שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', השתתף היום (ב') בדיון ועדת הכספים בנושא הריביות על הלוואות ועל פיקדונות בבנקים, ואמר כי "אנחנו קרובים מאוד לנוסחה של חקיקה על רווחי היתר של הבנקים". זאת, לאחר אמירתו המפורשת של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כי "אין לפעול בעניין צעדים כלשהם בהקשר למיסוי הבנקים מבלי לבחון היטב את ההצעות".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
לדברי שר האוצר, "ההתנהגות של הבנקים בלתי מתקבלת על הדעת, הטיפול של המפקח על הבנקים והמפקח הקודם, רחוקה מאוד מלהשביע רצון, זה מעט מידי, לאט מידי. אני רוצה ללוות את זה מעכשיו ברמה שבועית, לוודא שהלחץ וההנחיות של הפיקוח על הבנקים יהיה הרבה יותר דרמטי ממה שנעשה עד היום. גם בנק ישראל מבין שהוא צריך לפעול בצורה הרבה יותר נחושה מול הבנקים, הריבית על הפיקדונות והעו"ש זה חשוב, אבל בעיקר לטפל במי שאין לו. להקפיא ריביות, לתת 'גרייס', לפרוס לתקופה ארוכה יותר.
"יש בנקים שהורידו בעו"ש, אבל אני מעריך שרוב הכסף במדרגה הגבוהה. יש לדרוש מהבנקים לצמצם. יש דברים שאנחנו עושים.. נפעל גם במנגנון מיסוי לרווחי היתר של הבנקים - לשלול את הרצון לייצר את הרווחים המוגזמים, ובפעם השנייה לגלגל את הרווח הזה לציבור. אנחנו בעבודה מעמיקה במשרד, אנחנו מחפשים את המודל שיהיה בו מקסימום תועלת ומינימום נזק".
עוד לדבריו, "אם נחייב מרווח מסוים בין הריבית לאשראי לריבית על פיקדונות, אנחנו עלולים לקבל פחות אשראי. לבנקים אין מוטיבציה לתת אשראי כעת, הם מרווחים מספיק בלי זה. התוצאה תהייה הרבה פחות אשראי למי שצריכים אותו. אנחנו צריכים לחפש ואנחנו מאוד קרובים לנוסחה כזו, אני מקווה לסיים את השיח ולבוא לשתף פה, אני מחפש את הנוסחה שבה יהיה לנו מקסימום רווח, ונוכל להחזיר את הכסף לציבור. הכסף לא ילך לאוצר המדינה, נעריך את הסכום ונייעד סכום מקביל לתוכניות סיוע בדיוק לקהלי היעד.
"אנחנו בוחנים עוד אפיקים – למשל קרנות כספיות, אנחנו בוחנים מכרז לפיקדון ברירת מחדל, זה באזורים של תמסורת נכונה יותר. אבל אנחנו צריכים 'גרייסים', ספיגת ריבית, פריסה לתקופה ארוכה יותר ובקצה סיוע שלנו הממשלה, באזורים שנדע לבזר",אמר שר האוצר.
לדבריו סמוטריץ', "מה שמאפשר לבנקים לנהוג בחזירות היום, זה לקחת את הזמן בתמסורת, כי בסוף הם מגיעים לריבית בנק ישראל, אבל עד שהם מגלגלים זה לוקח חודשיים-שלושה-חמישה. מול העסקים זה מהיר יותר, ומול משקי הבית זה לוקח יותר זמן, ובכמה חודשים האלה הם עשו 25 מיליארד שקל. השרשור של החלטות הנגיד לפריים מאוד המהיר, ובתמסורת הם לוקחים את הזמן.
"הפתרון האמיתי בסופו של דבר גם לסוגיית הבנקים הוא אותו פתרון - תחרות. יש צעדים שאנחנו צריכים לעשות בצורה מידית, כי יש אנשים שנאנקים. בסופו של דבר מערכת הבנקאות כאן היא אחת הריכוזיות בעולם.
"אני לא רוצה להיות פופוליסט, נעשו שורה של צעדים משמעותיים בבנקאות בישראל, בואו נטמיע את זה. יש אירועים שלוקחים יותר מידי זמן, לצערי חתמתי על חתימה נוספת של דחייה הבנקאות הפתוחה, אבל הודעתי לבנק ישראל שלא תהייה יותר דחייה", אמר שר האוצר.
בתוך כך, מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן, אמר בכנס לשכת רואי החשבון באילת בהתייחסו ליוזמה באוצר למסות את הבנקים על הרווחים, כי "המס על הבנקים בישראל עומד כבר היום על 36% - גבוה לעומת מה שנהוג במדינות רבות בעולם. ואפשר גם לתת דוגמה מספרד: כאשר הממשלה המקומית שם החליטה להטיל מס על רווחי הבנקים, הבנק האירופי התנגד לכך בחריפות והממשלה הקפיאה את המהלך".