוחה של המערכת המשפטית והחוקית כפי שהתפתחה בעשורים אחרונים".
לתפיסתך, הממשלה עצמה מחוללת "רעידת אדמה" מסוכנת.
"ומיותרת לגמרי. אני מחויב לישראל, גר עם משפחתי בישראל, משקיע בישראל מזה שלושים שנה לפחות, בחברות גדולות וקטנות, ורוצה להמשיך להשקיע. אין כלכלה טובה ממנה. אבל לשם כך אני צריך יציבות משפטית וביטחון שהפוליטיקאים לא ישתמשו נגדי בכוח שבידיהם ולא ירצו לפתע לשנות את הכללים, הנורמות והחוקים כדי להשיג מטרות פוליטיות ומפלגתיות. כשהתשתית לכל החלטה עסקית משתנה, סביר שגם ההחלטות ישתנו".
אם הרפורמה תאושר בכנסת כמו שהיא, תמשוך את השקעותיך מישראל?
"הכסף שהושקע, הושקע. אך בהחלט אהסס להרחיב ולהוסיף השקעות. אני מרבה לשוחח עם יזמים מקומיים וזרים – כולם כאיש אחד אומרים לי, אם זה יקרה, נקפיא את תוכניותינו להשקיע ונציע לישראלים משכילים ומבריקים לעבוד מחוץ לגבולות המדינה. בהמשך הם יתחילו גם להוציא עסקים קיימים החוצה; קל מאוד לעשות זאת במרכזי מחקר ופיתוח, למשל. אני חושש ומאמין שבנסיבות אלו תתרחש אצלנו בריחת מוחות ומיזמים רבת ממדים. אל תשכח: ישראל הפכה למרכז טכנולוגי עולמי על כתפי משקיעי חוץ. הם הביאו את המימון הרב לנס הטכנולוגי שלנו. והם, הנאמנים לערכי דמוקרטיה ליברלית, כבר שוקלים את דרכם ונוכחותם בארץ. ישראל זקוקה מאוד לא רק לכספם אלא לא פחות מזה לרוחב הפעילות הרב־לאומית שלהם".
בעצם, למה שיעזבו? הרי הממשלה המכהנת דוגלת בהפרטה, בשוק חופשי, בהתערבות מצומצמת של המדינה בכלכלה. על פניה, זו ממשלת חלומות להון פרטי.
"היזמים ואנשי העסקים חוששים מכוחה האבסולוטי של הממשלה. כאשר העוצמה כולה מרוכזת בידי הממשלה, כאשר מפרקים את האיזונים והבלמים של משטר דמוקרטי, המגזר היצרני המבוסס על נורמות של משחק הוגן, מרגיש מאוים ביותר. אומר לעצמו, בצדק: אם אקלע למחלוקת עם הממשלה הזאת, מי יערוב לי שהיא לא תשמש בכוחה נגדי? למי אפנה כדי שיגן עליי, כשגם בבית המשפט יישבו שופטים מטעם הממשלה? אין מי שיעצור אותה. במיוחד ייזהרו המשקיעים לשים כסף בחברות החשופות לרגולציה ממשלתית ענפה, ולא משנה מה האידיאולוגיה המוצהרת שלה. צעדיה לשחיקת הדמוקרטיה ירתיעו רבים. כבר מרתיעים".
מה יהיה הנזק למשק ולחברה?
"פחות השקעות פירושו פחות צמיחה, פחות תעסוקה יצרנית, פחות יצוא, פחות רמת חיים. תוצאה בלתי נמנעת מהחיפזון הלא הגיוני של הממשלה לשחוק ולערער את היסודות של משטר החוק והצדק בארץ. להערכתי, הרפורמה המשפטית גם תעמיק את אי־השוויון הכלכלי במדינה. כשיש צמיחה, הממשלה יכולה לדאוג לחלוקה יותר צודקת של פירותיה. באין צמיחה, אין לממשלה פירות לחלק. יש רק גזרות וצמצומים".
"הגנה על מערכת משפטית עצמאית", אומר סר רונלד כהן, "היא לכן גם הגנה על יכולתה של הממשלה לספק שירותים חיוניים לציבור ולצמצם פערים לטובת העניים".
אני מכיר אותך כתומך בלתי נלאה ביוזמות שלום ישראליות־פלסטיניות לסוגיהן. תומך ותורם. האם אתה מיואש ממה שקורה כעת בשטחים?
