אחת לשנה בעונת הקיץ - או לעתים על פני מספר חודשים - מצטרף לתלוש המשכורת סכום כסף תחת הסעיף דמי הבראה. מדובר באותו תשלום של המעסיק שנועד במקורו לאפשר לעובד לנוח, לנפוש ולחדש כוחות. אם בעבר דמי הבראה שולמו כהחזר על שהות של ממש בבתי ההבראה המיתולוגיים של פעם, בימינו כבר אין בתי הבראה - והכסף משולם לעובדים ישירות, בהתאם לקריטריונים כמו ותק ומגזר.
נזכיר כי לפני כמה ימים אישרה מליאת הכנסת סופית את הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה. שמשמעותו כי בשנת המס 2022 תינתן נקודת זיכוי אחת נוספת לכל הורה בעד כל ילד שגילו בין 6 ל-12 שנים. וכך, הורים שכירים רבים יהנו במשכורות הקרובות מהחזר מס רטרואקטיבי וזיכוי במס, לצד תשלום דמי ההבראה השנתי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אז כיצד נקבעת הזכאות של כל עובד ומה ניתן לעשות אם הכסף אינו משולם כחוק? בעזרת עו"ד טל קרת, מומחית בדיני עבודה ושותפה בכירה במשרד יגאל ארנון - תדמור לוי ועו"ד עמר לביא, עורך דין בכיר במחלקת דיני עבודה, סיפקנו תשובות לשאלות שישפיעו על הכיס שלכם בזמן הקרוב.
מי זכאי לתשלום דמי הבראה?
עובד לאחר השלמת שנת עבודה אחת אצל המעסיק. לדברי עורכי הדין קרת ולביא, "תשלום דמי ההבראה מבוצע לרוב באחד מחודשי הקיץ, יוני-ספטמבר, אלא אם כן הוסכם אחרת או נהוג מועד אחר במקום העבודה, כאשר ניתן לשלם דמי הבראה גם באופן חודשי".
מהם הסכומים שלהם זכאי העובד בעבור הבראה וכיצד הם מתעדכנים?
הסכום שהעובד זכאי לקבל בגין כל יום הבראה תלוי במקום העבודה שבו הוא עובד. בעוד שהתעריף במגזר הציבורי עומד על 432 שקל ליום (למעט בדירוג הרופאים, שבו התעריף הוא 429 שקל) ומתעדכן בהתאם להודעות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, התעריף היומי במגזר הפרטי הוא 378 שקל.
יש לציין, כי בחודש יולי 2021 נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות הכללית לבין נשיאות הארגונים העסקיים, שבמסגרתו הועלה התעריף היומי ל-382 שקל, אולם טרם פורסם צו הרחבה שהחיל את ההוראה על כלל עובדי המגזר הפרטי. לכן, בשלב זה ההעלאה חלה רק על מעסיקים החברים בנשיאות הארגונים העסקיים. מעסיק רשאי לשלם לעובדיו תעריף יומי גבוה יותר מכוח הסכם קיבוצי או הסכם אישי.
כיצד מחשבים את גובה דמי ההבראה?
דמי ההבראה משולמים על פי תעריף יומי. מספר ימי ההבראה שכל עובד זכאי להם מדי שנה תלוי בוותק במקום העבודה, כאשר גם כאן ישנה הבחנה בין המגזר הפרטי והציבורי. ככלל, הזכאות לעובדי המגזר הציבורי גבוהה יותר בהשוואה בין עובדים בוותק דומה.
הנוסחה לחישוב תשלום דמי ההבראה היא תעריף התשלום על יום הבראה אחד במכפלת מספר הימים שהעובד זכאי להם באותה שנה, בהתאם לוותק. מכסת ימי הזכאות גדלה ככל שהוותק של העובד במקום העבודה גדל. לדוגמה, עובד במגזר הציבורי שהשלים שנת עבודה אחת וזכאי לתשלום בגין שבעה ימי הבראה, חישוב דמי ההבראה שלו יבוצע באופן הבא: 432 שקל (התעריף העדכני במגזר הציבורי) כפול 7 - בסך הכל 3,024 שקל.
