כאשר הנפש שלנו מוצפת ולא יכולה יותר, היא מורידה תריס, אוטמת את עצמה כנגד הצונאמי של המציאות. זה מה שקרה לתמיר מנדובסקי, איש שב"כ לשעבר, שהיה בתפקיד מבצעי רגיש ביהודה ושומרון, שאם פורטים אותו לתמונות ואירועים, נחטפת הנשימה. אז גם מבינים מדוע הבחור הרגיש, שבמהלך הריאיון לא מתבייש גם לנגב כמה דמעות, עזב את השירות בעקבות פוסט-טראומה - שלא על מנת לחזור, למרות שהוא כן מתגעגע לאנשים האיכותיים שהותיר מאחור.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מנדובסקי (34), יליד להבים, בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ותואר שני בחקר סכסוכים, הוא היום מנטור להשקעות בשוק ההון, ומהווה עבור רבים, צעירים בעיקר, גורו להתנהלות פיננסית ארוכת טווח בעזרת ספרו רב המכר "השקעות לעצלנים" ופודקאסט בשם הזה. אבל בשנת 2014 המדממת הוא היה צעיר בן 25 וחלק מהצוות בשב"כ שטיפל באירוע החטיפה והרצח של שלושת הנערים – גיל-עד שער, יעקב פרנקל ואיל יפרח – בידי אנשי חמאס, שהוביל לבסוף למבצע צוק איתן. בסך הכול הוא שירת ארבע שנים בשב"כ, בשנים 2016-2012.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"בהתחלה השירות היה די רגוע", הוא מספר. "2013-2012 היו די שקטות יחסית, והרגשתי גבר-גבר, שהכול הולך לפי התוכניות, עד שהייתי חלק מהכוח שחיפש את הנערים. אומרים שכאשר מחפשים משהו 'לא משאירים אבן על אבן'? אז אנחנו, מילולית, הפכנו כל אבן. עוברים חמישה, שמונה ימים, ולא מוצאים את הנערים. אחרי הרצח, חמש בבוקר, אנחנו אחרי לילה של מעצרים, ובדרך כשהאור הראשון כבר עולה ואני אומר זהו, נגמרה הפעילות ללילה הזה, פתאום מודיעים לי על חטיפה נוספת, ושצריך לנסוע דחוף ליער רמות. בכניסה ליער אני פוגש את הרכז, מתחילים ללכת ברגל פנימה, ופתאום לוקח לי כמה שניות להבין מה זה..."
3 צפייה בגלריה
שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו (מימין לשמאל): נפתלי פרנקל ז''ל, אייל יפרח ז''ל וגיל-עד שער ז''ל
(צילום: אלבום פרטי)
כאן מנדובסקי עוצר ולא מצליח להמשיך לדבר. לאחר כמה שניות הוא מתעשת ומתאר איך הוא היה זה שמצא ביער רמות את גופתו של הנער מוחמד אבו-חדיר, שנחטף, נרצח ונשרף על ידי יהודים — כנקמה על רצח שלושת הנערים. "אני ראיתי גופות בחיים שלי, ראיתי מתים, בצבא הייתי חובש, וגדלתי בבית של אבא גיבור ישראל שסיפר וכתב על הגופות המפויחות בטנקים, ובבית של סבתא שלא חסכה בסיפורים על אושוויץ-בירקנאו – אבל כשאתה רואה ילד שרוף, וזה אחרי שזמן קצר לפני כן נחשפת למראות הקשים של רצח הנערים, זה הופך לך את הבטן, זה מטלטל לך את הנשמה. תוסיפי לזה את העובדה שהייתי גם עד למעצר של רוצחי אבו-חדיר, שהם עצמם היו קטינים, וזה היה מעצר כל כך אלים".
תקפו את הנפש שלך.
