מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, התייחס היום (ד') לדוח החריג למשקיעים שהוציאה סוכנות הדירוג מודי'ס, ואמר כי "הדוח של מוד'יס שיצא אתמול מהווה קריאת השכמה לממשלת ישראל שאם לא תתעשת במהרה אז יהיה פה משבר פיננסי סטייל אנגליה.
"מוד'יס הוא גוף בינלאומי אובייקטיבי ונייטרלי שאומר בריש גלי שלמרות שהכלכלה שלנו חזקה, אנחנו כמדינה נמצאים במדרון חלקלק שבסופו ייגרם נזק כלכלי משמעותי לכלל אזרחי מדינת ישראל.
"זהו שיקוף של כלכלת ישראל בעיני העולם, אסור לנו להתעלם ממנו. לכן אנו פונים לראש הממשלה ולשר האוצר - דברו עם מוד'יס וחברות הדירוג הבינלאומיות הנוספות ועשו את הנדרש על מנת למנוע הורדת דירוג שתהיה הרסנית לכל מה שנבנה כאן בעמל רב ובכישרון במשך שנים רבות", אמר בן זאב, והוסיף כי "שום תכנית לחיזוק הכלכלה הישראלית לא תעזור, במידה והדירוג יירד. אם לא יחול שינוי בקרוב - לצערי נגיע לשם על כל המשתמע מכך".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
כאמור, חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס פרסה אתמול (שלישי) דוח חריג למשקיעים על כלכלת ישראל, שמזהיר מפני השקעות בארץ, זאת על רקע ביטול עילת הסבירות. "ישנו סיכון משמעותי שמתחים פוליטיים וחברתיים בנושא מערכת המשפט יגרמו בעתיד להשלכות שליליות על כלכלת וביטחון ישראל", נכתב בדוח. כזכור, באפריל הורידה מודי'ס את תחזית דירוג האשראי של ישראל.
בתגובה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסמו תגובה עוד לפני פרסום הדוח של מודי'ס, לאחר שנודע שעומד להתפרסם דוח כזה, וטענו כי "זאת תגובה רגעית, כשהאבק יתפזר יתברר שכלכלת ישראל חזקה מאוד". שר האוצר הודיע הערב כי קיים דיון בנוגע לדוח של מודי'ס עם בכירי משרדו וכי הוא "נלקח ברצינות", אך הדיון שהתקיים בפועל היה קצר ולא השתתפו בו בכירים רבים שכן חלקם נמצאים בחו"ל.
"כרטיס אדום לכלכלה הישראלית"
השאלה הגדולה היא מה באמת המשמעות של דוח כזה חריג, ועד כמה הוא משפיע על המשקיעים. גל הרשקוביץ', לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, התייחס לכך ב-ynet Live. "מודי'ס למעשה קובעת שבתהליך של החקיקה, וזה לא רק החקיקה, זה גם לגבי אי ודאות של חקיקה המשכית, יש סיכון משמעותי להשלכות שליליות לכלכלה", מסביר הרשקוביץ'.
"הממשלה והכנסת הפכו לפחות צפויים, שמוכנים ליצור סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלה הישראלית. מדברים על נתונים - גם השקעות בהייטק, יש ירידה משמעותית ביחס לעבר, מעבר לירידה העולמית שקיימת הרי בכל העולם, וירידה משמעותית ומדאיגה גם במספר החברות אשר רושמות את חברות ההייטק שלהן כחברות ישראליות. זאת אומרת, יותר ויותר חברות רושמות אותן כחברות בחו"ל, ולכן זה כרטיס או דגל אדום שמציבה חברת הדירוג".
מה זה למעשה חברת דירוג?