עובד במגזר הפרטי עם ותק של שנה זכאי לתשלום בעבור חמישה ימי הבראה, עם ותק של שנתיים-שלוש לשישה ימי הבראה, ותק של ארבע עד עשר שנים - שבעה ימי הבראה, ותק של 15-11 שנה - שמונה ימי הבראה, 19-16 שנה לתשעה ימי הבראה והחל משנתו ה-20 של העובד בארגון הוא יהיה זכאי לתשלום בעבור עשרה ימי הבראה.
מה לגבי עבודה חלקית או עובדים יומיים או שעתיים?
זכאותם לדמי הבראה של עובדים במשרה חלקית או עובדים שעתיים מחושבת בהתאם לחלקיות משרתם. לדוגמה, עובד במגזר הפרטי המועסק ב-50% משרה ובעל ותק של שנתיים (זכאות של שישה ימים במשרה מלאה) יהיה זכאי לתשלום דמי הבראה שנתיים יחסיים לפי התחשיב הבא:
זכאות של שלושה ימי הבראה (50% משישה ימי הזכאות), במכפלת 378 (התעריף העדכני במגזר הפרטי), ובסך הכול תשלום של 1,134 שקל.
לא כולל חל"ת
הייתי בחל"ת. האם מגיעים לי דמי הבראה?
עורכי הדין קרת ולביא מציינים כי צווי ההרחבה המסדירים את תשלום דמי ההבראה קובעים כי תקופה שבה שוהה העובד בחל"ת וכן כל תקופת היעדרות אחרת שלא מתקיימים במהלכה יחסי עובד-מעסיק - אינן צוברות ותק לחישוב זכאות לדמי הבראה. המשמעות היא כי עובד לא יהיה זכאי לתשלום דמי הבראה בגין תקופת חל"ת. לעומת זאת, חופשת לידה והורות על פי דין דווקא כן מובאת בחשבון לצורך קביעת תקופת הזכאות לתשלום.
האם אפשר לתבוע דמי הבראה שלא שולמו לעובד גם לאחר שפוטר?
עובד שלא שולמו לו על-ידי מעסיקו דמי הבראה כדין זכאי לתבוע את זכויותיו בבית הדין לעבודה, בין אם במהלך תקופת העסקתו ובין אם לאחר סיומה. צו ההרחבה שפורסם בינואר 2017 ביטל סעיף בצו ההרחבה משנת 1998, שבו נקבע שעובד אשר העסקתו הסתיימה רשאי לתבוע פדיון דמי הבראה רק עבור שתי שנות עבודתו האחרונות. המשמעות היא כי ככלל עובד זכאי לתבוע דמי הבראה בגין שבע השנים שקדמו למועד הגשת התביעה, למעט עובדים שהעסקתם הסתיימה לפני 31.1.2016 (ככל שהמעסיק משתייך לנשיאות הארגונים העסקיים בהתאם להסכם קיבוצי מיום 10.7.2016) או לפני 8.1.2017 (ככל שהמעסיק אינו משתייך לנשיאות הארגונים העסקיים). עובדים אלו זכאים לתבוע בתוך תקופת ההתיישנות של שבע שנים פדיון דמי הבראה בגין שתי שנות עבודתם האחרונות בלבד.
האם המעסיק יכול להחליט שהעובדים ייצאו לנופש ארגוני במקום לשלם להם דמי הבראה?
בפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה נקבע שקיימת למעסיק האופציה לשלם לעובדיו דמי הבראה בדרך של מימון נופש או טיול לעובדיו חלף תשלום דמי ההבראה בפועל. על מנת שמימון נופש כאמור יענה על החובה של תשלום דמי הבראה על המעסיק לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד, עליו להודיע לעובדיו מראש ובאופן מפורש כי היציאה לנופש באה במקום תשלום דמי הבראה ולא לצורך מטרה אחרת, כגון גיבוש חברתי. השני, נדרשת הסכמת העובדים באופן מפורש או בהתנהגות (עצם יציאתם לנופש) לכך שדמי ההבראה ישולמו להם בדרך של מימון נופש. ככל שערכו הכספי של הנופש נמוך מערך דמי ההבראה המגיעים לעובד, המעסיק נדרש לשלם לעובד את ההפרש.
מה באשר למיסוי דמי הבראה?
מתשלום דמי ההבראה יש לנכות דמי ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ומס הכנסה כדין. ככלל, תשלום דמי הבראה אינו נלקח בחשבון בשכר הקובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים והפרשות פנסיוניות.
פורסם לראשונה: 07:17, 27.05.22