"לקח לי חודשים ארוכים של טיפול פסיכולוגי כדי להתחיל להתאושש, ומה שהמטפל אמר לי זה: 'אתה הלכת לשירות כי ידעת מה טוב ומה רע, ופתאום מבוגרים רוצחים ילדים, ילדים רוצחים ילדים, מבוגרים מפרקים במכות ילדים, הכול מתערבב — אנחנו, הם, מה שחשבנו לטובים, מה שחשבנו לרעים, אין היררכיה, אין את הסדר שהכרת, הכול התפרק לך מול העיניים תוך ימים'. והוא צדק. זה בדיוק מה שהרגשתי".
מה אתה מרגיש בשבוע כל כך קשה שבו נרצחים שני אחים יהודים, הלל ויגל יניב, ובתגובה מתנחלים שורפים בתים ומכוניות בכפר חווארה.
"כל אדם שחווה סוג של חוויה קשה נגזר עליו להיאבק שלא לחזור אליה. אבל זו מלחמת אין ברירה עבור מי שגר במדינה הזו. הדרך שלי להתמודד זה פשוט לראות פחות חדשות ולהתמקד במה שעושה לי טוב. זו בריחה, אני יודע, אבל את המחיר כבר שילמתי ואני מרגיש שהרווחתי את הבריחה הזו ביושר. השבוע הייתי בסלון של חברים והטלוויזיה הייתה דלוקה על החדשות. ראיתי את חווארה בוערת ועבורי זאת הייתה מעלית בזמן לדומא (רצח משפחת דוואבשה). כל שידור מזירת פיגוע זו מנהרה קטנה, ולכן אני משתדל שלא לעבור דרכה".
כדי להציל את עצמו, מנדובסקי עזב את השירות ועשה הסבה להיי-טק. הוא החל לעבוד כאנליסט בתחום ההונאות הפיננסיות, ואז נזכר בשני דברים שהוא מאוד אוהב — כתיבה והשקעות. "בעקבות הטיפול הפסיכולוגי התחלתי לכתוב. בדיעבד אני יודע שהכתיבה עזרה לי", הוא אומר. הספר הראשון שכתב, "קנטאור" (ידיעות ספרים), עוסק במודל הגבריות הישראלי. "זה מודל בלתי אפשרי. אי-אפשר לחיות על החרב ולנהל חיים. גיבור הספר שלי מנסה בכל הכוח לרפא את עצמו, אבל הצבא השאיר בו פצעים שלא מגלידים".
ומה הוא גורם לך להבין, הגיבור שלך?
"שאני לא יכול להיות הגיבור הישראלי הכול יכול, גיבור העל שמציל את הטובים והורג את הרעים. הבנתי שזו שאיפה גדולה מדי עבורי וחיפשתי לעבור תחום. תמיד אהבתי את ההשקעות והמספרים, זה תמיד עושה סדר. תמיד הייתי הבחור הזה שמבין בהשקעות, מגיל 22 החבר'ה היו שואלים אותי במה להשקיע".
"היכולת לבחור בין להיות עניים לעשירים בעתיד תלויה בכמה מוקדם מתחילים להשקיע באופן פשוט ועקבי בשוק המניות. בטווח הארוך, השקעות פסיביות ישיגו ב-98% מהמקרים יותר מהשקעות אקטיביות של מנהלי השקעות"
מנדובסקי הקים ומנהל את חברת "זמן אסיף" שעוסקת בפיננסים, ומגדיר את עצמו יזם, משקיע וסופר. לדבריו, הקרייריסטית ובעלת המקצוע היציב בבית זו אשתו, ד"ר ענבר צור מנדובסקי, רופאה נוירולוגית בבית החולים בילינסון. השניים הורים לאסיף, בת שנה, ומתגוררים ברמת-גן. הספר השני שלו, "השקעות לעצלנים", נולד במשבר הקורונה אחרי עשור של שיחות מסדרון עם קולגות שלקחו ממנו טיפים להשקעות, ואז, כשהעולם הביא חתיכת עצירה, באו אליו — דרך הזום כמובן — מבוהלים ושאלו מה עושים עכשיו עם המניות. "זה היה שטף של עשרות אנשים ביום שפנו אליי אז, במרץ 2020, והבנתי שיש פה ידע שאני צריך להעביר הלאה. אמרתי לכל האנשים 'עוד יומיים אוציא לכם קובץ עם כל התשובות לכל השאלות'. ישבתי וכתבתי, וכששלחתי להם את הפי.די.אף, אמרתי לעצמי: 'תשקיע עוד קצת וכבר יש לך ספר'. אז נכנסתי לעובי הקורה, עשיתי זומים עם עשרות משתתפים ושאלתי מה חסר לכם בקובץ ששלחתי".