"חברת דירוג מעריכה את הסיכון באי-החזר חוב של הגופים אותם היא מעריכה. לצורך העניין זאת המדינה. ככל שהסיכון באי-החזר החוב מוערך כגבוה יותר, אז זה אומר שהריביות שהוא ישלם בגין הסיכון הזה יהיו גבוהות יותר. במקרה שלנו, הריביות זה הריביות שממשלת ישראל משלמת בגין החובות שהיא מגייסת, וכל שנה היא מגייסת חובות חדשים, ויש חובות שהתיישנו. ויותר מכך, מה קורה כשהריבית של הממשלה מתייקרת? ברור שהרי התקציב מכיל בתוכו גם את הוצאות הריבית, ולכן נשאר פחות מקום, פחות כסף לשאר השימושים בתקציב, אם זה בריאות, חינוך וכיוצא בזה. ובנוסף, הממשלה היא ריבית רצפה. מה זה רצפה? כאשר הריבית של הממשלה עולה, מיד עולות כל הריביות של החברות העסקיות, של שאר הגופים במשק. וכאשר גוף עסקי הריבית שלו מתייקרת, המשמעות היא שקשה לו יותר להתנהל, קשה לו יותר להשקיע".
גד ליאור עם פרטים על הבורסה שיורדת והחשש שמיליארדים יעברו לחו"ל
(צילום: חגי דקל)
ראש הממשלה ושר האוצר אומרים שהם רואים הרבה השקעה בישראל, כמו למשל בתעשיות הביטחוניות.
"אין ספק שבשל וכתוצאה ממדיניות אחראית וכלכלית טובה של כל הממשלות ב-20 השנים האחרונות הביצועים של המשק במונחים של צמיחה, השקעות, תעסוקה הם טובים מאוד. מנגד, ישנם נתונים שמעלה חברת הדירוג של ירידה משמעותית בהשקעות בהייטק, מעבר לירידה העולמית. ומעבר לזה, ירידה משמעותית, אני מדבר מ-20% ל-80% גידול של רישום חברות הייטק בחו"ל. זאת אומרת אנחנו צריכים להסתכל לא על מה היה, שהוא היה מצוין, ולממשלה יש חלק חיובי בדבר הזה, כל הממשלות, אלא מה צפוי להיות. דבר שני, אנחנו צריכים להסתכל על המגמה, והמגמה היא לא טובה. אני אומר שמה שהיה לאו דווקא מה שיהיה, כבר בא לידי ביטוי במסגרת המחירים של המניות, של שוק ההון. כלומר, זה בא לידי ביטוי.
"ועצם זה שיש בוא נגיד מצד אחד תחזית חיובית אפילו, אם נסתכל קדימה, של הממשלה לעומת תחזיות שליליות לא רק של חברות הדירוג אלא של הרבה מאוד גורמים כלכליים, בנקי השקעות וכלכלנים בכירים - עצם זה, ניקח את זה כתרחיש החיובי, זה אי ודאות. זה התרחיש האופטימי ואי הוודאות תישאר. רק בה גלום נזק מאוד גדול לכלכלה, בתרחיש הזה".
כמה זה עוזר שראש הממשלה דיבר בזמנו עם מודי'ס ובעקבות זה הם ככה ריככו?
"שיחות הן חשובות. קיימתי אותן גם בעצמי בזמנו בתפקיד. אבל שיחות חייבות להיות מגובות בנתונים, בניתוח של נתונים. ודבר שני, הן חייבות להשוות גם מבחינת מדיניות-אמינות. ולכן זה מאוד חיובי וחשוב שכולם, כל ראשי המשק, בוודאי ראש הממשלה, מדברים עם חברות הדירוג. אבל בסופו של דבר הן מסתכלות גם על נתונים ועובדות ועל ניתוחים כלכליים".
"הממשלה לא יכולה להתעלם מכל האזהרות"
אייל ולדמן, לשעבר מנכל מלאנוקס ויו"ר וולדו החזקות, התראיין גם הוא ל-ynet live, והוסיף כי "הבורסות בכל העולם עלו מתחילת השנה בעשרות אחוזים, הבורסה רק אתמול ושלשום לדעתי ירדה ב-5% - מה שמחק כמעט את כל העליות הקטנות שהיו מתחילת השנה בארץ. אני לא חושב שהבורסה בארץ בהשוואה לבורסות האמריקניות היא אלטרנטיבה טובה, לפחות בטוח לא בשלב הזה.
"אם מסתכלים על הדולר-שקל, זה 3.71-3.72 וזה אומר את רוב הדברים שהכלכלה העולמית חושבת על ישראל. אפשר לראות את מה שאומרות כבר חודשים חברות הדירוג, את האמירות של בנק מורגן סטנלי, של ג'יי.פי מורגן, והם לא מקשיבים למה שלכאורה הכלכלנים הישראלים אומרים, הם עושים את הניתוח שלהם, זה לחלוטין לא פוליטי. הבחינה שלהם היא מאוד מקצועית, מאוד דקדקנית והם חושבים שהמצב באמת גרוע לפי הדוחות שלהם".
