בנימין נתניהו נראה הערב (ד') בודד במערכה. כאשר התייצב לומר לציבור כי "הרפורמה במערכת המשפט לא תפגע בכלכלה אלא תחזק אותה", לא ישב לצידו אפילו גורם מקצועי אחד ממשרדי הממשלה הכלכליים. לא בכירי האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה, לא אלה הדואגים לחלשים במשרד הרווחה ובביטוח הלאומי, לא ראשי שירות התעסוקה הדואגים למובטלים ובוודאי לא בכירי בנק ישראל וגם לא פרופסורים לכלכלה.
נתניהו נותר בודד. בעצם כמעט בודד. כמפקדם בממשלה של השרים בצלאל סמוטריץ', ניר ברקת ואלי כהן, הוא פקד עליהם להתייצב למסיבת העיתונאים ההזויה משהו, שבה ניסה לטעון כי "המהלכים שלנו הם לחיזוק הדמוקרטיה בישראל והם לא רק שלא יפגעו בכלכלה - הם יחזקו אותה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
ניתן להניח שפרופסורים לכלכלה הרימו גבה ופערו פיהם בתדהמה. הרי נתניהו הוא אחרון שרי האוצר שיש לו השכלה כלכלית כלשהי (תואר שני במנהל עסקים), שניהל כבר בצעירותו בהצלחה כספים ושיווק בחברת רהיטים, שהיה בעצמו שר אוצר מצליח למדי. הוא בוודאי מבין היטב שהשתלטות על המערכת השיפוטית ופגיעה בתקשורת - לא ייטיבו את מצבה הכלכלי של ישראל בעולם. ראו דוגמאות מטורקיה, הוגריה ופולין.
בעצם ראש הממשלה ניסה לדבר אל ראשי חברות האשראי ולומר להם, בלשון רפה למדי, כי הוא ער לביקורת, אך גם נחוש לבצע את הרפורמות שלדעתו יהוו צעדים שייטיבו דווקא עם הכלכלה של מדינת ישראל. ספק אם מי מהם האמין לדיאגנוזה המוזרה הזאת, שפגיעה בדמוקרטיה דווקא תקדם את כלכלת ישראל.
בעצם ראש הממשלה השיב בכך גם למי שנחשב לפי חוק ליועצה הכלכלי של ממשלת ישראל, נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון. הרי זה האחרון בא לבשר לו שלשום בערב, די בבהילות, בלשכה הקטנה של נתניהו בכנסת, מה חושבים בכירי הגופים הכלכליים בעולם על מה שמתכננת ממשלת ישראל. והם חושבים לא טוב. ממש-ממש לא טוב.
כדי לחלץ עצמו מהתקפות 270 הפרופסורים ובכירי המשק לשעבר, שכתבו גילוי דעת חריף נגד מהלכי הממשלה המתוכננים שפורסם לראשונה ב-ynet, ניסה נתניהו לטעון במספר דוגמאות שהביא, כי בתי משפט הם שעיכבו פרויקטים כלכליים, אולם למעשה, כך אמר לנו הערב בכיר לשעבר באוצר, המדובר ברוב המקרים במיזמים שממשלות ישראל עיכבו מסיבות שונות ומשונות, ובעיקר מחוסר תקציבים. אף פרוייקט לא נדחה שנים כיוון שבתי משפט עיכבו אותו.
ראש הממשלה טען, כי "הרבה מהצעדים הכלכליים של ישראל נתקעו במשך שנים בגלל עודף המשפטיזציה, כמו כביש 6 והרכבת המהירה בין תל אביב לירושלים. אני אישית נאלצתי ללכת לבית המשפט העליון כדי להיאבק על הוצאת הגז מהים. תהליכים משפטיים ארוכים עצרו תהליכים כלכליים מרכזיים".
כלכלנים ציינו הערב, כי בלשון המעטה הטענות האלה לא מדויקות. הרכבת המהירה לא נתקעה בגלל בתי משפט אלא מהרבה סיבות אחרות, כולל באשמת ממשלות ישראל, גם לפני ממשלות נתניהו.