מה היה חסר?
"הרוב אמרו לי: 'הידע קיים, חסר לנו הביטחון'. כלומר אנשים לא בטוחים לבצע פעולות של השקעה. הם לא מבינים מה זה המנגנון שמאחורי הדבר שנקרא מניות. שאם אני קונה מניות של חברה, אני הופך להיות חלק מהבעלים שלה. זה ידע בסיסי שצריך ללמד אותו בכיתה י'. וכל תלמיד תיכון בארץ צריך לצאת עם ההבנה של מה זה ריבית דריבית, מה המשמעות של להשקיע בשוק ההון. יש את המנטרה הקבועה שכסף מרוויחים רק בעבודה קשה, אבל אפשר להרוויח כסף מבעלות על הון, והיום זה די פשוט".
באיזה מובן זה פשוט?
"כי אפשר, טכנית, להתחיל בקטן. לפתוח קופת גמל להשקעה במסלול מנייתי בסכום של 50 שקל, ולהיות חלק מהבעלים של החברה שאת המניה שלה קנית. עכשיו נשאר רק להגדיל את הסכומים. אני מסביר, גם בספר, גם בפודקאסט שיש לו אלפי מאזינים ביום וגם בהרצאות שלי, שכל אחד יכול לעשות את זה ולהחליט על העתיד הפיננסי שלו, ושכמה שמדובר באנשים יותר צעירים, נגיד ממש אחרי צבא — זה עדיף. אם הם יתחילו מסכומים קטנים, בעזרת מחשבון ריבית דריבית שמורידים חינם לטלפון הם יכולים לראות כמה יהיו שווים אם ישקיעו במשך 20 או 30 או 50 שנה".
זה אחראי מצידך לבוא לילד בן 25 ולהגיד לו לך תשקיע? להשקיע זה מקצוע.
"זה לא אחראי להגיד לצעיר בן 25 לא להשקיע. להגיד למישהו צעיר תתחיל להשקיע מוקדם — זה הדבר הכי נכון וחשוב. אני מדבר על השקעות לטווח ארוך, לא על שנתיים-שלוש. קחי צעיר שהשתחרר מהצבא, או צעירה בת 30, היכולת שלהם להשפיע על העתיד שלהם ולבחור בין להיות עניים לבין להיות עשירים תלויה בכמה מוקדם הם יתחילו להשקיע באופן פשוט ועקבי בשוק המניות. וזה לא משנה במה הם עובדים. וכל אחד יכול לעשות את זה. אנחנו יודעים שבטווח הארוך, השקעות פסיביות ישיגו ב-98% מהמקרים תשואה עודפת על פני השקעות אקטיביות של מנהלי השקעות שזה המקצוע שלהם".
הספר "השקעות לעצלנים" מדורג כבר קרוב לשנה ברשימת רבי המכר של עברית, לפודקאסט שלו יש מעל לרבע מיליון האזנות וממוצע של 3,000 ביום, והוא נחשב לפודקאסט הפיננסי המושמע בישראל ולאחד הפודקאסטים המואזנים באופן כללי. הכיוון שאליו מושך מנדובסקי את המאזינים והקוראים שלו הוא השקעות פסיביות במדדים. הוא קורא להשקעה במדדים מובילים כלליים — לא נישתיים — כאלה שכוללים את המניות המובילות במשק, לדוגמה, לשם ההמחשה בלבד — מדד 35 ומדד 125 בבורסה בתל-אביב. "מדובר במירכאות במדד טיפש", הוא אומר. "ההשקעה בו לא דורשת ממני לשבת ולנתח ביצועי חברות, אלא רק לשים עליו את הכסף. את מכירה את החברות הללו, את לקוחה שלהן, כי זה הבנקים, חברות הסלולר, כל החברות שאנחנו אוהבים להשמיץ אותן, כי הן רווחיות. אם תשקיעי בהן את יכולה מחר להרוויח בזכותן. וזה מה שאני אוהב בשיטת ההשקעה הזו במדדים. לא משנה מי אתה, מאיזה רקע, מה למדת — כל אחד יכול להשקיע ולקבל חלק מהבעלות".
