בית המשפט המחוזי בלוד הכיר לאחרונה באדם כבעלים של דירה שברכישתה סייע לדודו, וזה הלך לעולמו מבלי לפרוע את ההלוואה. השופטים ורדה פלאוט, צבי ויצמן ויעל מושקוביץ דחו את טענת הבן של המנוח שהדירה שייכת לעיזבונו.
רכישת הדירה נעשתה על רקע הכוונה של המנוח לעלות מאוזבקיסטן. לטענת האחיין, דודו ביקש ממנו לאתר עבורו נכס ולהלוות לו כסף לצורך רכישתו. לדבריו סוכם ביניהם שההלוואה תוחזר תוך שנה וחצי, אחרת הדירה תועבר לבעלות האחיין.
הוא הוסיף שלצורך הבטחת השבת ההלוואה חתם דודו באוגוסט 2007 על צוואה המורישה לו את הדירה, במידה שימות טרם פירעון החוב. ואכן, חודש לאחר עריכת הצוואה רכש המלווה עבור דודו את הדירה תמורת כרבע מיליון שקל.
כשמונה שנים לאחר מכן הלך הדוד לעולמו מבלי לפרוע את ההלוואה. לאחר מותו קיבל האחיין צו קיום צוואה לטובתו, אלא שהצו בוטל מאחר שבדיעבד התגלה כי המנוח חתם ב-2009 על מסמך שמבטל את הצוואה.
בתחילה ניהל האחיין הליך משפטי מול בנו של המנוח, בן דודו, בבית המשפט למשפחה בראשון לציון – והפסיד. נקבע כי בשל ביטול הצוואה, ובהיעדר עיגון אחר לזכאות המלווה לבעלות על הדירה, הרי שהיא שייכת ליורשים. עם זאת, פסק הדין העניק למלווה את החזר ההלוואה.
באפריל אשתקד הגיש האחיין ערעור למחוזי וטען שבית המשפט למשפחה טעה כשלא הורה על מימוש ההסכם עם הדוד, שלפיו בהיעדר פירעון ההלוואה בזמן – תועבר הדירה על שמו.
ואכן, השופטים קבעו שבית המשפט למשפחה שגה כשנתן לביטול הצוואה ב-2009 משקל מכריע בסכסוך. לדבריהם, השופטת החתומה על פסק הדין הגיעה לשתי מסקנות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת – האחת, שההלוואה מעולם לא נפרעה (ולכן המלווה זכאי להשבתה); השנייה, שביטול הצוואה נעשה מחמת החזר ההלוואה.
"לטעמנו, קביעה זו של בית המשפט קמא אינה יכולה לעמוד", כתבו. "מרגע שנקבע כממצא עובדתי כי ההלוואה לא נפרעה – לא ניתן לייחס את ביטול הצוואה לאפשרות כי נפרעה ההלוואה. משכך, ביטולה יכול להתיישב אך ורק עם טענת המלווה לפיה המנוח לא ראה בדירה נכס מנכסיו".
בפסק הדין הודגש שהאחיין לא ידע על ביטול הצוואה, כך שלא נכון לזקוף לחובתו את העובדה שלא רשם את הדירה על שמו במהלך השנים שחלפו מאז רכישתה ועד מות הדוד. הוא החזיק בצוואה המבטיחה את רישומו כבעלים בהעדר פירעון ההלוואה, ולתפיסתו הלגיטימית זה הספיק.
למעשה, נקבע, המנוח הפר את ההסכמות עם אחיינו פעמיים: לראשונה, כשלא החזיר את ההלוואה; ובשנית, כשביטל את הצוואה והותיר את האחיין מול שוקת שבורה. בנסיבות אלה פסקו השופטים שיש להוציא לפועל את ההסכם ולהכריז על האחיין כבעל הדירה, תוך חיוב בן דודו בהוצאות משפט של 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המלווה: עו"ד משה מגן
• ב"כ בן המנוח: עו"ד א. ויינרב
• עו"ד הודיה היינוביץ עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
