המפקחת הבכירה על רישום המקרקעין בירושלים, אביטל שרייבר, קיבלה לאחרונה תביעה של דיירי בניין ברחוב שרירא גאון בעיר לאשר עבודות תמ"א 38 לחיזוק מפני רעידות אדמה. בכך נדחתה התנגדות של בעלי מחסן בבניין, שהשכירו אותו כיחידת מגורים וטענו כי הם זכאים כמו כל בעלי הדירות להטבות הכוללות הרחבה של הנכס ותוספת מחסן.
הנתבעים השתלטו על בור מים שהוא חלק מהרכוש המשותף בבניין, הצמידו אותו למחסן שבבעלותם, פרצו דלת בקיר שבין המחסן לבור – וכך יצרו יחידת דיור שאותה השכירו. בהמשך הם ערכו עם ועד הבית הסכם שלפיו מתוך דמי השכירות שקיבלו, בסך 3,200 שקל בחודש, הם העבירו מדי חודש 500 שקל לוועד עבור השימוש ברכוש המשותף.
לטענת שכניהם התובעים, כעת משאושרו עבודות התמ"א ההסכם בוטל והנתבעים נדרשים לפנות את אזור הבור, שבהתאם לתוכנית מיועד להיות חדר משאבות. לטענתם, גם אין שטח חלופי שאפשר לתת להם.
מנגד טענו בעלי המחסן כי לשכניהם אין את הרוב הדרוש להגשת התביעה, מה גם שההסכם עם הוועד מעניק להם זכות דיירות מוגנת. מעבר לכך, לטענתם הם זכאים לאותה תמורה שמקבלים יתר בעלי הדירות: תוספת של 25 מ"ר ומחסן.
תחילה קבעה המפקחת כי התביעה הוגשה על ידי דיירים שיותר משני שליש של הרכוש המשותף צמוד לדירותיהם, כך שיש להם את הרוב הנדרש. בנוסף, השכנים הציגו הסכם לביצוע עבודות החיזוק, שחתום על ידי בעלי תשע מתוך 10 תתי-החלקות בבניין.
בהמשך נדחתה טענת בעלי המחסן לשכירות מוגנת. המפקחת ציינה כי ההסכם שערכו הצדדים ב-2011 מעניק להם רק זכות שימוש בבור, להבדיל מזכות קניינית. כמו כן, ההסכם מתנה את זכות השימוש בבור בתשלום כספי. לדבריה, תוכן ההסכם מלמד על רצונם של דיירי הבניין מצד אחד לקבל תמורה על השימוש בבור שעמד שנים ללא שימוש, ומצד שני לשמור עליו כרכוש משותף במידה שהנתבעים ימכרו את המחסן.
עו"ד גיא יקותיאלהיא הוסיפה כי בעלי המחסן מעולם לא טענו ששילמו דמי מפתח או שהם עצמם גרו ביחידה, אלא השכירו אותה לדיירים מתחלפים, כך שהם אפילו לא נחשבים "דייר" כהגדרתו בחוק הגנת הדייר.
המפקחת הסבירה שבהתאם לפסיקה, זכות שימוש ניתנת לביטול בכל עת: "בנסיבות אלו, מתן זכות לנתבעים להמשיך ולהשתמש בבור המים כחלק מדירת מגורים שעה שהדבר גורע מזכויות יתר בעלי הדירות הנובעות מפרויקט התמ"א, ובוודאי מתן תמורה במסגרת הפרויקט עבור דירה כאמור, תביא למצב שבו חוטא יוצא נשכר".
בנוסף היא הבהירה כי תוכנית התמ"א אינה כוללת זכויות עבור בעלי מחסנים. עם זאת, יש לבעלי המחסן חלק ברכוש המשותף בקומת המרתף שבעקבות התוכנית יחולק בין הדיירים. היא קבעה שאם פרקטית לא יתאפשר להעניק להם את חלקם היחסי ברכוש שיחולק, הם יפוצו ב-15 אלף שקל עבור כל מ"ר שייגרע מהם ביחס לשאר הדיירים.
הנתבעים חויבו לחתום על ההסכם לביצוע העבודות, ואם לא יעשו זאת - המפקחת מינתה את עורך הדין של בעלי הדירות לחתום בשמם ובמקומם. הם ישלמו הוצאות בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד מ. טורים
• ב"כ הנתבעים: עו"ד ניר טסלר
• עו"ד גיא יקותיאל עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