"אני לא מיואש, אף פעם לא אתייאש מלחפש שלום. אני כן מודאג ביותר מהאפשרות שאינתיפאדה חדשה תפרוץ כאן בקרוב. המצב ברשות הפלסטינית מתוח, קשה ושברירי ביותר בשעה שגורמים מסוימים בממשלת ישראל המכהנת רק שופכים נפט דליק למדורה, בין היתר על ידי דברי רהב לאומניים ומדיניות של הוספת התנחלויות. זו מדיניות שהעולם כולו מגנה והיא מחזקת ומסלימה מאוד את הסערה שבה כבר מצויה ישראל – סערה פוליטית, ביטחונית, משפטית וכלכלית. ההשתוללות בפוגרום המתוכנן של המתנחלים הקיצוניים בחווארה הייתה מעשה הפקרות ואלימות נורא, ובאותו הזמן גם סימן מעורר אימה למה שצפוי בעתיד הקרוב, אם הטרור משני הצדדים לא ירוסן".
אלא שבינתיים הקיצונים רק מתחזקים, משתלטים על המרכז. מה דעתך על גל המחאה האזרחית?
"הפגנות המחאה ההמוניות של השבועות האחרונים נועדו למנוע את הזליגה של המדינה אל הקיצוניות הגואה. גם אני השתתפתי בהן; בדמוקרטיה בריאה משמשת המחאה הגדולה והלא־אלימה שסתום ביטחון לציבור רחב, החש שממשלתו הנשענת על רוב קטן מאוד רוצה לחולל מהר מאוד שינויים משטריים רדיקליים מאוד, בלי להתחשב בו, בלי להקשיב לחששותיו ולהתנגדויות שהוא מעלה. דוהרת בעיוורון לאסון".
את מי פגשת בהפגנות?
"פגשתי אזרחים מן השורה. ישראלים רגילים לכל דבר ועניין, מתונים, שקולים וחרדים למדינתם. מאחדת אותם התחושה שהממשלה דוחפת את המדינה למשבר וחובתם האזרחית לעשות הכל המותר במסגרת החוק כדי לבלום אותה בריצת האמוק להשלמת החקיקה נוגדת הדמוקרטיה. קריאתם באה מעומק הלב הציוני פטריוטי: אנא, אנשי הקואליציה, עצרו לפי שיהיה מאוחר מדי. אם לא את הונגריה, זכרו לפחות את האסון של ברקזיט, שגרם לקרע בעם, לאינפלציה גבוהה ולשבר כלכלי וחברתי מתמשך בבריטניה".
מה אתה שומע מעמיתך יהודי בריטניה ואמריקה?
"חבריי היהודים בתפוצות, בכל התפוצות, מכל צבעי הקשת הפוליטית, מזועזעים. הם חולקים איתנו את מלוא הסנטימנט השלילי כלפי צעדי הממשלה, המתגבר מדי יום ועלול להביא לפחות תרומות, פחות תמיכה וגם פחות השקעה יהודית כאן. הם מפצירים בנו לחזור לשפיות הדעת ולא לסטות חלילה מהערכים שעשו מישראל את סיפור ההצלחה הגדול. בעיניהם, כמו בעיני המערב כולו, העימות העכשווי בארץ הוא בין תומכי הדמוקרטיה לשוללי הדמוקרטיה. הדימוי הזה עצמו מחליש את ישראל ומרפה את ידי אוהביה".
איך יוצאים מהתסבוכת הזו?
"שני הצדדים צריכים להגיע לבסיס הבנות משותף. זה לא כל כך מסובך, אם רק לא נכנעים לקיצוניות. כדברי הנשיא הרצוג, ניתן להשיג הסכמה כללית רחבה לשינויים במערכת המשפטית, בתנאי שהשינויים יגנו על הדמוקרטיה הישראלית ולא יחלישו ויחנקו אותה. החקיקה חייבת לשקף ולבסס קונצנזוס לאומי".
"אני מבקש ממך מאוד", מפציר בי סר כהן במהלך שיחתנו, "להדגיש ולהבליט את המסר שלי: הסכמה בין הממשלה לאופוזיציה בנושא הרפורמה המשפטית־משטרית היא צו השעה. חובה לאומית להגיע להסכמה רחבה כזאת – ואני נמנע מלכנות אותה פשרה, כי על דמוקרטיה אין מתפשרים – היא האופציה הממשית היחידה לשמור על ישראל פורחת ומשגשגת. החלופה האחרת, כפי שאמרתי, תיצור שסע עמוק בעם ויהיו לה השלכות כה הרסניות על אורחות חיינו עד שכל מה שבנינו כאן במאמץ של דורות עלול לרדת לתהום".