בכירים בהייטק מגיבים על החשש לכלכלה הישראלית
(צילום: חגי דקל)
אבל זה לא רק בגלל החקיקה, זה בגלל הטלטלה שנובעת גם מזה שהמילואמניקים לא מתייצבים, החשש מהקרע. לא?
"מדובר באי ודאות. ברגע שאתה נכנס למדינה שיש בה אי ודאות, שיש בה שחיתות, שיש בה גניבה, ביזה של הקופה הציבורית, שבה כל אחד ממנה אנשים שהם לאו דווקא האנשים הראויים למלא את התפקידים, אנשים לא רוצים להשקיע בסביבה שהיא לא סביבה נקייה. אנשים גם רוצים שיהיה להם סעד משפטי במידה שהם יצטרכו לפנות לבית המשפט, הם רוצים בית משפט חזק שיכול להתמודד מול הרגולטור וברגע שהדברים האלה נפגעים, אנשיםמתרחקים מהשקעות במדינות כאלה".
ד"ר מיכל צור, מייסדת משותפת ונשיאת קלטורה, הוסיפה כי הפגיעה בהייטק היא לא חשש ממשהו שיקרה בעתיד, לדבריה, "הפגיעה כבר קרתה. הייתה צניחה של 80% בהשקעות בהייטק השנה. רוב החברות החדשות לא מתאגדות בישראל, זה אומר שבעצם אם תחבר את שני הנתונים האלה - אין כמעט השקעות בחברות ישראליות.
"עכשיו, אי אפשר להתעלם מכולם. הממשלה התעלמה מזה ששר הביטחון והרמטכ"ל באו והציגו להם דוחות ביטחוניים, עכשיו הם מתעלמים גם מהדוח של מודי'ס ושל מורגן סטנלי ושל סיטי. אז בסוף מסתכלים עלינו מבחוץ ואומרים - 'רגע, יש פה ממשלה שנחטפה כנראה על ידי איזשהם גורמים עוינים, היא בת ערובה, היא לא מסתכלת על שום נתונים של גופים רשמיים'".
אבל ראש הממשלה ושר האוצר אומרים שכשהאבק ישקע המשקיעים יראו שהכלכלה הישראלית ממשיכה להיות חזקה. זה רק אבק?
"לדעתי רה"מ לא כל כך קשור למציאות", אמר ולדמן. "אני לא חושב שהוא מודע לכל מה שקורה מסביבו ואני חושב שחלק מההחלטות שהוא מקבל הוא מקבל בצורה שלדעתי היא לא הגיונית, ואני חושב שצריך לקחת אותו לבדיקה לראות אם הוא באמת כשיר לעשות מה שהוא עושה. מעבר לזה, אני לא חושב שאנחנו מנסים להפחיד אף אחד, להיפך, אנחנו עובדים מאוד קשה, אנחנו רוצים שהכלכלה של ישראל תצליח, אנחנו עובדים בתעשייה, רוצים להביא לפה הרבה משקיעים וכו'. אתה רואה נתונים מאוד יבשים. אתה רואה את השקל-דולר, אתה רואה את הריבית, אתה רואה את הבורסה. זה לא בגללנו. זה בגלל דברים אחרים".
"אנחנו בסוף יוזמים וממשיכים ליצור וממשיכים לבנות. אותנו אי אפשר לעצור", הוסיפה צור. "אבל בסופו של דבר הרוחות שמנשבות בפנים שלנו הן כל כך חזקות ומשמעותיות, ואגב, אפשר ללמוד הרבה פעמים ממו"מ על פשרה מה באמת הכוונות האמיתיות של הממשלה. בסופו של דבר, היו פה מתווים של פשרה שאיפשרו לממשלה מפלט, אם היא הייתה רוצה להקפיא את החקיקה באמת לחצי שנה או שנה. אפילו לחצי שנה הממשלה לא הסכימה להקפיא את החקיקה".
פורסם לראשונה: 10:56, 26.07.23
