היום (א') נכנס לתוקף התיקון לצו איסור הלבנת הון ומימון טרור שמחיל את חוקיו גם על נותני שירות בנכס פיננסי וירטואלי. הצו, אשר קובע בין השאר הוראות המתייחסות לשירותים שניתנים בתחום המטבעות הווירטואליים, מסמן צעד משמעותי נוסף בתהליך האסדרה (רגולציה) של פעילות הקריפטו בארץ. הבעיה המרכזית כעת: עוד אין אסדרה של בנק ישראל בנושא.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הצו קובע בין היתר הוראות המחייבות זיהוי ואימות של מקבל השירות, כמו כן חובת דיווח לרשויות על פעילות מקבלי השירות וכן על אירועים חריגים. המשמעות: כל אדם שיפעל בארץ באמצעות נותני שירות בנכסים וירטואליים, כדוגמת בורסות וצ'יינג'ים למיניהם, יהיה תחת מעקב של הרשויות בדומה לכל פעילות כספית אחרת בארץ, שמתבצעת לרוב באמצעות הבנקים וחברות האשראי.
התיקון לצו מקשה על הבנקים בישראל, לכאורה לפחות, לסרב להפקיד ולקבל כספים ממסחר במטבעות וירטואליים - בעיה משמעותית שקיימת לסוחרים בישראל כיום, אשר לעיתים לא יכולים להפקיד את הרווחים שלהם בחשבון הבנק או אפילו להוציא כסף מהבנק בשביל לסחור בקריפטו. זאת, מכיוון שהטענה המרכזית ששימשה את הבנקים על מנת למנוע פעילות בקריפטו עד כה הייתה שמקור הכסף לא תמיד ידוע ולכן הם עלולים להיות חשופים לעבירות הלבנת הון ומימון טרור.
"האמירה הרווחת שאפשר לדעת איפה המטבע בכל רגע נתון היא לא מדויקת. זה כמו מזומן, המקסימום שאפשר להגיד זה באיזה ארנק זה היה, אבל לא מי הבעלים האמיתי שלו", הסבירה גורמת בכירה בענף הבנקאות. "לצורך העניין, ארגוני פשע או טרור יכולים לרשום את הארנקים על מישהו אחר ולהשתמש בכסף למעשים לא חוקיים. בנוסף, יש כל מיני דרכים להסוואות של הכסף".
יחד עם זאת, יש להדגיש כי במובן הזה תחום הקריפטו דומה מאוד לכסף מזומן, אשר השימוש בו כמובן כן מותר ומוסדר במערכת הבנקאית.
כבר בסוף חודש אוגוסט האחרון, כחודשיים וחצי לפני שהתיקון לצו נכנס לתוקף באופן רוחבי, ל-ynet נודע כי חברת המסחר ביטס אוף גולד (Bits of Gold) החלה לפעול לפי התיקון, בתקווה למשוך אליהם לקוחות של חברות אחרות אשר טרם החלו לפעול לפי הצו החדש.
יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, אמר אז כי "לצד החובות, הצו החדש פותח עבורנו דלתות חדשות לשירותים מתקדמים נדרשים, כגון שירותי משמורת (Custody - שמירה על הנכסים של הלקוחות בידי החברה, בדומה לבנק - ד.ר)".
הסוחרים עדיין מחכים לבנק ישראל
יחד עם זאת, התיקון לצו אינו מסדיר את הבעיה המרכזית של הסוחרים כיום - והיא פעילות הבנקים בתחום. לכך יש צורך בהוראות של הרגולטור על פעילות הבנקים בארץ - הלא הוא בנק ישראל - אשר נמנע עד כה מאסדרה מלאה של התחום בארץ.
3 צפייה בגלריה
לא ברור האם בנק ישראל יוכל "להכריח" את הבנקים. המפקח על הבנקים, יאיר אבידן
(צילום: דוברות בנק ישראל)
למעשה, גם אם בנק ישראל אכן יפרסם הוראות כלשהן לבנקים כיצד עליהם לפעול בכל הנוגע למטבעות וירטואליים, לא בטוח שהוא יוכל להכריח את הבנק לאפשר פעילות מלאה של הסוחרים שכן מדובר בפעילות עסקית של גופים פרטיים. בחודשים האחרונים סוגיה זו נמצאת בין היתר בדיונים בבית המשפט וייתכן שתדרש כאן התערבות של המחוקק כדי לפתור אותה.
במסגרת סקירת הפיקוח על הבנקים לשנת 2020 שהתקיימה בחודש מאי האחרון, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יאיר אבידן, אמר בתשובה לשאלת ynet כי האסדרה על מסחר במטבעות וירטואליים ללקוחות פרטיים תושלם לקראת סוף שנת 2021. יחד עם זאת, עד כה בנק ישראל לא פרסם הוראות עדכניות בנושא. בנוסף, המפקח ציין כי בכל הנוגע לאסדרה בתחום עבור גופי מסחר ולא עבור אנשים פרטיים, הדבר ככל הנראה יקח יותר זמן.
אבידן התייחס בעצמו גם לתיקון לצו איסור הלבנת הון ואמר: "הצו יכנס לתוקפו ב-15.11 ואנחנו נפעל לאסדרה". המפקח הדגיש כי "כנראה שכל העולם של טכנולוגיית הבלוקצ'יין יהיה בסוף חוקי. כל השאלה הבסיסית היא כיצד בעולם של איסור הלבנת הון וכספי טרור נוכל לאסור או להביא למינימום את היכולת שגורמים שעוסקים בהיבטים קרימינליים, בגלל האנונימיות של אותם נכסים דיגיטליים, לעשות בהם שימוש לרעה בתוך המערכת.
"המטבעות האלה בסופו של דבר יזרמו בצנרת הבנקאית. אנחנו צריכים לדאוג שבאותה צנרת יזרמו כמה שיותר נכסים, דיגטליים ואחרים, שהם מפעילויות מותרות. יש פה בהחלט אתגר לרשות לאיסור הלבנת הון ולרשות שוק ההון, ובסופו של דבר אני מעריך שהאסדרה הראשונית תהייה לקראת סוף השנה הזו, בעיקר ברמה הפרטית. לגבי תאגידים או סוחרים, זה יקח קצת יותר זמן. בהחלט יש פה אתגר משמעותי", אמר אבידן.
ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר: "הסדרת החובות הבינלאומיות בתחום הלבנת ההון ומימון הטרור תאפשר לסקטור לפעול בצורה רחבה הרבה יותר למול המערכות הפיננסיות האחרות ולשפר פעילותו, לצד הפחתת סיכוני ציות. הצו גם מסדיר באופן ראשוני את תחום נותני השירותים במטבעות וירטואליים, אשר נחוץ להתמודדות עם הסיכונים הגוברים בתחום, וגובש בשיתוף עם התעשייה".
הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת: "הצו החדש שנכנס לתוקף ישפר את יכולתנו לשמור על סביבת פעילות שאינה נגועה בהלבנת הון ומימון טרור. רשות שוק ההון תמשיך לפעול למען קידום והרחבת השירותים בנכס פיננסי, כמו הכנסת שירותים חדשניים וגופי הייטק, אשר ישכללו את השוק ויבטיחו סביבה בטוחה יותר לפעילות".