אולם, ניכר שדבריו של נתניהו כוונו לכלכלני חברות דירוג האשראי, מתוך דאגה אמיתית שדירוג האשראי יירד לראשונה אי פעם דווקא במשמרת שלו, אחרי שאצלו הדירוג דווקא עלה בעבר. באחדות מהן כבר שוקלים להזהיר את ישראל כי דירוגה יירד אם יבוצעו רפורמות משפטיות שיפגעו בתהליכים הדמוקרטיים. אחת החברות עומדת אף לשגר משלחת כלכלנים לישראל לבחון את המצב ערב הרפורמות.
נתניהו נראה הערב מבוהל למדי מהביקורת וכמי שנתקע בין הפטיש - המשפט המתנהל בעניינו - לבין הסדן, ממשלה קיצונית שבכיריה מבקשים לפגוע לא פחות ממנו במערכת המשפט, לנקום בה בעצם, למנות שופטים וגרוע מכל - למנות יועצים משפטיים "מטעם" במשרדי הממשלה.
אי של יציבות? גם סמוטריץ' הוסיף למבוכה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוסיף הערב למבוכה, כאשר טען בתגובה לאזהרות הכלכלנים כי "ישראל היא המקום הכי טוב לשים בו כסף. ישראל היא אומת סטארטאפ. אני אומר באחריות - נהיה אי של יציבות ואחריות". האמנם אם הרפורמות במערכת המשפט יבשילו נהיה אי של יציבות? 270 כלכלנים סברו היום אחרת.
החותמים על גילוי הדעת כתבו: "אנו מתריעים בתוקף כנגד היוזמות הנוכחיות של הקואליציה, שמשמעותן היא שינוי יסודי של שיטת המשטר בישראל וסכנה לעתיד המשק והכלכלה הישראלית".
מחברי גילוי הדעת הם כלכלנים מובילים בארץ שציינו כי "אנו מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, ושלהערכתנו יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית".
על גילוי הדעת לא חתמו "מתמחים" או דוקטורנטים. על החותמים על גילוי הדעת נמנים מנהלים בכירים במשק הישראלי, בכירי בנק ישראל לשעבר, יועצים כלכליים לשעבר של שרי אוצר, בכירים במשרד האוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה לשעבר ומרצים מוכרים בעולם מהאוניברסיטאות המובילות. בין החותמים נמנו בין השאר, יועציו של נתניהו בעבר וראשי המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל ומנואל טרכטנברג, המשנים לשעבר לנגיד, הפרופסורים אביה ספיבק וצביקה אקשטיין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן-בסט, פרופ' איתן שישינסקי, חתן פרס נובל, דניאל כהנמן, בכירי בנק ישראל והאוצר לשעבר, מישל סטרבצ'ינסקי ואודי ניסן, יוסי זעירא, רפי מלניק, דן בן-דוד ורבים אחרים. בריאיונות שנערכו היום עם כמה מהכלכלנים החתומים על העצומה ב-ynet radio, אמרו כולם כי מדובר בקונצנזוס של ממש בקרב הכלכלנים.
וכל אלה מבינים פחות כלכלה מראש הממשלה ומשר האוצר שלו?
החשש הכבד הוא, על פי גילוי הדעת, כי "מעבר להשפעות המיידיות של מהלכי הממשלה, קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
גם נגיד בנק ישראל, הפרופסור ירון, העלה בפני ראש הממשלה אתמול בערב את דברי הדאגה של בכירי הכלכלה בעולם על ההתפתחויות בישראל והכוונה לחוקק רפורמות לא דמוקרטיות. הבכירים, שהתכנסו בדאבוס שבשווייץ, הביעו חשש שחקיקה כזאת תפגע מאוד בכלכלת ישראל.
נתניהו לא היה צריך לכנס הערב את מסיבת העיתונאים המוזרה הזאת. אפילו בכירים בליכוד וכמובן בכירי משרדי האוצר והכלכלה חשו נבוכים. אסור להם לומר מילת ביקורת על ראש הממשלה, ואולי חבל שכך.
אילו היה שומע אחדים מהמקורבים אליו ביותר, אלה היו מייעצים לו שלא יכנס מסיבת עיתונאים שבה ייצא כנגד כל בכירי הכלכלה בארץ ובעולם. אז היה ודאי יוצא נשכר יותר מאשר הפסד האמון בו מצד בכירי הכלכלה בעקבות מסיבת העיתונאים המוזרה הזאת.