אז אם זה כזה פשוט, למה כולם לא פשוט עושים את זה?
"וורן באפט ענה על זה, שאף אחד לא אוהב להתעשר לאט. התשובה שלי היא שכנראה לאדם הממוצע מדובר בהשקעה אבסטרקטית מדי. למה אנשים אוהבים לקנות נדל"ן? כי זה ויזואלי – אתה מקבל בעלות על קירות, נכנס שוכר, משלם שכר דירה, אתה רואה את הכסף. כשאני קונה קרן סל, קשה להבהיר בכמה דקות מה זה. דירה אתה מבין. יש גם עניין של סטטוס: אם יושב פרלמנט של חברים ומישהו אומר 'הבת שלי קנתה דירה', או מספרים על מישהו שיש לו שתי דירות, זה נשמע אדם שהסתדר בחיים. אבל אם תשבי ותגידי 'יש לי תיק השקעות', זה נשמע פחות מרשים. אף אחד לא עוצר לשמוע שזה תיק של 8 מיליון שקל כי את מכניסה אליו 5,000 שקל בכל שנה כבר 20 שנה.
"אלברט איינשטיין אמר שריבית דריבית זה הפלא השמיני בתבל, ושמי שמבין את זה מרוויח את זה, ומי שלא מבין את זה – משלם את זה. אני מצטט את המשפט הזה בהרצאות שלי. זוג צעיר שלא מבין מה זה ריבית דריבית, לא עוצר לחשוב מה המשמעות של חצי אחוז לפה או לפה בריבית, ויכול בסוף חייו לקלוט ששילם עשרות אלפי שקלים מיותרים על המשכנתא. מי ירוויח? הבנק. מי זה הבנק? זה האנשים שהשקיעו במדדים, כי הם הבעלים של הבנק הזה".
אתה מתגעגע לשירות?
"אני מתגעגע לאנשים האיכותיים שם, ולתחושה של ערבות הדדית שמייחדת את המקום הזה. לא ראיתי את זה בהרבה מקומות עבודה אחרים. לפני שפירסמתי את הספר התגעגעתי לתחושת השליחות והמשמעות, אבל מאז שהספר שלי ברשימות רבי המכר של עברית, ויש אליו מודעות עצומה, גם לפודקאסט שלי, אז תחושת השליחות קיימת. פתאום נהייתה לי חשיפה של 3,000 מאזינים ביום והמון אנשים שכותבים לי: תשמע בזכותך פתחתי תיק השקעות. הם מבינים שהם לא יתעשרו מחר, ושזו תקופה לא טובה בשווקים, אבל הם גם סוף-סוף מוכנים לתפוס שליטה על הפיננסים שלהם".
מה אתה אומר עם מה שקורה במדינה? איך זה משפיע על ההשקעות?
"אני משתדל להרחיק את הפוליטיקה מחיי בימים אלו, כי אני מאמין שהמחיר הנפשי גדול והיכולת שלי לשנות כמעט לא קיימת. קשה מאוד לנחש את פיתולי הממשלות בעתיד, ולכן טוב יעשה כל אדם אם יקדיש מחשבה לשאלה איך הוא מנתק את התלות שלו בהחלטות של פוליטיקאים. בעולם פוליטי הפכפך – תיק ההשקעות שלכם הוא חוף המבטחים שלכם".
זה זמן טוב להשקיע עכשיו?
"כל זמן הוא טוב להשקעה לטווח ארוך של שנים. זאת שאלה ששואלים בדרך כלל שהשוק גבוה, קל וחומר במצב השוק כיום. אני אומר 'אל תחכה להשקיע אלא תשקיע ותחכה'".
פורסם לראשונה: 07:46, 03.03.23
